מקורות

מחקרים מצביעים על כך שדמיון רב בין המטפל למטופל ובין בני זוג גדול יותר, גדלים הסיכויים להצלחת הקשר. מנגד, כשמדובר בתהליכי חיזור הוכח שככל שבת/בן הזוג הפוטנציאליים קשים יותר להשגה, הם מעוררים עניין רב יותר. במאמר זה נסקרים הגורמים התומכים באמרה לפיה היכרות מעוררת סלידה (Familiarity breeds Contempt) כלפי הצד השני. ממצאי מחקרים מעלים שתוך כדי העמקת ההיכרות מתגלים ההבדלים בין שני הצדדים, דבר הגורם להם לפתח רתיעה זה מזה. כל מידע נוסף על הצד השני מוליד התרחקות. את המידע החסר לנו על הזולת אנו משלימים בעזרת פנטזיות חיוביות עליו המתגלות כחסרות בסיס במציאות. זאת בניגוד לאמונה שהעמקת ההיכרות תוביל לקבלה הדדית.

 

מעל 10,000 אפליקציות לבריאות הנפש פותחו בשנים האחרונות, שמיועדות לטפל בשלל הפרעות - מהתמכרות לסמים ואלכוהול, דרך דיכאון וחרדה, התנהגות כפייתית ועוד. אבל האם הגיע הזמן שהטלפון החכם יחליף את הטיפול הקונבנציונלי?

 

עמדה סובלנית כלפי הומוסקסואליות והומוסקסואלים קיבלה ביטוי גלוי, חד-משמעי ומובהק ב"הצהרת עקרונות על מקומם של אחינו ואחיותינו בעלי נטייה הומוסקסואלית בקהילה היהודית-אורתודוקסית", אשר עליה חתומה קבוצה מכובדת של תלמידי חכמים, מחנכים ורבני קהילות ולפיה יהודים בעלי נטיות הומוסקסואליות הם חלק בלתי-נפרד מהקהילה היהודית האורתודוקסית. עוד מצוין בהצהרה, כי להביך, להטריד או להשפיל אדם בשל נטייתו ההומוסקסואלית או מפני שהוא נמשך לבני מינו מהווה איסור חמור בתורתנו והפרה של הערכים המקודשים ביותר ביהדות (Helfgot, 2010). אנא אנשי חינוך יקרים, דאגו ללמד את תלמידי ישראל סנגור עצמי - לדבר בעד עצמם - תוך הפנייה לקולות המבטאים ערכים הומניסטים ומקדמים פלורליזם אידיאולוגי-ערכי על-מנת לאחות קרעים בעם ולהפיח תקווה ואמונה בקיום האנושי והחברתי של כולנו. שומה עלינו לכבד אדם באשר הוא אדם ואל לנו להדיר אדם על-פי שיוך מיני - נטייה מינית, מגדרי - זהות מגדרית וביטויי מגדר. השינוי מתחיל בהוויה הקיומית והערכית של כל אחד ואחת מאתנו. Helfgot, N. (2010, July 22). Statement of principles on the place of Jews with a homosexual orientation in our community [Web log post]. Retrieved from http://statementofprinc...blogspot.com.

 

ורד רוגל, פסיכולוגית בהתמחות קלינית, כתבה סקירה יפה וממצה על נרקיסיזם. מומלץ.

 

בשקט בשקט, כמעט באין רואים. שנהיה בריאים.

 

מה יכולות ה"שיחות" שלנו עם מחשבים ורובוטים לספר לנו על עצמנו? - מסתבר שלא מעט. וגם: הרובוט האנושי ביותר בעולם. בינתיים. מאת איל שדה.

 

מאמר באתר פסיכולוגיה של קרן ופרופ' אורן קפלן אשר סוקר היבטים פסיכולוגיים הקשורים למחלת הסרטן וההתמודדות איתה מצד חולים, בני משפחה ומערכות הבריאות השונות, וכולל סקירה ספרותית בנושאים שונים בתחום זה: מצוקה נפשית במחלת הסרטן, טיפול תמיכתי של צוות המרפאה המטפלת והמערך הפארה-רפואי, טיפול פסיכולוגי מונע, דפוסי התמודדות עם מחלת הסרטן, פניה לטיפול פסיכולוגי ועוד. כמו כן מצורף עמוד מידע עם קישורים לאתרים ומאמרים שמתמקדים בתחום הטיפול והתמיכה בחולי סרטן ומשפחותיהם.

 

בימים האחרונים רוחשת קהילת המטפלים בכלל וקהילת הפסיכולוגים בפרט בעקבות פרסום כרטיסי מבחן הרורשך הידוע באינציקלופדיה האינטרנטית "ויקיפדיה". המאבק שנוצר בין ממשיכיו של רורשך לבין ויקיפדיה הוא עוד ציון דרך במהפכה הבלתי צפויה שיוצרת פלטפורמת האינטרנט בכל הקשור למידע וליחסים א-סימטריים. כבר בעשור הקודם דובר רבות על המידע הרפואי המציף את האינטרנט כך שכל אדם יכול היה להגיע לכל מידע בלחיצת כפתור. הצפת הרשת במאמרים מקצועיים יותר ומקצועיים פחות יצרה עבור הצרכן (במקרה זה החולה) נגישות מצד אחד, אך גם קושי באבחון מהימנות מקור המידע מצד שני. כדי לפתור קושי זה קמו גופים שונים המהווים תו תקן לאתרים רפואיים, כמו Hon- health on the net.

 

על דמוקרטיזציה של המידע באינטרט: פסיכיאטרים מתקוממים נגד פרסום הכתמים המקוריים של הפסיכיאטר השווייצי בצירוף התגובות הנפוצות שהם מעוררים אצל הנבחנים.

 

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD ) בדרך כלל כוללת גם מחשבות טורדניות (אובססיות) וגם טקסים (קומפולסיות) , אבל היום אני רוצה להתמקד בעיקר במה הופך את המחשבות האלו לטורדניות במיוחד ולשונות ממחשבות של אנשים אחרים. אובססיות כידוע הן מחשבות, דחפים או תמונות שמופיעות ונכנסות למוח בלי שתכננו ובלי שהזמנו אותן. הן מופיעות בצורה תכופה, מציקות ומפריעות לחיים כיוון שהן מקשות על הריכוז. וכשהן מופיעות ומציקות, לאנשים יש מוטיבציה להפטר מהן.

 

מי יכול להאשים אדם שלא מוכן לאבד את החשק המיני שלו, שלא מוכן להיות רדום או שלא מוכן להיות עצבני? יש דרכים וטכניקות שונות שיכולות לעזור לכל אדם שלוקח תרופות להתמודד בצורה טובה יותר עם תופעות לוואי. כמובן שההצעות האלו לא מוחלטות וצריך לשקול אותן ולהתאים אותם לאדם כדי לצמצם את תופעות הלוואי.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי משולב עם טיפול תרופתי הוא היום הטיפול המקובל בהפרעה טורדנית כפייתית. הטיפול נושא תוצאות יפות ומומלץ לא לוותר עליו. העקרונות הבאים הם המרכזיים בטיפול והם כוללים הכנה מנטאלית, התמודדות מחשבתית ואמונית, התמודדות התנהגותית והדרכה למשפחה ולסביבה כיצד לתמוך בטיפול ובמטופל.