מה זה EMDR?
EMDR (Eye movement desensitization and reprocessing), או עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים, היא שיטת טיפול, בעיקר במצבים שנגרמים כתוצאה מאירועים טראומתיים, כמו למשל הפרעת דחק-פוסט טראומתית (PTSD). השיטה פותחה בסוף שנות ה-80 על ידי הפסיכולוגית האמריקנית ד"ר פרנסין שפירו ומאז עברו את ההכשרה עשרות אלפי מטפלים בכל העולם, ומתוכם למעלה מ- 750 מטפלים בישראל. מחקרים רבים מראים ששיטת EMDR מסוגלת להביא לעיבוד מהיר של זכרונות טראומטיים, המביאים לשינויים קוגניטיביים ורגשיים יציבים, ולהקלה ניכרת בסימפטומים התנהגותיים-גופניים.
כיצד מתבצע טיפול EMDR?
הפרוטוקול המפורט של שמונת שלבי העבודה מתחיל בשלבי הערכה שונים הבאים לברר את התאמתו של המטופל לעבודת ה- EMDR. בתום ההערכה נבחר אירוע מסויים שהשאיר את רישומו השלילי על המטופל. המטפל עוזר למטופל להתמקד במרכיבים השונים של החוויה הכוללים אלמנטים חושיים, קוגניטיביים (אמונות שליליות), ריגשיים וגופניים. התמקדות כזו עוזרת למטופל להעלות מחדש את החוויה הטראומטית על כל מרכיביה. כאשר מסתיים שלב זה מתבקש המטופל להתמקד בזיכרון ולשים לב לתגובותיו השונות, בעוד המטפל נותן גרייה דו-אונתית בעזרת גירוי ראייתי, שמיעתי או גירוי של מגע קל. שלב זה מסתיים כאשר המטופל מסוגל לחזור לזיכרון המקורי ולחוות אותו ללא רמת מצוקה רגשית, ועם אמונה עצמית חיובית. לאחר מכן המטפל מבקש מהמטופל להעלות מחדש את הזיכרון יחד עם האמונה החיובית שעלתה במהלך העיבוד, או זו שנבחרה בתחילת הטיפול, ומחזק קשר חדש זה. לקראת סיום התהליך המטופל סורק את תחושותיו הגופניות כדי לבדוק האם יש רגיעה והפחתת מצוקה גם ברמה הגופנית. במידת הצורך המטפל ינחה את המטופל לבצע תרגיל הרפיה, וזאת כדי לסגור את הפגישה בהרגשה טובה של המטופל. לסיום המטפל יבקש מהמטופל לערוך יומן של חלומות, רגשות ומחשבות הרלבנטיים לעבודה הטיפולית שנעשתה. כמו כן ניתנת אפשרות לקשר טלפוני ללא מגבלה על פי הצורך.
המטפל ממעט להתערב בתהליך העיבוד כיוון שהוא מכיר ומוקיר את יכולת הריפוי הטבעי. הוא ימנע מלהתערב במהלך עיבוד הזיכרון, אלא אם התהליך נתקע. גם במצב כזה ההתערבות תהיה מזערית כדי לא להפריע ולעכב את התהליך הטבעי של עיבוד הטראומה.
כיצד פועלת שיטת EMDR?
אחת הבעיות המרכזיות של השיטה, שהביאה גם לביקורת רבה, היא העובדה כי אין עדיין הסבר חד משמעי ליעילותה. באופן ספציפי, אין הסבר או הוכחה להשפעה הייחודית של הגירוי הדו-אונתי של המוח המהווה אלמנט מרכזי של השיטה. ישנם מספר ניסיונות להסברים תיאורטיים:
- הסבר המתייחס לשלב ה- REM בשינה שגם בו מתרחש תהליך של עיבוד מידע תוך כדי תנועות עיניים.
- הסבר המתייחס לקשר בין האונה הימנית והשמאלית במוח. כתוצאה ממחקרים שהשוו את תפקודי המוח לפני ואחרי טפול EMDR עלתה האפשרות כי זיכרונות טראומטיים "נחקקים" באונה הימנית ואינם "זוכים להתייחסותה" של האונה השמאלית. ההנחה היא שטיפול ה-EMDR מקל על פתיחת ערוצי תקשורת בין שתי האונות ובכך מאפשר עיבוד זיכרונות טראומטיים.
- הסבר המתייחס לתופעה של קשב כפול ( dual attention) שבו המטופל ממוקד בזיכרון הטראומטי (לזמנים קצרים בלבד) בעוד הוא נמצא במציאות טיפולית בטוחה ותומכת. כך למעשה הוא עובר הלוך ושוב ממיקוד וקשב בחוויות הקשות של העבר למיקוד בנוכחות העכשווית התומכת של המטפל. שפירו בספרה החדש מניחה כי הקשב הכפול מורכב משני מרכיבים: תחושה של שליטה והתבוננות (mindfulness). בטיפול יש כניסות ויציאות רבות מהחוויה הטראומטית תוך קבלת תמיכה ועידוד של המטפל להמשך התהליך. זה מאפשר כנראה תחושה של שליטה לעומת נטייה להימנעות ופחד מהחוויות הטראומטיות. כמו כן נוצרת התבוננות מיוחדת, רגשית-קוגנטיבית בחוויות השליליות (התבוננות דומה לזו שבמדיטציה). התבוננות כזו אינה נסחפת רגשית אך יחד עם זאת גם אינה מנותקת ומרוחקת.
מתוך: אורן, א. (2003). EMDR. פסיכולוגיה עברית.
מהי התיאוריה שעליה מבוססת השיטה?
התיאוריה שעליה מבוססת שיטת ה-EMDR היא מודל ה-AIP (Adaptive Information Processing) – עיבוד אינפורמציה אדפטיבי. על פי תיאוריה זו, כל חוויה חדשה, כל אינפורמציה שאנו קולטים במהלך חיינו, אמורה לעבור תהליך של עיכול ועיבוד, כאשר המידע המשמעותי מופנם ומאוכסן בזיכרון והופך לכלי המשרת אותנו בהמשך הדרך. כשמדובר בחוויה שאינה עוברת עיבוד – היא מתנתקת מן המאגר, נכנסת לבידוד, ונשארת "קפואה" בזמן ובמקום שבהם התרחשה. לא רק שהיא אינה עוזרת לנו ללמוד ממנה, אלא נשארת מנותקת ומתעוררת לחיים בהקשר המקורי ויוצרת הפרעות ומחסומים. כך מתקבעת חוויה כטראומטית, תחום שה-EMDR הוא כלי מרכזי ובעל תרומה ייחודית לטיפול בו.
מתוך: קנובל, ד. (2013). טיפול זוגי בשילוב EMDR בעקבות בגידה. פסיכולוגיה עברית.
