מקורות

לפי הגישה הפסיכואנליטית של פרויד, כולנו נולדנו ביסקסואלים (כלומר, עם פוטנציאל להימשך לשני המינים), אך בגלל הסנקציות המוטלות על הומואים, רוב הגברים מדחיקים את המשיכה לבני מינם. פרויד מתאר דינמיקה משפחתית של גברים הומו וביסקסואלים (שלא הצליחו להדחיק את המשיכה לבני מינם) כמורכבת מצירוף של אם דומיננטית ואב פסיבי, קרבת-יתר בין האם והבן או היעדר מוחלט של דמות אב. במכתבו המפורסם לאם אמריקנית הביע עמדה נחרצת כי אין בכוחו של הטיפול הפסיכואנליטי לשנות את הנטייה המינית, אך ניתן להשתמש בו בהחלט לשיפור איכות חייו של בנה, כך שיקבל את משיכתו לבני מינו ויהיה שמח בחלקו. לרוע המזל, שיתוף פעולה נדיר בין ארגונים דתיים ופסיכיאטרים פסיכואנליטיקאים בארה"ב השתמשו לרעה בהסבר של פרויד לגבי התפתחות הומוסקסואליות לצורך טיפולי המרה, שגרמו הרבה יותר נזק מתועלת.

 

סיפורים קצרים (פרוזה) בעלי נגיעה פסיכולוגית.

 

במאמר נסקרות הגישות העיקריות הרווחות בספרות הפסיכואנליטית הנוגעות ל-acting-out, נידונה השפעת המטפל והתהליך הפסיכותרפויטי על חייו ופעולותיו של המטופל, ונבדקת האפשרות שהתנהגות של מטופלת היוותה תגובה לא מודעת להעברה הנגדית של המטפל, שהתבטאה בקושי שלו להתמודד ישירות, באמצעות פירושי ההעברה, עם מגוון התחושות שצרכיה הליבידינליים והתוקפניים עוררו בה.

 

המאמר בוחן את השאלה האם למטופלים רגרסיבים ולנפגעי טראומה מינית יש צרכים ייחודיים בטיפול, ומציע גישה טיפולית התואמת לסיטואציה הטיפולית המיוחדת. מושם דגש על חוויית המטפל, ומוצע כי כאשר המטפל נמצא בָאופן שעונה על צרכי המטופל, הוא נמצא ממילא בָאופן שנכון גם לו עצמו ולהיפך. לכן, בניית setting טיפולי, אשר לא ישאיר את המטופל לבד, ואשר ישמור עליו מפני חוויה של התפרקות, יהווה בו-זמנית הגנה על המטפל מפני חוסר-וודאות, דאגה וחרדה לשלומו של המטופל. ההתארגנות השונה של הsetting – הטיפולי, בשלב המאופיין בְרגרסיה ובְדיסאורגניזציה, הומשגה במאמר כ “אלסטיות של הרחם הטיפולי”. התארגנות תובענית זו מתאפשרת רק אם המטפל מודע להשלכותיה. הרחבת הרחם הטיפולי מאפשרת יצירת אינטראקציות מעבריות, אשר יעזרו למטופל הרגרסיבי לשרוד את חוסר-האונים וההצפה עקב חרדת הנטישה. הגמשתו תאפשר קיומו של תהליך רגרסיבי, מבלי שתתרחש קריסה תפקודית, בקרב אוכלוסיות ייחודיות כמו נפגעי תקיפה מינית, אשר כתוצאה מהחודרנות שבחוויה הטראומטית, נמצאים במצבי דיסאורגניזציה קשים ומגיבים בתגובות דיסוציאטיביות.

 

מאמר זה, מתאר כיצד מתוך השקפת עולמה הייחודית של הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית, נגזרת הבנתה את תופעות ההעברה וההעברה הנגדית. מתואר האופן בו מתוך נקודת המבט הפנומנולוגית, מובן המפגש הטיפולי כביטוי לשייכות הקיומית. מפגש זה, מתואר במונחים של בין יחסיות, הדדיות ואינטר סובייקטיביות. ההתמקדות שבמפגש מופנית לכאן ועכשיו והחקירה להתנסויות המידיות של המטפל והקליינט.

 

המאמר דן באשפוז של מטופלים גבוליים במצבי רגרסיה, ובמיוחד באשפוזם של מטופלים העוברים רגרסיה כזו במהלך טיפול. יודגשו 1) נושאים התפתחותיים לא פתורים שמתפתחים במהלך טיפול ודורשים יותר תמיכה מזו המתאפשרת מחוץ לבית חולים; 2) פונקציות מועילות שאשפוז יכול לספק עבור המטופל והמטפל כאחת; 3) הקשיים הקאונטר-טרנספרנסיאליים של המטפל ורגישויותיו שעשויים להתבטא יותר כשהמטופל מאושפז; 4) קשיים קאונטר-טרנספרנסיאליים של הצוות האשפוזי שתורמים להתנהגויות רגרסיביות הרסניות של המטופל, ולעתים קרובות עשויים להפריע לעבודתו של המטפל עם המטופל; 5) בעיות אדמיניסטרטיביות ובעיות של הצוות ב-Setting של בית החולים שיכולות לעורר או להפריע לפתרון הנושאים שהובילו לאשפוז. סיכום מאמר המופיע באתר מכון סאמיט Adler G. (1978). Hospital management of borderline patients and it's relationship to psychotherapy. In: p. hartocollis. (ed.), Borderline personality disorders: The concept; the syndrome; the patient. Pp. 307-323. New York: International Universities Press.

 

למרות ההכרה והמודעות הרבה הקיימת בגישות הלא קונבנציונאליות לרפואה לגבי מערכת היחסים הטיפולית והתקשורת הבין אישית והשפעותיה, ענף מחקר זה הוזנח לטובת בחינת השפעותיהם הביו רפואיות של שיטות אלו. בכדי להדגיש את החשיבות שבמחקר ההיבטים הללו, מוצעות מספר הנחות יסוד אשר יכולות להוות בסיס משותף המאפשר גישור על השוני המהותי של תפיסת העולם הרפואית הקונבנציונאלית והלא קונבנציונאלית ובכך, לאפשר השאלה של המחקר האקדמאי לצורך הדגשת נקודה זו. ניתנת סקירה ספרותית עדכנית של המחקר האקדמאי בנושא ומוצע, שהמחקר הקיים יכול להוות בסיס ממקד לגבי נושאי מחקר רלוונטיים ושפיתוחו של ענף מחקר זה, במסגרת הרפואה הלא קונבנציונאלית, יוכל להביא להבנה טובה יותר לגבי המפגש הרפואי והשלכותיו על תוצאות הטיפול, על החולה ועל נותן השירות הרפואי ובכך, לאפשר את ייעולו של הטיפול.

 

עבודה עם חלומות בטיפול מנקודות מבט אינטרסובייקטיביות בינאישיות, כמשקפים תקשורת לא מודעת ביחסי מטפל-מטופל. מתוך אתר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה

 

התאהבות מהווה שלב ראשוני, בעל אפיוניים ייחודיים, בתהליך של יצירת קשר עמוק – אהבה. ההבדל ביניהן נעוץ ביחס שבין העולם הפנימי לזה החיצוני ('האובייקט הממשי'). אפיוניו של האינטרנט מאפשרים ומעודדים קריסה לעבר קוטב הפנטזיה, ומשמרים למעשה את חווית ההתאהבות, במחיר המגע עם האובייקט הממשי. אדון בתופעה זו לאורן של גישות תיאורתיות שונות, תוך נסיון ליישם מחשבות אלו בהקשר של הטיפול הנפשי באינטרנט. מתוך אתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין וחינוך בחיי המשפחה

 

פרק ראשון מתוך הספר: על העברה נגדית ועל הדרכה בפסיכותרפיה מאת ד"ר רפאל שפרינגמן-ריבק מתוך אתר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה

 

הנאה בטיפול היא נושא חשוב שלא נחקר דיו. המאמר עוסק בהנאה בטיפול בניצולי שואה ובני הדור השני. נטען, כי בקרב אוכלוסייה זו קיים טאבו כנגד הנאה. רגש ההנאה לא נחווה כתחושה נעימה ורצוייה כי אם כרגש מאיים, מסוכן ובלתי נסבל, אשר האדם נמנע ממנו או מקיאו. טאבו זה התהווה כתוצאה ממספר גורמים: זיקה מתמשכת אל אובייקטים אבודים, הציווי לזכור ולא לשכוח, רגשות אשם, עמדה קורבנית או הישרדותית, אידאליזציה של הסבל וההקרבה וכן פחדים מקלקול החווייה, מעונש ומאובדנים נוספים. הזדהותו הלא מודעת של המטפל עם טאבו זה עלולה ללכוד את הטיפול סביב ציר האבל והסבל, לחזק את קיבעון הטראומה וליצור טראומטיזציה משנית אצל המטפל. מוצע, כי הדרך להפיח הנאה בטיפול היא דרך מפגש קרוב ואותנטי, שיש בו משום ויתור על שליטה והרפייה מן הטרואמה, וזאת מבלי לשכוח דבר ומבלי להיענש.

 

תהליך ההעברה הנגדית הוא חוויה רגשית שגלומות בה כוחות בונים ביחסי מטפל חולה וביחסים בין אישיים בכלל. חכמנו זיכרונם לברכה (חז"ל) רואים בחוויה רגשית זו את האפשרות לשיפור עצמי, בדרך לשיפור והעמקת יחסים בין אישיים בדרך לתיקון עולם. בשפה המקורות חוויית ההעברה הנגדית היא כלי לתיקון המידות בדרך לתיקון עולם ומיגור הרשע מן העולם. מאמר זה מביא מבחר ביטויים מתוך ספרות חז"ל לשימוש יום יומי ביחסי אנוש וביחסים טיפוליים.