מקורות

בעידן שגברים הומואים וביסקסואלים מוצהרים מנחים תכניות טלוויזיה ומקימים תאים משפחתיים חד־מיניים, הספר בין בושה לגאווה חושף את הקשיים הרגשיים של גברים אלה, כמו שהם משתקפים בחדר הטיפולים.* הספר מבוסס על ממצאי מחקרים עדכניים רבים שלפיהם שיעור ההפרעות הנפשיות הגבוה יחסית בקהילת הלהט"ב נובע מהפנמת יחסה השלילי של חברת הרוב ההטרוסקסואלית שהם גדלו בה. ממצאים אלה זוכים למשנה תוקף מניסיונו הקליני של המחבר, פרופ' גידי רובינשטיין. בספר נידונות סוגיות מרכזיות בחייהם וביישום הגישות העיקריות בפסיכותרפיה לקידום רווחתם הנפשית. הספר מיועד למטפלים שמבקשים להתוודע לנורמות הייחודיות של עולם הגברים ההומואים והביסקסואלים, לגברים אלה עצמם ולבני משפחותיהם. הספר מגולל את הגלגולים שעברו על יחס הפסיכיאטריה להומוסקסואליות מתפיסתה כהפרעה קשה ומסוכנת לסביבה ועד החשבתה לצורת ביטוי מינית טבעית; מציג סוגיות מרכזיות העולות בטיפול בגברים אלה (יציאה מהארון, הומופוביה והשלכותיה על בריאות הנפש שלהם, המשבר הכפול של גברים ביסקסואלים, הפרעה טורדנית-כפייתית של גברים הטרוסקסואלים שמא הם הומואים וקשיים ספציפיים בזוגיות בין גברים; ולסיום, דן ביישום של גישות טיפוליות שונות במטרה לעזור לגברים אלה לקבל את נטייתם המינית.

 

עידן שגברים הומואים וביסקסואלים מוצהרים מנחים תכניות טלוויזיה ומקימים תאים משפחתיים חד־מיניים, הספר בין בושה לגאווה חושף את הקשיים הרגשיים של גברים אלה, כמו שהם משתקפים בחדר הטיפולים.* הספר מבוסס על ממצאי מחקרים עדכניים רבים שלפיהם שיעור ההפרעות הנפשיות הגבוה יחסית בקהילת הלהט"ב נובע מהפנמת יחסה השלילי של חברת הרוב ההטרוסקסואלית שהם גדלו בה. ממצאים אלה זוכים למשנה תוקף מניסיונו הקליני של המחבר. בספר נידונות סוגיות מרכזיות בחייהם וביישום הגישות העיקריות בפסיכותרפיה לקידום רווחתם הנפשית. הספר מיועד למטפלים שמבקשים להתוודע לנורמות הייחודיות של עולם הגברים ההומואים והביסקסואלים, לגברים אלה עצמם ולבני משפחותיהם. הספר כולל מילון מונחים שנועד להנגיש מונחים פסיכולוגיים מקצועיים ומונחים המקובלים בעגה של קהילת הלהט"ב לקהל הרחב ולמטפלים הטרוסקסואליים.  

 

להט"ב נולדים אל תוך חברת הרוב ההטרוסקסואלית המאופיינת ע"י גילויי הומופוביה קשים, בעיקר של ילדים, נערים וגברים הטרוסקסואלים כלפי עמיתיהם ההומואים. בהיעדר הכרות עם הומואים אחרים, הם מפנימים הומופוביה זו והדבר מקשה עליהם לקבל את נטייתם המינית. תופעה זו מסבירה את שיעור ההפרעות הנפשיות הגבוה יותר בקרבם (פי 4-3 התאבדויות בקרב בני נוער הומואים יחסית לעמיתיהם ההטרוסקסואלים!). במאמר מובא ניתוח של התופעה מנקודת מבט פסיכואנליטית ומוצע טיפול פסיכודינמי שיעזור להומואים לקבל את עצמם ואת זולתם.

 

עשרת הדיברות ליציאה מהארון (או להישארות) בו. פרופ' גידי רובינשטיין מנסה להגיע לאיזון בין הקושי שבהסתרה לסיכונים שבחשיפה.

 

יציאה מהארון של מתבגרים ובוגרים צעירים הומואים היא צעד לא פשוט ובלתי-הפיך. הציפייה לזכות לתמיכה ולקבלה ללא תנאי מההורים מובנת וטבעית, אך ההורים עצמם זקוקים גם הם לא פחות לתמיכה נוכח קבלת הבשורה. מהן הנורות האדומות שיש לשים לב אליהן לפני היציאה מהארון? בפני אלו הורים ומתי? על ההבדל הקטן בין acting out לניהול סיכונים מחושב לפני מעשה.

 

בשנים האחרונות אנו עדים למגמה לאפיין הפרעות כפייתיות שונות על סמך תוכן האובססיות. Relationship OCD מאופיינת ע"י אובססיות בקשר להתאמת בן/בת הזוג וכמו כל אובססיה היא מלווה חרדה ולפעמים אף קומפולסיות (למשל, בדיקת נשים אחרות והשוואתן לבת הזוג). כמעט כל מטופליי הסובלים מההפרעה העלו לא אחת את השאלה הלגיטימית האם מדובר בהפרעה או באי-התאמה "אמיתית". הנה, אפוא, כמה מההבדלים בין אי-התאמה "אמיתית" שכזו ובין הפרעה כפיייתית ביחסים (ROCD). מבחינת המטפל, בעיקר הפסיכודינמי, חשוב להבדיל את ההפרעה מפחד מפני אינטימיות, אשר לרוב אינו מאפיין את הסובלים מההפרעה, אשר בה ה"פורמט" של החזרתיות חשוב לא פחות מהתוכן.

 

יציאה מהארון של הומוסקסואלים בפני משפחתם ויקיריהם האחרים נתפסת לעיתים קרובות כשלב כמעט הכרחי בתהליך קבלת הנטייה החד-מינית ע"י הפרט עצמו. במאמר מוצעת התייחסות שונה, לפיה רבים ההומוסקסואלים המבקשים "אישור" לנטייתם מהחברה הסטרייטית ותוך כדי כך עלולים לגלות חוסר רגישות ליכולת ההכלה של הגורמים בפניהם הם יוצאים מהארון, לרבות אבות היוצאים מהארון בפני ילדיהם, או סבים וסבתות, שאינם ערוכים נפשית לכך. כמה טיפים - בפני מי ובפני לא.

 

ערב הימים הנוראים, כשאנשים הולכים מדי בוקר לבקש סליחות ומבקשים סליחה זה מזה, מעניין לסקור תחום חדש יחסית בפסיכולוגיה, "הפסיכולוגיה של הסליחה". כשאתה סולח למי שפגע בך, אתה מיטיב למעשה עם עצמך. מה זה אומר לגבי נפגעי/ות פגיעה מינית ונפגעים אחרים?

 

קריאה של דו"ח מבקר המדינה בדבר מערך הייעוץ החינוכי בישראל אינה מחדשת אלא מעמידה את סוגיות הליבה שבעוכרה של הפרופסיה על השולחן ומבססת עמדה מגובשת לרבות המלצות יישומיות למקבלי ההחלטות. מהכרות עם המחקר בתחום הייעוץ, כתבתי חיבור המאגד תת נושאים המצוים במוקד הדיון על עתידו של הייעוץ, המאמרון מלווה בביקורת נוקבת על כפל התפקידים - "מורה-יועץ", על העדר תקינה, על העדר אחריותיות ובקרה על התערבויות ייעוציות בבתי-הספר, על עמימות נמשכת בתפקיד היועץ, על ריבוי המטלות שאינן בזיקה לייעוץ ועוד...לבסוף, מזמין את מי שמאמין בכוחו של הייעוץ, לעסוק בסנגור מקצועי ולהמשיך לקדמו.

 

Attachment theory has inspired an explosion of research on personality development, close relationships,and the complex interplay between individual and relationship processes in all phases of the lifespan. In recent years, the theory has been extended to organizational settings. Over three decades of attachment research has been applied to people’s attitudes, performance, and social relationships within large organizations, such as the workplace, the army, and community groups. The present paper aims to advance an integrative perspective that would bridge the psychological and sociological aspects of attachment.

 

לעיתים קרובות כשאנו מברכים אדם לקראת השנה החדשה, אנו מדברים על "התחלות חדשות". זה הזמן להיזכר במודל של פוצ'סקה ודיקלמנט על שלבי השינוי, ובמיוחד לעמוד על האמביוולנציה כלפי השינוי ועל הרווחים המשניים מהמצב הקיים העומדים לעתים קרובות מאחורי הרצון החד-משמעי המוצהר לשינוי. מאמר מאת פרופ' גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il לקראת השנה החדשה באתר דוקטורס.

 

צחוק איננו רק "הו הו הא הא הא", תרגילי יוגה צחוק או התגובה לבדיחה מצחיקה. צחוק הוא גם היכולת שלנו להתמודד מול הפתעות החיים, להתעלות ולוותר על ציפיות ולדעת לא להתאכזב. לציפיות ואכזבות השפעה על המימיקה של הפנים והפיזיונומיה - כשאלו משפיעים על הביוכימיה של הדם (לטוב ולרע). חוסר צחוק פנימי מושפע מאוד מציפיות שלא מתממשות, מאכזבות בחיים וכל אלו ניכרים בשפת הפנים שלנו, בתנוחת הפנים, בזוית הלחיים והשפתיים וכן בהליכה. המאמר עוסק בתחום המרתק והקשר בין "צחוק" ברמתו הפילוסופית לשחרור מציפיות ואכזבות ומה יותר משתלם בסופו של דבר למערכת החיסונית ולמערכת הפסיכונוירואימונולוגית...מאזוכיזם מול בחירה בצחוק....