מקורות

הנהלת אגף הייעוץ והיועצים הבכירים מתלבטים דרך קבע בעניין זהותם המקצועית. במשך שנים רבות רווחה תפיסת ה- "Laissez-faire", אשר עיכבה את פיתוחה של זהות מקצועית משותפת של יועצים חינוכים. הייעוץ החינוכי – כמקצוע המחפש זהות, עודנו מוצג לסטודנטים ולסטודנטיות ברחבי הארץ בצורות ובדרכים שונות וסותרות – מסוכן בריאות הנפש של בית הספר ועד סוכן צדק חברתי, בעוד שהגדרתו של משרד החינוך את היועץ החינוכי משנת 1964 כ- "מורה-יועץ", שרירה וקיימת. נכון לשנת 2015 קיימות 13 תכניות לימוד לתואר שני M.A ו M.Ed בייעוץ חינוכי במכללות ובאוניברסיטאות בישראל. הביקוש למשרות ולו חלקיות בייעוץ חינוכי הולך וגדל ואילו היצע המשרות מצומצם מאוד. דו"ח מבקר המדינה משנת 2014 על מערך הייעוץ מצא בו כשלים מרובים אך טרם הוצגה שיקפות ואחריותיות באשר לעבודה ייעוצית שיטתית מבוססת-מחקר בדרגים השונים ובאשר להערכת התוצרים שהיא מניבה (בתוך כך, היקף החינוך המיני בבתי-ספר והטמעת כישורי חיים בבתי-ספר). נייר העמדה מוקיר את עבודת מערך הייעוץ ואת נחיצותו ובשל כך, מדגיש את הצורך הדוחק במיסוד שירותי הייעוץ החינוכי - מעיסוק לפרופסיה מובחנת - חקיקת חוק היועצים החינוכיים, חזקה על שעות הייעוץ, הרחבת היקף משרת הייעוץ, קביעות ליועצים בחינוך היסודי, היפרדות הייעוץ מן ההוראה וגישור הפער בין ההכשרה באקדמיה לעבודת היועץ החינוכי הלכה למעשה בבית-הספר.

 

ועדת החינוך, התרבות והספורט של כנסת ישראל אשר התכנסה ב- 20.7.15 לדון בסוגיה: נוער גאה במערכת החינוך. מ"מ יו"ר הועדה, חברת הכנסת מירב בן-ארי חתמה הדיון במספר מסקנות - "הועדה קוראת למשרד החינוך ליישם ולהטמיע את תיקון מס '5 לחוק זכויות התלמיד שעניינו איסור אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית וכן להכין ולפרסם חוזר מנכ"ל בסוגיה זו בהקדם". החוזר העדכני אינו בחזקת חדשה אלא משקף נאמנה את חוק זכויות התלמיד על תיקונו כבר במרץ 2014 והוספת איסור אפלית תלמידים מטעמים של נטיה מינית וזהות מגדרית."איסור הפליה" מוגדר בחוק כסעיף פלילי, כלומר זהו סעיף שהפרתו גוררת סנקציה של מאסר של שנה או קנס כאמור בסעיף 61 (א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בה-בעת אין עוררין על חשיבות החוזר הנ"ל כחלק מתהליך קריטי של הטמעת החוק והבאתו משולחנה של ועדת החינוך של כנסת ישראל בירושלים אל משרד החינוך על אגפיו ואל קהילת בתי הספר. החוזר מקבל משנה חשיבות על רקע חוזר המנכ"לית שקדם לו ופורסם כבר באפריל 2015 "אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון" חוזר המנהלת הכללית, ע"ה/8 (ב). ירושלים. חוזר זה התייחס לראשונה ביתר פירוט לבריונות בית ספרית על רקע נטייה מינית לצד נהלים ודרכי פעולה חדים וברורים מאד. מכל מקום, כדברי המפקחת הממונה על יישום זכויות הילד, יש להבנות תרבות תומכת זכויות בקהילה הבית-ספרית באם נרצה כי אכן תהא הטמעה של חוזרי המנכ"ל בהוויה הקיומית ובאורחות החיים של בתי הספר בישראל

 

על מנת להטמיע את תיקון חוק זכויות התלמיד, גב' טובה בן-ארי, הממונה על יישום חוק זכויות התלמיד אישרה את תכנית ניר כץ של ארגון הנוער הגאה והיא צורפה למאגר התכניות הארציות ללמידת זכויות התלמיד של משרד החינוך. תכנית ניר כץ, שכבר מיושמת בבתי-הספר של רשת אנקורי, בבית-ספר "עירוני ה'" בתל-אביב, בבית-הספר הדמוקרטי "עיינות ירדן", בבית-ספר "בויאר" בירושלים, ובאורט "פסגות" בכרמיאל, מקדמת דיאלוג משמעותי בין תלמידים הטרוסקסואליים לבין תלמידים להט"בים (חניכים של קבוצות הנוער של ארגון הנוער הגאה) בחטיבה העליונה באמצעות מפגשים מובנים המעודדים מעורבות והשתתפות מצדם במטרה לשפר את יחסי הגומלין הבין-אישיים בין שתי הקבוצות ולטפח התנהגות פרו-חברתית.

 

מאמר של הפסיכולוג ליאור ביטון באתר וואלה המתאר את מצבם הקשה של השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים בישראל עקב מחסור בכוח אדם, והמשמעויות החברתיות של אי טיפוח מערך זה

 

נוסח הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 3), התשס"ט-2008 של חה"כ אריה אלדד, חה"כ חיים אמסלם, חה"כ אחמד טיבי, חה"כ אברהם מיכאלי, חה"כ יצחק וקנין, חה"כ נסים זאב, חה"כ דוד אזולאי, חה"כ אלכס מילר.

 

החלטות מישיבת המועצה להשכלה גבוהה מיום 27.7.2010 בה דנה בדו"ח הועדה העקרונית לגיבוש אמות מידה אחידות לתואר שני בטיפול באמצעות אמנויות (הבעה ויצירה)

 

מטרתו של חוק זה להסדיר את העיסוק במקצועות הבריאות כדי להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים בהם ולהגן על בריאות הציבור. בתיקון זה הוסדרו (בין היתר) המקצועות קרימינולוג קליני ותזונאי-דיאטן. התקבל בכנסת ביום א' בניסן התש"ע (16 במרץ 2010) מתפרסם באתר הכנסת.

 

מסמך הסטנדרטים מטפל בהערכה הפסיכולוגית לצורך ועדות על-פי-חוק הקובעות זכאות לחינוך מיוחד – שילוב, השמה, ערר ועדכון זכאות לשילוב והשמה. מטרתו להביא לסטנדרט משותף של עבודת הפסיכולוגים החינוכיים בארץ, מתוך כוונה ליצור תשתית מקצועית אחידה, ברורה, השומרת על רמה מקצועית גבוהה, העומדת באמות המידה החוקיות והאתיות הנדרשות מפסיכולוגים. שירות פסיכולוגי-ייעוצי

 

עא (ת"א) 3670-07 פנחס פישלר נ' אתי דנינו (ניתן: 13.04.10). לאור הראיות במקרה הנדון עולה כי שאלת ההסמכה החוקית ליתן טיפול פסיכותרפויטי אינה רלוונטית, שכן המשיבים הודו שהמשיבה נתנה טיפול משפחתי ולא טיפול פסיכותרפי. לפיכך פסק ביהמ"ש כי יש לקבל את תביעת המערער ולהשיב לו את הכספים ששילם למשיבים עבור הטיפול, שלא היה הטיפול שהתבקש. מעבר לדרוש העיר ביהמ"ש כי פרשנתו ההגיונית של חוק הפסיכולוגים מובילה למסקנה כי אם על פסיכולוג שאינו קליני נאסר ליתן פסיכותרפיה, מקל וחומר על בעלי מקצועות טיפוליים אחרים שאינם פסיכולוגיים.

 

חוק חדש קובע כי פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ודיאטנים שסיימו את התואר ב-5 השנים האחרונות - חייבים לעבור בחינה, או שיפסיקו לטפל. עכשיו, משעתירתם לבג"ץ נגד החוק נדחתה, פונים 2,000 מהם לעזרתם של חברי הכנסת אריה אלדד ורחל אדטו, כדי לבטל את רוע הגזרה.

 

האם כל אשה שילדה צריכה למלא שאלון שאמור לאתר אצלה נטייה לדיכאון? חוק העומד לאישור בארה"ב מעורר ויכוח נוקב. לאוזן הישראלית זה עשוי להישמע מוזר: כיצד אפשר להתנגד ליוזמה לאיתור נשים הסובלות מתסמונת שפוגעת בהן, בבני זוגן ובעיקר בתינוק?

 

תלונות שהתקבלו מגופים ציבוריים ופרטיים קובלות על יחס לא שוויוני לו זוכים הורים גרושים ושאינם נשואים מצד מערכת הבריאות. התלונות התמקדו במימוש זכות שני ההורים לקבלת מידע אודות הטיפול הרפואי בילדם הקטין ולשיתופם בקבלת החלטות ביחס לטיפול הדרוש לו. לאור בדיקת הנושא על ידי ועדה רב מקצועית אשר מונתה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, גובשו הנחיות לצוותים המטפלים