לקראת פסח - אליהו הנביא
רות נצר | 10/4/2025 | הרשמו כמנויים
לקראת פסח שבה ועולה הציפיה אל דמותו הנעלמה של אליהו הנביא.
אליהו בספר מלכים, נשלח לתפקיד של מביא דין ולוחם מלחמת האמת שהיא הדין, בזמן אחאב ואיזבל, כשהיה צורך במידת הדין כנגדם. בהתגלמותו עלי אדמות כולו דין (חוץ מהחיאת האשה שהוא מעשה חסד). אחרי הסתלקותו נוצר היפוך – הוא הפך למלאך השלום והגאולה. נקרא אליהו התשבי – מביא תשובה.
אליהו הגלעדי לא מת. אחרי הסתלקותו הוא ממשיך להתקיים כדמות מיתית. בין הזמנים והמקומות. נע ונד ביניהם כהווה מתמשך. כמו חנוך נלקח אל האלוהים ולא מת. כלומר, כישות נפשית הוא ממשיך להתקיים בנפשנו.
כל פעם שעם ישראל או כשהיחיד במצוקה אליהו מתגלם כאדם ומגיע בדמות אנושית לסייע כאיש חסד. הוא עובר טרנספיגורציה בשפה התאולוגית. כי עבר מדמות דין לדמות חסד. הוא הופך לדמות רוחנית אהובה של עושה חסדים.
כך דמותו היא אחוד הניגודים של דין וחסד ובמובן הזה הוא מבשר הגאולה, של שילוב הניגודים כהיבט גואל של הנפש – "במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד".
מביא התגלויות של ידע עליון לצדיקים, כעין 'מגיד'. מגשר בין האלוהי לאנושי. כמו המלאכים.
מביא ידע לרשב"י בזהר. אליהו הוא אחד ממקורות הידע לרשבי. גם האר"י, לפי חיים ויטאל שכתב את דבריו, קבל את הידע מאליהו. הוא גם התגלה לאביו של הבעשט.
מזמינים אותו בברית מילה ובליל הסדר. שני מצבי הברית של האל עם האדם.
הוא מוגדר גם כצדיק שהוא ישות רוחנית שמתווכת בין שמים וארץ.
נקרא איש האלוהים.
במלאכי כתוב שאליהו יחזור – "הנה אני שולח לכם את אליהו ביום ה' הגדול והנורא".
יוחנן המטביל נתפש כאליהו שמבשר את בוא ישו. גם על ישו כתוב שהוא יחזור.
באמונה הנוצרית אליהו יחד עם משה נוכח במעמד הטרנספיגורציה של ישו.
אליהו עולה בסערה השמימה במרכבת סוסי אש. בזהר כתוב שסוסי האש הם אותיות התורה שמעלות את האדם כמו סוסי האש למדרגה גבוהה.
מעניין שבמזמור בערבית לשבת אליהו מתואר כ"איש ואזור עור אזור למתניו", ו- "איש תשבי תצילנו מיד אריות". כאן הוא מתואר באיכויות של הגבור הפיזי שמזדהה עם החיה על ידי שהוא לבוש אזור עור, כמו שמסופר על הרקולס שלבש את עור האריה שהרג. וכמו כן הוא מתואר כבעל יכולת להרוג אריות, תכונת הגבור הורג האריה, כמו הרקולס, שמשון ודוד. במובן זה הוא מקביל לגבור האגו של מיתוס הגבור הורג המפלצת.
כאיש קנא ולוחם בחייו הוא דמות גבור האגו הלוחם לצדק בכוחנות. כך הוא מגלם גם את המעבר מהחלק הראשון של החיים שדורש לוחמנות ומאבק (גבור שעור חיה לחלציו ולוחם בחוטאים) לחלק השני של החיים שדורש מפויסות ורכות רגשית ואינטגרציה של הבטי הנפש.
לעתים הוא מופיע בספור העממי כזקן, כלומר, מגלם את דמות הזקן החכם בנפש. כך למשל בספורו של עגנון 'על אבן אחת' מופיע ביער איש זקן שמבקש את עזרתו של המספר להוליכו לעיר בערב שבת, וכך מסיח אותו מהתמכרות לטקסטים מיסטיים אל עשיה של עזרה לזולת ( ראו בספרי, 'השלם ושברו', 2009).
אליהו מכיל בו את עצם המעבר מדין לחסד (כמו המעבר בחצות מדין לחסד) שהוא גם המעבר מארכיטיפ האב לארכיטיפ האם. והאינטגרציה שלהם. מהלך זה מקביל למיתוס היווני על האירניות אלות הנקם שהופכות לנוטות החסד בהשפעת אתנה.
הוא התגלמות אנושית (פרסונליזציה, כמו האינקרנציה האנושית של ישו) של הארכיטיפ האלוהי שגם הוא מכיל בו את הדין והחסד ( אלו שתי ספירות מתוך עשרת הספירות של המבנה האלוהי הקבלי).
כמביא התגלויות אליהו מגלם את הדחף מהלא מודע הקולקטיבי של האנושות שבתהליך התוודעות המעמקים הרוחניים אל התודעה האנושית הקולקטיבית.
כך הוא מורה דרך אל האמת הפנימית של העצמי, לכן הוא מהווה דמות מורה דרך במעברים וטקסים ומבשר הגאולה.
אליהו, כשליח, כמגלם ארכיטיפ מורה הדרך הרוחני, כדמות האל היווני הרמס, הפסיכופומפ – מורה הדרך של הנשמה - שמחבר בין תחומים, זמנים, מהאלוהי לאנושי, מהלא-מודע הקולקטיבי לתודעה האנושית. (באלכימיה הרמס-מרקורי הוא היסוד שמאפשר את אלכימית השינוי של הנפש לקראת הפקת אבן החכמים שמסמלת את שלמות הנפש.)
הוא פוטנציאל העצמי שלעתים אינו בנגישות התודעה ואז הוא נעלם במרומים אולם יש לו תמיד אפשרות להופיע מחדש ולהוות כוח מסייע וגואל.
בכל אלה הוא פועל למען הגאולה, למען מצב שלם יותר של העם ונפש היחיד. לכן הוא מבשר המשיח. בשפה היונגיאנית, הוא מסמל את מורה הדרך אל השלמת העצמי הקיים תמיד, המופיע מהלא-מודע בהתגלויותיו הסמליות בחלום, או באופנים סמליים אחרים, כקומפנסציה במצבי דחק ומצוקה, להוליך אל שלמות העצמי.
מזמור התפילה אומר עליו שביום בואו "לפני יום ה' הגדול והנורא" – "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" – כלומר, הוא מביא אינטגרציה ושלום פנימי בין חלקי הנפש הצעירים והבוגרים, ושלב בוגר של יכולת לחיות יחד עם קונפליקטים בין-דוריים.
המזמור מסתיים: "אשרי מי שראה פניו בחלום, אשרי מי שנתן לו שלום והחזיר לו שלום, ה' יברך את עמו בשלום". – שוב הדגש על השלום הפנימי, ועל כך שמשמעותו מופיעה אלינו מעמקי הלא-מודע דרך חלום.
כך הוא עובר טרנספורמציה מדמות שמתגלה באופן ממשי אל דמות סמלית שמתגלה בחלום, כמו מרלין, הקוסם-מורה הדרך של המלך ארתור שהיה מופיע לסייע לו בכל עת שארתור קרא לו, עד שמרלין מודיע לו שמעתה יופיע לפניו רק בחלומותיו.
יונג מתאר את אליהו כדמות דמיונית של מורה דרך, שהופיעה לפניו בעת תקופת הדמיונות הפעילים שלו, המתוארים בספרו 'הספר האדום'. יונג היה "משוחח" איתו וכותב את שיחותיהם.
לפי האמונה אליהו נוכח בכל ברית מילה, והוא נוכח בסדר פסח ופותחים לו את הדלת. כך הוא מסמל את דמות החונך, מורה הדרך אל העצמי שמופיע בעת מעברים וטקסי מעבר.
קריאתו של אלישע אל אליהו העולה בסערה השמימה – "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו" – הזעקה הזו אל האל-אב מהדהדת בנו לאורך הדורות.
מי יתן ויפעל ככוח גואל בנפשנו ובחברה כולה.
