חוויה טרנס-פסיכדלית, דיסוציאציות ודיאלקטיקה בין עבר להווה – טיפול ושיקום שורדי המסיבות
דמיאן הלפרין | 27/2/2025 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
חוויה טרנס-פסיכדלית, דיסוציאציות ודיאלקטיקה בין עבר להווה – טיפול ושיקום שורדי המסיבות
דמיאן הלפרין1,2,3
“Dreams and memories plunge life into the dragon's blood of the word, and in this way make it invulnerable to memory. The immemorable, which skips from memory to memory without itself ever coming to mind, is, properly speaking, the unforgettable. This unforgettable oblivion is language, the human word.” Giorgio Agamben, The Idea of the Immemorable, 1995
מי הוא האדם
על מנת לנסות ולתאר את ההתערבות הפסיכיאטרית הטיפולית שלנו עם שורדי מסיבות הטבע של השבעה באוקטובר, חשוב לפני כן לקחת מספר רגעים ולספר על ההקשר הרחב יותר של נוכחותם במסיבות. ראשית, יש לזכור כי חוויות של מצבי תודעה לא שגרתיים, או שינוי תודעתי, אינן שייכות באופן בלעדי לתחום הפסיכדליים (Dahl et al., 2015; Millière at al., 2018). למרות שעל פניו, הדבר אינו בעל משמעות לענייננו כאן, הוא מוביל אותנו בכל זאת, ובכך חשיבותו, לשאלות, מי הוא האדם שחווה חוויות פסיכדליות?, לאורך היסטוריה(Schultes, 1969) , ו-מה מניע אותו? ננסה כאן להסביר מדוע ההתערבות שלנו עם מטופלים שחוו חוויות פסיכדליות תלויה בשאלות הללו. לצורך כך, נתייחס באופן ספציפי לתחום הפסיכדליים, וגם להקשר התרבותי בו הוא עטוף. אכן, בזמן המתקפה האיומה על המסיבות, כשני שליש מהבליינים היו תחת השפעת חומרים משני תודיה (Nacasch et al. 2024; Netzer et al. 2024), כאשר כולם כולם היו, חשוב לציין, קודם כל שותפים לאותן הנסיבות החגיגיות.
אהבה
"עוד חברה שפה! טוב, היה ברור! הרי ידעתי שהיא חזרה מדרום אמריקה, איפה היא כבר תהיה הלילה? עוד חיבוק ארוך וחם. כמה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שהתראינו? לשנייה אני לא מצליח לזכור. ומה זה משנה? היא אומרת לי עם חיוך רחב על שפתיה. צודקת. עדיין מותר לשכוח, או לזכור, מה שבא. איזה יפה פה. חשוך וזוהר בו זמנית. האם אלו צבעי הלילה? עובר דרכי, כגלי רוח, ריח חזק של פאלו סנטו שלוקח אותי למקומות וזמנים אחרים. לופי המוסיקה מציתים את עברי וסוחבים אותי רחוק רחוק. אני מוקף בחברים, אלו יושבים בקנטה, אלו מסתובבים, עושים דברים מצחיקים עם מבט משועשע ושובב, זו מתחילה עם זה שממשיך אותה. נראה שהערב כולם שמו את האגו בצד. כבר התחלה מעולה! בגלל זה יש כל כך הרבה אהבה באוויר, אני בדיוק מבין! איזה חכם אני! שיט, אני סותר את עצמי. טוב, קצת אגו, בכל זאת, זה מרים. הרי זה לא שקורה מי יודע מה מעניין בחיים האישיים שלי. אבל בואו נראה מי שם ברחבה הקטנה, זאת של הפטרייה. בכניסתה, שניים מתווכחים מעט. לא מסכימים. קורה. ההוא טוען שימין עדיף, מסביר היטב מדוע, וגם בדיוק איך. השנייה, שבעקרון לא חושבת כמוהו בכלל, הרי אני מכיר אותה, היא היפית כזאת, הפעם באמת מסכימה אתו. איך אני יודע? כבר אמרתי, אני מכיר אותה. אם היא לא הייתה מסכימה, אפשר היה לשמוע אותה עד החניה, בדוק. לונג סטורי שורט, השניים מנסחים ביחד את כל הסיפור מחדש, אבל מגיעים הפעם, לטענתם, ישר לנקודה, שהיא קשורה, איכשהו, לאהבה: שהאהבה היא בעצם מעבר לטוב ורע (Nietzsche, 1997), או קשקוש אחר בסגנון, ואז מתפוצצים בצחוק מדבק וחוזרים להתנדנד על פי הצליל החם והעוטף של הבייסליין. אישית, חוץ מזה שזו, נשבע לכם, אחת המצחיקות אוור, הייתי רוצה שיהיה שלום, איכשהו, שימצאו פתרון, מה אני ופוליטיקה עכשיו, יש לי מה לעשות. ולגבי אהבה, תראה, זה... זה... זה מורכב, הייתי רוצה... טוב, לא משנה, מספיק עם השטויות, כבר מאוחר. יאללה, לרקוד!"
רייב
חוויה פסיכדלית, עוד לפני היותה פסיכדלית, היא חוויה בתוך הקשר. אנו מתכוונים, בהקשרנו, למסיבות הטבע אליהן הגיעו מכל רחבי הארץ, מרכז ופריפריה, אנשים מכל המגזרים, ומגילאים שונים, ליהנות יחד בתנועה ובסטייל, ללא פחד, או יותר נכון על אף הפחד להיראות חשופים מול מעמקיהם והתרגשויותיהם, ומסיטואציה זו, להתקשר זו עם זה, אלו עם אלו. הרי, בסופו של יום, למעשה בתחילתו, כולם הגיעו לאותה המטרה המשותפת. ניתן יהיה לומר שהבליינים, אנשי הלילה, הזוהר והחשוך למיניהם, באו לחוות את חייהם באופן מלא, במלוא מובן המילה: חושית, כלומר גופנית, זאת אומרת עם הגוף ודרכו לחוות את הטבע והיותם טבע (Merleau-Ponty, 1962), וגם, כאמור, בינאישית ולעיתים גם רוחנית. האירועים הללו מתקיימים כחלק מתרבות הרייב- תרבות אשר החלה בסוף שנות השמונים באנגלייה עם מסיבות במועדונים ובהאנגרים (Milshteyn & Bensimon, 2023). מדובר כיום, ומזמן, בתופעה גלובלית (Goulding & Shankar, 2004), רחבה, תרתי משמע, ופורחת עדיין, אשר כוללת בליבה, במהותה, אתוס המכונה PLUR, ראשי תיבות לשלום, אהבה, אחדות וכבוד (Hutson, 2000). אתוס זה מהווה סימן היכר של הזהות הקולקטיבית המשותפת לבליינים ושל נטייתם לגשת אל החוויה ממקום של קבלה, כלומר חופש להיות מי שאתה, ושל סולידריות כלפי עצמם וסביבתם (Milshteyn & Bensimon, 2023). מסיבה זו, המסיבות הללו בדרך כלל מלאות ברוח של הכלה. אין בהן מקום להומופוביה, סקסיזם, אלימות וגזענות (Anderson, 2009). לרגע אחד בלבד, שווה לעצור ולקרוא שוב את המשפט האחרון, אפילו בלופ אם צריך, ולהכיר בתהום אשר מפריד בינו לבין מצב החברה הישראלית כיום! ולשאול את עצמנו, על הדרך, את השאלה: אם זה לא חומר, מה כן מהווה חומר לשינוי כה עמוק וכה חד, שאין ברירה מלכנות אותו בשם אחר, המתאים לו הרבה יותר: מהפכה? מהפכה בכל המובנים של המילה, מהפכה אשר מטרתה הצלת החופש, אחת שבכל אופן לא קורית אך ורק דרך חתימה על עצומות, פוסטים ברשתות, או פרסום מאמרים, כיוון שלצערנו הרב, זה לא מספיק! על כל פנים, מומלץ יהיה להערכתנו לעקוב אחרי האות שתגיע, כמה שיותר בקרוב אנו מקווים, מאי שם בדרגות העליוניות, אם ניתן עדיין לקרוא להן כך, מאיש, או, אישה, דווקא, שבמעשיה החוקיים והאמיצים תגרום לשבר חד וחלק ככל הניתן, ברצף ההיסטוריה (Hroch, 2010). אז, יישאר עלינו, אנשי מדע, רוח ואמנות כאחד, לצאת מהמעבדה, המשרד או הסטודיו, ולפעול בכל יכולתנו ובאופן חוקי להחליף את אלו שמתייחסים אל החופש של החטופים והחטופות וגם זה של כולנו כאל צעצוע תוצרת סין ללא שום ערך. אנו מתנצלים על עצם סטייה זו שקרתה מלית ברירה, לאור הנסיבות המאוד מסוכנות איתן אנו מתמודדים בעת זו.
מעבר לנראה, לופ ודיסוציאציה
עכשיו ובחזרה לענייננו, ניתן לומר שנטייה זו לאי שיפוטיות ולסובלנות, וגם, להשתייכות לקבוצה אשר כך מגדירה את עצמה, מהווה מרכיב משמעותי בתשובתנו לשתי השאלות הראשונות שהועלו לפני מספר רגעים. חשוב כאן להדגיש שזו, מבחינתנו, עמדת המוצא של החוויה הפסיכדלית, או טרנס-פסיכדלית, מעבר לחומר ומעבר לנראה. כל החוויות האינדיווידואליות אכן מתמזגות עם החוויה הקולקטיבית, ובכך גם משפיעות אחת על השנייה באופן מימטי (Benjamin, 1999a), בין אם האדם נטל או לא נטל חומרים משני תודעה. וכפי שהתא משפיע על הרקמה שמשפיעה על הגוף שמשפיע על האדם שמשפיע על החברה, כל חיוך, כל מבט עמוק לאחר באשר הוא, כל חוויה של סולידריות, של צלילה משותפת לתוך מהות החיים ללא כחל ושרק, מהדהד רחוק, מרחבת הריקודים אל קהילת החופש הרחבה, משפחה גדולה של גחליליות מהבהבות בחושך ונגדו (Didi-Huberman, 2018). בלב דיוננו כאן בהקשר של המתקפה והטראומה שנגרמה כתוצאה ממנה, נושא הלופ, מטפורה, בין היתר, לחזרתיות, ונושא הדיסוציאציה. אחת ההנחות המבוססות ביותר לגבי האופן בו פסיכדליים, לפחות בהקשר המחקרי-קליני, פועלים ובכך גורמים להקלה בסימפטומים ובמצוקה אצל אלו שסובלים מהפרעה נפשית (Andersen et al., 2021; Ko et al., 2023; Schimmers et al., 2022; Smith et al., 2022), היא זו של פלקסיביליות פסיכולוגית וקוגניטיבית מוגברת, אשר קורית כתוצאה מפעילות מוחית מפושטת ואנטרופית יותר, מאורגנת ומעגלית פחות (Letheby, 2022; Sloshower et al., 2020; Watts et al., 2017; Watts & Luoma, 2020; Wolff et al., 2022. ), לציון. במילים אחרות, מצב תודעתי מאופיין ביכולת ליצור חיבורים, בכל המובנים של המילה, חדשים, אחרים מאלו שבדרך כלל יוצרים בשגרת היומיום באופן חצי-אוטומטי. בקצה האפקט הזה, מצב דיסוציאטיבי המכונה 'אגו-דיסולוצייה', מונח שמתאר תחושה של התמוססות הסלף והתמזגותו עם הסביבה, תחושה של אחדות מוחלטת (Kettner et al., 2021; Letheby & Mattu, 2022; Nour et al., 2016,), גם לתשומת ליבנו.
מפגש בין דיסוציאציות ודיאלקטיקה בין זמנים
בהקשרנו הטרגי, ולאור הנאמר עד כה, אין לנו ברירה אלא לשאול את עצמנו עוד שאלה נוספת, והפעם, אחרונה: מה קורה במפגש בין מצב שכזה לבין מצב של דיסוציאציה טראומטית? זו שאלה מורכבת אמנם בכדי לצלול לתוכה כאן באופן מעמיק, אך בכל זאת, נרצה להציע שבזמן ההתערבות הטיפולית, יש להיות ערים לפנומנולוגיה של שני המצבים הללו. בנוסף, כמובן שעלינו להיות קשובים גם למאפיינים הפוסט-טראומטיים של מצבו.ה הקליני של השורד.ת. שם, מיד נשים לב שהחזרתיות היא אחד המרכיבים הדומיננטיים, אם לא הדומיננטי ביותר בתמונה הקלינית, בין אם מדובר על שחזור האירוע או שחזור מנגנוני ההגנה שהופעלו בזמן האירוע וכתוצאה ממנו (Freud, 1961; Herman, 1992; Levy, 2000). במילים אחרות, טראומה יוצרת חזרתיות כאשר פסיכדליים פועלים כנגד אותה החזרתיות! בנוסף, אנו מזמינים אתכם להתרשם מכך שקיימת גם, בסיטואציה עליה אנו מדברים, דיאלקטיקה בין שני ההפכים הבאים: בין לחוות הכול, מצב בו דחף החיים יכול להתבטא ללא מחסומים וללא פחד או, ליתר דיוק, על אף הפחד, לבין לא לחוות, כמנגנון הגנתי הישרדותי נגד אותו הפחד (Lyssenko et al., 2018; Putnam, 2016.). אולם נרצה להציע כאן, על כל פנים, וכבסיס להתערבות הטיפולית שלנו, דיאלקטיקה אחרת. זו שבין העבר לבין ההווה, בין מה שהיה, שאבד, לבין מה שמתרחש ומתאפשר ברגע זה, בזמן המפגש שביניהם, בין ידע, מסורת וחוויות שהיו, לבין חווית העכשיו. במפגש הזה, הזיכרון, או הזיכרונות, אינם אמצעי לזכור את העבר, אינם ידע בכלל, אלא מדיום בו העבר ממשיך להתקיים ולהגדיר את עצמו מחדש (Ross, 2010). בצורה זו מתאפשרת יצירת נרטיב חדש, עם כל המשתמע מכך, בו העבר, כשלעצמו, אינו קובע, דבר רצוי בהקשר של טראומה, אלא רק מעצב בכל רגע את ההווה אשר מיד נעלם, באמצעות מפגשו עם חוויית העכשיו דרך התמונה הדיאלקטית (Benjamin, 1999b).
לצאת מהלופ
אצל שורדי המסיבות, שורדי הרייב, המצב הפסיכיאטרי האקסוגני שנגרם כתוצאה מהמתקפה הנוראית ומהאובדן, בוודאי בהקשר הנוכחי, בו לא תמיד קיימת אפשרות לנוע קדימה בתהליכי האבל, כבמעגל סגור וללא מוצא, מחייב, לצד הרגעה פרמקולוגית כאשר התסמינים והמצוקה דורשים זאת, התייחסות טיפולית הוליסטית אל יחידת גוף-הנפש מתוך הבנה שכל החוויה היא גופית במהותה. כמו כן, עלינו להכיר בשתי עובדות: קודם כל, קיימים מספר ניגודים ברורים ומעניינים בממשק שבין טראומה לבין פסיכדליים. ייתכן והמשך החקירה, פנומנולוגית או אחרת, של ממשק זה יחשוף ממצאים שיובילו לתובנות חדשות על פסיכופתולוגיה ועל תחום הטיפול כולו. זאת תהווה אולי הזדמנות להמשגה ודרכי טיפול חדשים עבור מטופלים עם תסמונת פוסט-טראומטית וגם עבור אלו שסובלים מהפרעות נפשיות אחרות בהן החזרתיות היא מרכיב משמעותי בתמונה הקלינית או בפסיכופתולוגיה, למעשה כולן. שנית ולסיום, עלינו להכיר בכך שהמנוע העיקרי של שיקומם והחלמתם של השורדים.ות הוא אותו הדבר שמלכתחילה הוציא אותם מהבית מאוחר בלילה שבין השישי לשביעי לאוקטובר: ארוס או דחף החיים. ובכך, ניתן יהיה לבסס את יסודות תהליך השיקומי אשר עלול להיות ארוך ובוודאי, מעגלי גם הוא, תהליך בו ההווה, כאשר אינו פוסל את העבר, אלא מנסה להבין אותו מנקודה זו, מהווה הזדמנות לטרנספורמציה מהותית (Friedlander, 2012; Adorno & Benjamin, 1999).
תודות
הטקסט מוקדש לכל אלו שיצאו מביתם לחגוג ולשמוח עם אחרים ולא חזרו או טרם חזרו. ברצוננו גם להודות לכל אלו שהשתתפו או עדיין לוקחים חלק בפעילויות SafeHeart, ביניהם המייסדים, המתנדבים הראשונים וצוות ההנהלה שלנו.
הערות
- מכבי שירותי בריאות
- אימפולס מרכז לפסיכותרפיה אינטגרטיבית
- עמותת סייפהרט
מקורות
Adorno, T. W., & Benjamin, W. (1999). The Complete Correspondence, 1928–1940, ed. H. Lonitz. Cambridge, Mass.: Harvard University Press.
Agamben, G. (1995). Idea of Prose, ed. R. Gasché. Albany, NY: State University New York Press.
Andersen, K. A. A., Carhart-Harris, R., Nutt, D. J., & Erritzoe, D. (2021). Therapeutic effects of classic serotonergic psychedelics: A systematic review of modern-era clinical studies. Acta Psychiatr Scand., 143(2), 101-118. https://doi.org/10.1111/acps.13249
Anderson, T. L. (2009). Understanding the alteration and decline of a music scene: observations from rave culture. Sociological forum, 24(2), 307-336. https://doi.org/10.1111...2009.01101.x
Benjamin, W. (1999a). Selected Writings of Walter Benjamin, 1931-1934, Vols. 2 - Part 2, M. W. Jennings, H. Eiland and G. Smith, Eds., Cambridge, MA: Belknap Press of Harvard University Press.
Benjamin, W. (1999b). The Arcades Project, trans. H. Eiland and K. McLaughlin. Cambridge, Mass.: Belknap Press of Harvard University Press.
Dahl, C. J., Lutz, A., & Davidson, R. J. (2015). Reconstructing and deconstructing the self: Cognitive mechanisms in meditation practice. Trends in Cognitive Sciences, 19(9), 515-523, 2015.
Didi-Huberman, G. (2018). Survival of the Fireflies. Transl. L. Swope Mitchell. Minneapolis, MN: University of Minnesota Press.
Freud, S. (1961). Beyond the Pleasure Principle, ed. and trans. O. Strachey. Norton (Original work published 1920).
Friedlander, E. (2012). Walter Benjamin: a philosophical portrait. Cambridge, Massachusetts, London, England: Harvard University Press.
Goulding, C., & Shankar, A. (2004). Age is just a number: rave culture and the cognitively young “thirty something”. Eur J Mark., 38(5/6), 641–658. https://doi.org/10.1108...560410529268
Herman, J. L. (1992). Trauma and Recovery: The Aftermath of Violence – from Domestic Abuse to Political Terror. Basic Books.
Hroch, P. (2010). Fashion and Its 'Revolutions' in Walter Benjamin's Arcades. In: Walter Benjamin and the Aesthetics of Change, A. M. Pusca, Ed., London: Palgrave MacMillan. https://doi.org/10.1057/9780230277960_6
Hutson, S. R. (2000). The rave: spiritual healing in modern western subcultures. Anthropol Q., 73(1), 35–49.
Kettner, H., Rosas, F. E., Timmermann, C., Kärtner, L., Carhart-Harris, R. L., & Roseman, L. (2021). Psychedelic communitas: intersubjective experience during psychedelic group sessions predicts enduring changes in psychological wellbeing and social connectedness. Frontiers in Pharmacology, 12, 623985
Ko, K., Kopra, E. I., Cleare, A. J., & Rucker, J. J. (2023). Psychedelic therapy for depressive symptoms: A systematic review and meta-analysis. J Affect Disord, 322, 194-204. https://doi.org/10.1016/j.jad.2022.09.168
Letheby, C. (2022). Self and Knowledge in Psychedelic Therapy: Reply to Commentaries on Philosophy of Psychedelics. Philosophy and the Mind Sciences, 3, 12. https://doi.org/10.3373...ci.2022.9642
Letheby, C., & Mattu, J. (2022). Philosophy and classic psychedelics: a review of some emerging themes. Journal of Psychedelic Studies, 5(3), 166-175. https://doi.org/10.1556/2054.2021.00191
Levy, M. S. (2000). A conceptualization of the repetition compulsion. Psychiatry 63(1):45-53. https://doi.org/10.1080/00332747.2000.11024893
Lyssenko, L., Schmahl, C., Bockhacker, L., Vonderlin, R., Bohus, M., & Kleindienst, N. (2018). Dissociation in psychiatric disorders: a meta-analysis of studies using the Dissociative Experiences Scale. Am J Psychiatry, 175, 37–46. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.2017.17010025
Merleau-Ponty, M. (1962). Phenomenology of Perception. Trans. Colin Smith. New York: Humanities Press.
Millière, R., Carhart-Harris, R. L., Roseman, L., Trautwein, F. M., & Berkovich-Ohana, A. (2018). Psychedelics, meditation, and self-consciousness. Frontiers in psychology, 9, 1475.
Milshteyn, Y., & Bensimon, M. (2023). Exploring the subjective experience of rave party participants in Israel who consume psychedelic drugs: a qualitative inquiry. Harm Reduct J., 20(1), 176. https://doi.org/10.1186...-023-00908-5
Nacasch, N., Malka, T, Zohar, J., Dejorno, Y. V., Levi, G., Gross, R., Weiser, M., & Cohen, H. (2024). Impact of pre-trauma recreational drug use on mental health outcomes among survivors of the Israeli Nova Festival terrorist attack. World Psychiatry, 23(3), 452-454. https://doi.org/10.1002/wps.21254
Netzer, O., Magal, N., Stern, Y., Polinsky, T., Gross, R., Admon, R., & Salomon, R. (2014). Trauma under psychedelics: MDMA shows protective effects during the peritraumatic period. BioRxiv, In review (preprint). https://doi.org/10.1101/2024.03.28.587237
Nietzsche, F. (1997). Beyond good and evil: Prelude to a philosophy of the future. Ed. P. Negri, W. Kaufman. New York: Dover Publications.
Nour, M. M., Evans, L., Nutt, D., & Carhart-Harris, R. L. (2016). Ego dissolution and psychedelics: Validation of the ego-dissolution inventory (EDI). Frontiers in Human Neuroscience, 10(269). https://doi.org/10.3389/fnhum.2016.00269
Putnam, F. W. (2016). The way we are: How states of mind influence our identities, personality and potential for change. New York: International Psychoanalytic Books (IPBooks). https://doi.org/10.1080/15299732.2019.1666451
Ross, N. (2020). Walter Benjamin's first philosophy: Towards a constellational definition of experience. Open Philosophy, 3, 81-101. https://doi.org/10.1515/opphil-2020-0006
Schimmers, N., Breeksema, J. J., Smith-Apeldoorn, S. Y., Veraart, J., van den Brink, W., & Schoevers, R. A. (2022). Psychedelics for the treatment of depression, anxiety, and existential distress in patients with a terminal illness: a systematic review. Psychopharmacology (Berl)., 239(1), 15-33. https://doi.org/10.1007/s00213-021-06027-y
Schultes, R. E. (1969). Hallucinogens of plant origin. Science, 163(3864), 245–254. https://doi.org/10.1126...163.3864.245
Sloshower, J., Guss, J. R., Krause, R., Wallace, R. M., Williams, M. T., Reed, S., & Skinta, M. (2020). Psilocybin-assisted therapy of major depressive disorder using acceptance and commitment therapy as a therapeutic frame health. J. Contextual Behav. Sci., 15, 12–19. https://doi.org/10.1016....2019.11.002
Smith, K. W., Sicignano, D. J., Hernandez, A. V., & White, C. M. (2022). MDMA-Assisted Psychotherapy for Treatment of Posttraumatic Stress Disorder: A Systematic Review With Meta-Analysis. J Clin Pharmacol., 62(4), 463-471. https://doi.org/10.1002/jcph.1995
Watts, R., Day, C., Krzanowski, J., Nutt, D., and Carhart-Harris, R. (2017). Patients’ accounts of increased “connectedness” and “acceptance” after psilocybin for treatment-resistant depression health. J. Humanist. Psychol., 57, 520–564. https://doi.org/10.1177/0022167817709585
Watts, R., & Luoma, J. B. (2020). The use of the psychological flexibility model to support psychedelic assisted therapy health. J. Contextual Behav. Sci., 15, 92−102. https://doi.org/10.1016....2019.12.004
Wolff, M., Mertens, L. J., Walter, M., Enge, S., & Evens, R. (2022). The Acceptance/Avoidance-Promoting Experiences Questionnaire (APEQ): A theory-based approach to psychedelic drugs' effects on psychological flexibility. J Psychopharmacol., 36(3), 387-408. https://doi.org/10.1177...811211073758
