צרה מתרחשת וידי קשורות למציאות
עלון פסיכולוגיה עברית | 19/5/2024 | הרשמו כמנויים
הבשורות הקשות דופקות על חלונונו תדיר – עוד חייל שנפל, ועוד שניים ועוד אחד. גופות חטופים שחולצו והושבו ארצה, אך גנזו תקוותן של משפחות מצפות. אף דפיקה אינה עדינה – מהלומת פטיש על ליבנו הדרוך בין כך ובין כך. ואת הכל עוטפת מנגינת הדאגה החורכת, מנגינת העתיד הנעלם, מנגינת חוסר האונים אל מול הנעשה משם ומכאן. ובתוך כך, לרגעים, עבור מי שמצליח להאזין - תיפוף של תופי אמונה, בקצב מתמיד, מתחזק לפרקים, ומחריש. וכך שוב ושוב – מקצב של תנועה, אחריות, צעקה, התגייסות, גץ של תקווה. ואולי זה אחד מצווי השעה – לפתח את יכולת האוזן החיצונית והפנימית להתכוונן אל פסי הקול הנוספים שרוחשים בצד העצבות העמוקה והפחד. לקרוע את החבלים הבלתי נראים. רק לרגעים.
השבוע באתרנו מאמרים חדשים ונהדרים וטורים מעוררי מחשבה:
פרופ' דנה אמיר מנתחת את הרומן "הבת האפלה" מאת אלנה פרנטה, המספר את סיפורה של לדה, אישה בשנות הארבעים המאוחרות של חייה, היוצאת לנופש תמים לכאורה, שבו היא מבצעת מעשה המטלטל את עולמה הפנימי והחיצוני. הסקירה עוסקת בגלגולי צרות העין בקשר אם-בת, ובפוטנציאל הפסיכוטי הקשור בהחייאה של פנטזיות קדומות של ניכוס והשתלטות, כפי שהם באים לידי ביטוי ביצירה זו.
דני שטיינברג לוקח אותנו למסע התבוננות בתהליכים הנפשיים שעברו על נח. קורותיו של נח מספרים על התמודדות עם משימה מורכבת וקשה, בעלת אלמנטים שעלולים להביא למצב משברי וטראומה מתוך מפגש עם תכנים רגשיים מעוררי אימה וחרדה. בתום ההתמודדות המוצלחת, ללא ליווי ועיבוד מתאים של החוויות שלו במהלך המשימה, הוא חווה משבר נפשי, ומפתח, כנראה, סימפטומים טראומטיים כגון שימוש באלכוהול, דכאון, חרדה וזעם. ההתייחסות של הפרשנים היתה שמדובר באדם חלש, שלא היה מסוגל לשאת את כובד התפקיד. יש כאן מקבילה ליחס שזוכים לו מעת לעת שורדי מצבים טראומטיים, יחס שמלווה באי אמון, בחוסר הערכה כלפי החולשה שהם מפגינים, ואכזבה מאי יכולתם להתמודד.
ובפסיכובלוגיה -
ד"ר מרים אבנרי כהן כותבת על הקשר בין בכי לתקווה.
"היכולת לבכות קשורה לאמון ולאמונה: בכיו של התינוק הוא משאב טבעי מולד, אולם הוא זקוק לקשר ולהתנסויות רוקמות אמון בכדי שיוסיף להתקיים ולהשתכלל. גם בשלבים בוגרים יותר בחיינו, הבכי כרוך באמונה בכך שמצבנו יכול להשתפר. בכיים של חנה, לאה ודוד המלך קשורים גם הם לאמונה: לא רק אמונה בקב"ה, אלא גם לאמונת האדם בכוחו להשפיע על המציאות, אמונתו בכוח תפילתו, תשוקתו, הגשמת ייעודו".
ד"ר ארנון רולניק מספר על פודקאסט מעניין בו הוא משוחח עם פרופ' Jaime Delgadillo, אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום המחקר העוסק ברפואה מדוייקת ובפסיכותרפיה מותאמת אישית, על השימוש בAI בבחירת ההתערבות הטיפולית ובמעקב אחרי התקדמות המטופל. אם נצא מנקודת הנחה (או אמונה?) שבינה מלאכותית לא תחליף את המטפל האנושי, כיצד נוכל להשתמש ביכוללות חישוביות מתקדמות כדי להתאים את סוג הטיפול לסוג המטופל ולסוג הבעיה עימה הוא פונה?
צרה מרתחשת / יעל סטטמן
הפחד, עין פקוחה תמיד.
מי מעז
להשאיר נעלים בסלון,
לו רק היה הסלון נקי.
נעלים בכל מקום
בגדים על הכסאות,
לו היו הילדים מקפלים
ואז מתקפלים בעצמם
ולא חגים סביבי
כל ילד עם הנחש שלו
מטיחו בפני הולם בבטני
צרה מתרחשת וידי קשורות
למציאות, מסך מאיר את פני
נשוכות הפחד, מכווצות
פעם ביום פעמיים בשעה
אתם שואלים ואיני עונה
נפלתם ידי שורפות מבהלה
אתם כל חיי למה בחרתם בי
להיטרף ליפול להזין את ראשי במחשבות
למה בחרתם שאוהב אתכם עד להזיות
צרות מתרחשות וידי קשורות.
Photo by Steve Johnson on Unsplash