וּבְכָל זֹאת תוֹקְפִים רֵיחוֹת דְּחוּיִים וַאֲהוּבִים וַאֲנִי נוֹפֵל בֵּין הֶעָגוֹת

עלון פסיכולוגיה עברית | 16/4/2023 | הרשמו כמנויים

חג הפסח נפתח בבקשה, האנושית כל כך, לחגוג דבר מה מוחלט ביופיו ובכוחו החיובי. סביב שולחן עמוס כל-טוב ביקשנו לציין את היציאה האבסולוטית "מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה". ובכל זאת, נדמה שבחג הזה השעבוד הפנימי והחיצוני לא הואיל להרפות לרגע, והמרירות שולבה לה במתיקות החגיגה המשפחתית, זמן שסביב השולחן כרכנו יחדיו מצה ומרור. אותה דואליות, מאכזבת כמעט, נכחה גם בסיומו של החג ביתר שאת. שמחת חגיגת המימונה, במרכזה שולחן צבעוני ומגוון, נחתמה בתזכורת כואבת על ראיית שחור-לבן מצמצמת ומצומצמת, שעודנה חיה ובועטת בקרבנו. בין דברי המתיקה 'האותנטיים' שהוצבו על שולחן המימונה, טוב היה אם היינו מעיפים מבט ארוך יותר על מופלטה טבולה בדבש תוצרת קיבוץ 'יד מרדכי', או על צלחת של 'ברקוקש' – קוסקוס מתוק, זבת חלב ודבש.

לאורך החג פורסמו באתר מאמרים מקצועיים וטורי דעה מעוררי מחשבה, שמתעקשים לערוך אינטגרציה ולחבר בין חלקים שלרוב נדמים לנו כמופרדים זה מזה.

אילניה קור מבקשת במאמרה לחבר בין ההגות הפילוסופית, לבין הפרקטיקה הטיפולית. לפי הפילוסוף מרטין בובר, שורשיה של האהבה לא נטועים באני הנפרד ובעולמו הרגשי והסובייקטיבי, אלא ב"מרחב הביניים" המטאפיזי שבין האני לאתה. בהתבסס על תפיסת האהבה של בובר ועל הפילוסופיה הדיאלוגית שלו, קור מציגה תיאור מהלך של טיפול זוגי, המתמקד בניסיון הזוגי למצוא את "חוט הכמיהה" השוזר את השניים במשכן האהבה המטאפיזית.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

יורי סלע ונעמי אורבך שבילי מרחיבים ומפתחים במאמרם את עקרונות הטיפול בגישת "פסיכותרפיה של נוכחות וחיוניות", שחותר לנוכחות מלאה וחיונית יותר של המטופל בשדות חייו השונים. לצד הפירוט לגביי הממדים המעשיים של הגישה, הכותבים מציעים גם הדגמות קליניות והגדרות אופרטיביות למושגי מפתח בגישה – "נוכחות" ו"חיוניות".

ובפסיכולוגיה, הבלוגרים שלנו ביקשו להתבונן בנקודות המגע שבין המציאות הפוליטית החיצונית, לזו הפנימית.

"מה שנותן לנו כוח בימים אלה זו השייכות לעצמי הקולקטיבי שפועל ומופעל ומפעיל עכשיו. שייכות קולקטיבית זו מהוה גם רחם מכילה וגם הרחבה מעצימה של האי הפרטי הזה שהוא העצמי של כל יחיד .עלינו רק לזכור שהעצמי הקולקטיבי הינו פרי השלכות שלנו את העצמי שלנו על הגוף הקולקטיבי. מכאן כוחו להיטיב אבל מכאן גם סכנתו."

רות נצר כותבת על השימוש בעצמי הקבוצתי-קולקטיבי, הנובע מהלא-מודע החברתי או התרבותי, של כל קבוצת שייכות.

מה מוביל למחאה חברתית, מהי אבן בניין מרכזית למחאה, מהו רכיב הכרחי במחאה גדולה ומהו סגנון מחאה ש''עובד''? קרן כהן נעזרת ברעיונותיו של צ'ארלס דובסון, על מנת לדון בתפקיד האקט החברתי ביציאה ממעגל הקונפליקט הישראלי. הטקסט מבקש לנסח תגובות לנוף המשתנה בתנועה הפוליטית, באמצעות הראיית דמיון לתנועות אזרחיות שהתרחשו ומתרחשות.

לבסוף, השבוע פורסמה הקלטת ההרצאה שניתנה בערב השקת הגיליון השני של 'בינינו' - כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה פסיכודינמית, שהתקיים ב-2.3.2023. בערב זה הציגה ענת הדר זלצשטיין מחשבות על התמודדות עם מצבי משבר מנקודת מבטה של התאוריה הקלייניאנית.

Photo by zakariae daoui on Unsplash