ימים נוראים: רצח פוליטי בהיסטוריה של ישראל?
איתן בירנבאום | 19/9/2023 | הרשמו כמנויים
פינת השאלה המקדימה: האם לדעתכם מוזכרים בתנ"ך מקרים של רצח פוליטי של המנהיג העליון של העם ע"י יהודי? (ואם כן, כמה מקרים לדעתך?)
צום גדליה, לזכר המנהיג האחרון של ממלכת יהודה העצמאית בתקופה העתיקה (אחרי חורבן בית ראשון בידי הבבלים ב- 586 לפני הספירה) – מהווה תזכורת לסכנה של רצח פוליטי בקרב עם ישראל. מדוע צמים דוקא על גדליה בן אחיקם? עם כל חשיבותו הסמלית והפרקטית לשיקום יהודה המובסת, הוא היה סה"כ פקיד ממונה ע"י הכובש הבבלי.
במקום אחר (Birnbaum, 2015) מניתי 15 מקרים המתועדים בתנ"ך בהם יהודים רצחו את מלכם, אם בממלכה המאוחדת ואם בממלכות יהודה וישראל אחרי הפילוג. רצחנו 15 מלכים מתוך 44 מלכים סה"כ שמלכו על ישראל או יהודה משך מאות השנים שקדמו לגלות 10 שבטי ישראל ולחורבן יהודה ובית המקדש הראשון. בחישוב פשוט, יותר משליש ממלכינו בעת העתיקה נפלו קרבן להתנקשות פוליטית. אמנם מצאתי שהיתה שונות רבה בתדירות התופעה, והיא נטתה להופיע במקבצים, אבל בממוצע חישבתי שאדם שחי באותה תקופה 50-60 שנה היה צפוי לחוות רצח של לא פחות משלושה מלכים בישראל ויהודה.
מבחינה פסיכולוגית מעניינת העובדה שציינתי בפוסט קודם באתר זה בנושא מלחמות אחים בין יהודים בתנ"ך, והיא שאנחנו ככלל פשוט לא זוכרים את ההיסטוריה הזאת, לא ברמה כללית ובוודאי שלא ברמת הפרטים. בסקר שערכתי בין כמה מאות סטודנטים ועוד כמה עשרות אזרחים בציבור הכללי (דווח חלקי ב- Birnbaum, 2005), שאלתי את השאלה המופיעה לעיל. התשובה הנפוצה ביותר, כמו לגבי מלחמות אחים, היתה אפס, כלומר שלא חשבו או לא זכרו אף מקרה של רצח פוליטי בין יהודים בתנ"ך. ממוצע התשובות, כולל את אלה שזכרו את רצח גדליה, עמד סביב מקרה אחד בלבד.
מעבר לתעודת עניות למערכות החינוך ולרמת הכרתנו את מורשתנו, נראה שיש כאן סימן ברור להדחקה פסיכולוגית של עובדות לא נעימות. הרבה יותר נעים לזכור מתוך התורה שאנחנו עם נבחר, ועם סגולה, שנועדנו להיות ברכה לכל העמים, שלפי הנביאים באחרית הימים יבואו לירושלים להכיר בהובלה הרוחנית שלנו, כי מציון תצא תורה, אור לגויים ועוד. לזכור שבמו ידינו רצחנו את מלכינו שוב ושוב, ושנלחמנו מלחמות אזרחים אכזריות אחד בשני, כמו בני עמים אחרים, זה גם הרבה פחות מחמיא לאגו הקולקטיבי, וגם עלול להעלות מאוד את רמת החרדה בקרב מנהיגים ומונהגים כאחד.
בחלק משמעותי של מקרי הרצח הפוליטי בישראל העתיקה ניתן לזהות קשר גומלין עם פרוץ מלחמת אחים, ועם תקופה של שנוי או אי-יציבות פנימית לאור איומים פנימיים או חיצוניים (Birnbaum, 2008). בממוצע, על פי ההיסטוריה שלנו, בתקופה של אי-יציבות פוליטית עולה הסכנה הן של רצח פוליטי והן של מלחמת אחים. שומה עלינו לנקוט משנה זהירות בתקופות כאלה גם היום, כי מסתבר שהפסיכולוגיה של הפרט ושל הקבוצה והדינמיקה הבסיסית המניעה בני אדם כנראה לא השתנתה הרבה במשך 3000 השנים האחרונות.
לדעתי הנושא שווה דיון רחב יותר מבחינה פסיכולוגית וחינוכית. מדוע בני נוער בישראל של היום יודעים יותר על מלכים אגדתיים כמו המלך ארתור של האנגלים, או מלכים דמיוניים מתוצרת הוליווד, מאשר על מלכי עמם האמיתיים? עוד סימן מענין לדינמיקה של הדחקה: משך הדורות קוראים כל שבת בבתי הכנסת אחרי פרשת השבוע מן התורה, גם חלק מהנביא, המכונה "הפטרה". בדקתי, וכמעט אין זכר בכל ההפטרות הללו, שנבחרו כמובן בקפידה ע"י חז"ל, לא למלחמות האחים ולא לרצח פוליטי בישראל. (יוצא מן הכלל אחד: למנהג הספרדים לפרשת חוקת, רצח עתליה מוזכר בפסוק אחד בלבד, הפותח, ומענין שלמנהג האשכנזים, ההפטרה מתחילה מהפסוק הבא וע"י כך גם אזכור קטן זה נאלם.)
כמעט כל מלחמות האזרחים ומקרי הרצח הפוליטי מופיעים בספרי נביאים ראשונים, שחלקים גדולים מהם נלמדים בבתי הספר. נראה שחלקם זוכים לדילוג אלגנטי, או נגיעה שטחית המאפשרת ואולי אף מטמיעה הימנעות ושכחה. במגזר הדתי-חרדי קיים דגש על התורה שבעל פה (משנה, גמרא, וכו') על חשבון לימוד הטקסט הבסיסי של העם היהודי, התנ"ך. הנה אנו, עם הספר, לא יודעים מה כתוב בספר. והסיכון שאנו עלולים לשלם בחזרה על טעויות ואסונות עבר כנראה גובר עקב האמנזיה הקולקטיבית וההדחקה הזאת.
עם פחות הדחקה היה יותר מקום לבחון את העבר וגם ללמוד ממנו, ביו היתר להעדיף דיאלוג והקשבה אמפתית הן לכאב והן לאינטרסים של כל המעורבים. דווקא לפסיכולוגים ולמטפלים משפחתיים יכול להיות תפקיד חשוב במאמץ למנוע מהלכי קיצון מסוכנים, במיוחד אנשי מקצוע המנוסים בהליכים ליישוב סכסוכים דוגמת גישור, גירושין בשיתוף פעולה (למשל, Alba-Fisch, 2016), וכדומה.
ביבליוגרפיה
Alba-Fisch, M. (2016). Collaborative Divorce: An effort to reduce the damage of divorce. Journal of Clinical Psychology, 72(5), 444-457.
Birnbaum, A. (2015). Political assassination in biblical Israel. Jewish Bible Quarterly, 43(3), 191-199. Accessed 18.9.23 at: https://jbqnew.jewishbible.org/assets/Uploads/433/jbq_433_birnbaumassassination.pdf
Birnbaum, A. (2008). Fraternal strife in the Bible. Jewish Bible Quarterly, 36(2), 108-117. Accessed 18.9.23 at: https://jbqnew.jewishbible.org/assets/Uploads/362/362_civilwar.pdf
Birnbaum, A. (2005). Israelis’ attitudes toward the disengagement plan, perceived risk, and knowledge of biblical events. Perceptual and Motor Skills, 101, 42.
