מחוננות ועדתיות, או שאלות על מוצאם של תלמידים המאותרים כמחוננים
ד"ר חנה דויד | 7/3/2023 | הרשמו כמנויים
ישנם מספר נושאים נפיצים, שאי-ההסכמה עליהם שרירה וקיימת עשור אחד אחרי השני, אבל מדי פעם הם נכנסים למרכז ההוויה הישראלית ונעשים מוקדי מחלוקות ואף שנאות. אחד הנושאים הללו הוא הנושא העדתי, שאף עתה צף ועולה על גלי הרפש הפוליטי המתגעשים סביבנו. לפיכך החלטתי לפרסם את הפוסט הזה, העוסק בשאלת מוצאם של התלמידים המאותרים כמחוננים בידי משרד החינוך, או בצורה שבה אני נשאלת: "האם יש יותר מחוננים אשכנזים" ולחילופין "האם יש אפליה עדתית באיתור מחוננים".
התראיינתי לראשונה בנושא זה לפני 30 שנה. הפעם האחרונה היתה סביב מהומות Black life matters, לפני למעלה משנתיים, כאשר איש אקדמיה ממוצא ישראלי השוהה עשרות שנים בארה"ב (שכמובן הציג את עצמו כישראלי) רצה לדעת האם המצב הקיים בארה"ב, שבו שוטרים לבנים רוצחים שחורים כחלק מקיפוח מתמשך על רקע גזעי, קיים גם בישראל, והאם חלק מהקיפוח על רקע עדתי מתבטא במספר הנמוך-יחסית של תלמידים ממוצא שאינו-אשכנזי בתכניות למחוננים. עתה, כשאני מסתכלת בטקסט השאלות והתשובות, אני רואה, למגינת לבי, שהן אקטואליות כאז כן עתה. לפיכך אני מביאה אותן כאן, בשינויים מסוימים, לידיעת הקוראים.
שאלה:
- עד כמה להערתך [כך במקור], ההבדלים בין אשכנזים לספרדים שרירים וקיימים?
תשובה:
מאחר שלא ברורה לי המלה "להערתך" אין לי אפשרות לענות על שאלתך. עם זאת, אנסה לענות עליה משל היית כותב "לדעתך" או "על פי מה שאת יודעת".
לו השאלה היתה "לדעתך" התשובה היתה "אין לי דעה". אני לא מגבשת דעות ללא בסיס של ידע (או למצער, זה מה שאני רוצה להאמין שאינני עושה).
לו השאלה היתה "על פי שאת יודעת" התשובה היתה "אני באמת ובתמים לא יודעת, כי אין נתונים". אני יכולה לספק לך שני תיאורי מקרים שהן יותר בגדר אנקדוטות מאשר הוכחות – וזאת בשל העובדה שהן לא מהוות מדגם.
- לצורך מתן תשובות לשאלותיך בדקתי את המוצא של 10 זוגות ההורים של הילדים ו/או בני הנוער האחרונים שפגשתי / שאני עדיין פוגשת. כולם אותרו כמחוננים על ידי משרד החינוך. בדיקתי העלתה את הממצאים הבאים:
זוג אחד – שניהם ממוצא אשכנזי;
זוג נוסף – שניהם ממוצא אשכנזי כאשר אחד מבני הזוג הוא מדור "1.5" ממוצא רוסי;
משפחה חד-הורית שההורה שם הוא ממוצא אשכנזי;
שישה זוגות הם ממוצא "מעורב": אחד מהוריהם ממוצא אשכנזי והאחר – לא אשכנזי. קבוצה זו של הורים היו בעלי ההשכלה הגבוהה ביותר ביחס לאחרים;
הזוג האחרון – שני ההורים ממוצא לא-אשכנזי.
אתה מוזמן להסיק כל מסקנה שברצונך להסיק ממדגם אקראי [ומאוד קטן!] זה; למותר לציין שכל הילדים הללו מחוננים (גם אם לא קיבלו את "תווית המחונן" של משרד החינוך).
- אחד מהילדים שעליהם כתבתי בתיאור המקרה הראשון שלי על מחוננים (דויד, ח. [1999]. חמישה ילדים מחוננים בכיתה: תיאור מקרה. הגיגי גבעה – שנתון מכללת גבעת וושינגטון, ז', 173-196),[1] הוא בן למשפחה שבה כל האחאים מחוננים. הוא עצמו "חצי-חצי"; ילדיו הם כבר "רק" "רבע אשכנזים" –אבל גם הם מחוננים. אחיו נישא לאשה אשכנזייה וילדיהם אינם מחוננים (לפי שום הגדרה מה-30 שאני מכירה). לאשתו האשכנזיה אחות שנישאה לגבר שאינו אשכנזי וכל שלושת ילדיהם מחוננים (על פי הגדרת משרד החינוך).
האם ניתן ללמוד משהו מהסיפורים הללו? האם ילדים שהם ממוצא מעורב, סיכויים להיות מאובחנים כמחוננים גדולים מאלו של ילדים ממוצא אשכנזי או לא אשכנזי? האם הסיכויים של ילד בן להורים "מעורבים" להגיע אלי גבוהים מאלו של ילד ממוצא שאינו מעורב? ברור שכל תשובה תהיה ספקולציה.
נחזור לעובדות – הנה אחת עליה כתבתי כבר ב-2013:[2] בישראל שיעור מקבלי פרסי נובל הוא הנמוך ביותר מבין המדינות שבהן קיבלו יהודים פרס נובל (במדעים ובספרות, לא הבאתי בחשבון את פרסי נובל לשלום שהם פרסים פוליטיים, ואינם על הישגים בעולם המדע או הספרות). באיטליה, לעומת זאת, השיעור של היהודים מקבלי פרס נובל הוא הגבוה בעולם. מבין 40,000 יהודי איטליה ניתנו שם ליהודים 4 פרסי נובל: 3 במדעים ואחד בספרות. הדבר דומה לקבלת 25 פרסי נובל לתושבי ראשון לציון (פרס לכל 10,000 תושבים!). כל מקבלי פרס נובל באיטליה אינם אשכנזים.
שאלה:
- ככל שאת יודעת האם המחקרים הללו היו מהימנים ?
תשובה:
לאילו מחקרים אתה מתכוון? המחקרים עליהם הסתמכתי במאמר שכתבתי עם ריצ'רד [Richard Lynn] הם למיטב ידיעתי מהימנים. כאמור, אחרון המאמרים עליהם הסתמכתי פורסם ב-1978 (ונערך אף קודם לכן). מאז כידוע לך עברו 42 שנה (מאז ועד היום – 45).
שאלה:
- האם את מכירה מחקרים לגבי מספר המחוננים ע"פ מוצא בישראל (מהם אולי אפשר להעריך את המצב היום) ?
תשובה:
- אני מכירה כ-30 הגדרות שונות למחוננים. לכן אין משמעות ל"מספר המחוננים בישראל".
- כפי שכתבתי חזור וכתוב, המבחנים לאיתור מחוננים של משרד החינוך הם חסרי מהימנות ותוקף. גם מסיבה זו אין משמעות לשאלתך.
שאלה:
- ריצ'ארד לין, טוען למנת משכל אופיינית לקבוצות אתניות ולאומים. אחת התוצאות היא שבגינאה המשוונית הממוצע הוא 59. כלומר בערך חצי מתושבי גינאה, לוקה בפיגור עמוק. האם יש כאן משהו שאני לא מבין ? אשמח אם נוכל לשוחח על זה.
תשובה:
אני לא מקיימת שיחות על טענותיהם של אחרים. ריצ'רד עדיין חי וקיים – נסה לשוחח אתו!
שאלה:
5. מחקרים שבדקו מהגרים מצביעים על שיפור של 15 נקודות IQ אחרי שנתיים-שלוש מרגע ההגירה, אשמח לשמוע מה דעתך.
תשובה:
אין לי כל דעה. יש לבדוק כל מחקר לגופו – אתה בוודאי יודע כיצד בודקים מחקר!
שאלה:
6. מחקרים אחרים מראים הבדלים של 15 נקודות בין שחורים ולבנים בארה"ב, ככל שאת יודעת, האם אלו מחקרים אמינים?
תשובה:
אני מציעה לך לבדוק מטא-אנליזות ולא "מחקרים אחרים" וכמו כן מי כתב מה – בתחום זה יש יותר מדי אנשים עם אג'נדות מוכנות.
שאלה כללית:
7. להבנתי, IQ הוא מדד השוואתי נהדר לוקלי בזמן ולוקלי במקום עבור אנשים שגדלו באותם תנאים, לא יותר. האם זו גם דעתך? האם יש לי שותפים לדעה הזו ?
תשובה פרטית:
אני לא רואה מה "נהדר" כאן – ולכן קשה לי להתייחס לשאלתך. בכל זאת אשתדל.
כאמור עד כה – אין לי דעה.
אם לך יש דעה אתה יכול להיות סמוך ובטוח שיש לדעה זו שותפים.
[1] David, H. (2005). Five Gifted boys in one Classroom: A case-study. Gifted Education International, 20(2), 119-135 (expanded version of David, 1999). Reprinted in David, H. & Wu, E.H. (2009), Understanding Giftedness: A Chinese-Israeli Casebook (pp. 20-44). Hong Kong: Pearson Education South Asia.
[2] David, H. (2013). The overview of gifted education in Israel in terms of rate of receiving international prizes Israelis and Jews Living Elsewhere. Journal of the Education of the Young Scientist and Giftedness, 1(1), 1-7.
