'דברים מוזרים' - היבטים פסיכואנליטיים של טראומה (חלק 2)

יותם דלאל | 26/7/2022 | הרשמו כמנויים

*ניתן לקרוא את החלק הראשון על ידי לחיצה כאן

הקדמה

בחלק הקודם של הסקירה , דנתי בקצרה על ההשפעה של יחסי אובייקט על התפתחותו הנפשית של הפרט, וקישרתי זאת ליחסים המורכבים של אילבן וד"ר ברנר ("פאפא"). תוך סקירת היחסים ביניהם, התאפשר לי להציג את הקונספט של הזדהות עם התוקפן אותו הגה פרנצי, ודרכו לתאר את דפוס היחסים הפתולוגי שנוצר בין שניהם. בחלק הנוכחי אדון בהתעצבות של זהות בהקשר של יחסים מוקדמים וכיצד ניתן לראות את התגבשות זהותה של אילבן לאורך ארבעת העונות של Stranger Things.

חלק 2: מדיפוזיה של זהות ועד להתגבשותה

...המאפיינים הסובייקטיביים והתוך-נפשיים של זהות מורכבים מהאינטגרציה בין תפיסת העצמי ותפיסה של אחרים משמעותיים בחייו של הפרט (מתוך "A Psychoanalytic Theory of Personality Disorders").

ככלל, רובנו נעים בעולם עם הגדרה יחסית ברורה של עצמנו, יש לנו תחושה של רצף התפתחותי בחיינו (מהיכן הגענו, כיצד התפתחנו וכד'), אנו יודעים לצפות כיצד נגיב בסיטואציות שונות ואנו בדרך כלל מבינים את הקשר שבין המחשבות, הרגשות והתחושות שלנו, הבנה שמשקפת תחושת קיימות ולכידות של עצמנו. לעומת זאת, בקצה השני של הסקאלה שוכן המונח "זהות דיפוזית" (Identity Diffusion), מונח שמתאר מצב בו ליחיד אין הגדרה מובחנת וברורה של עצמו. אם בחלק הקודם, דנתי ביחסי הגומלין בין החלקים המופנמים בנפש (יחסי אובייקט), אז כעת אדון בזהות, אשר באופן טבעי נשענת רבות על אופיים של יחסי האובייקט. ניתן לחשוב על זהות בשלה ומפותחת כפועל יוצא של יחסי אובייקט בטוחים, יציבים ואינטגרטיביים, ולחלופין על זהות לא מגובשת – דיפוזית, כפועל יוצא של יחסי אובייקט לא מובחנים, מעורערים ומבולבלים.

קורס הכשרת מדריכים.ות בהתמחות בילדים ונוער מגווני מגדר
קורס ייחודי לאנשי טיפול המשלב כלים תיאורטיים ומעשיים

נראה כי במפגש הראשון של אילבן עם העולם החיצון, היא בחוויה של בלבול והצפה מהעולם החדש אותו היא מגלה, לאחר שכל חייה שהתה בסביבה הסטרילית של המעבדה של הוקינס. העונה הרביעית חושפת בפנינו שאילבן (יחד עם עוד ילדים מיוחדים נוספים) גדלה בבידוד מוחלט, מבלי שנחשפה למודל שמייצג את המורכבות הקיימת בעולם האמיתי. בנוסף, היא חיה בתלות כמעט מוחלטת עם דמות אב פוגענית, תלות שלא אפשרה לה לפתח עצמאות וזהות משל עצמה. ניתן להתרשם ממספר אלמנטים שמדגימים את הדיפוזיות שבזהותה:

• אין לה חוויה ברורה של עצמה ושל רצף האירועים שהוביל אותה עד לרגע שבו ברחה מהמעבדה.
• יכולות ההסמלה שלה מוגבלות וניכר כי אינה מבינה מונחים שהם לכאורה בסיסיים בחייהם של ילדים ויחד עם זאת מכילים משמעות אדירה בקונטקסט של יחסים, למשל המילים "Friend" ו"Promise" אותן היא שומעת לראשונה במפגש עם הילדים.
• היא מותקפת על ידי מחשבות לא ברורות ונטולות הקשר, וחווה פלאשבקים מאירועים שלא ברור האם הם שייכים לה או למישהו אחר.
• היא מתקשה להבין ולפרש סיטואציות באופן מותאם ונוטה להגיב באופן מאוד אימפולסיבי ולא עקבי, לעיתים בתוקפנות נטולת רסן ולעיתים בחרדה ובקיפאון מוחלט.

ניתן למצוא דוגמאות רבות אשר מדגימות את היעדר המובחנות בהזהותה של אילבן ואת המסע שלה לעבר גיבוש והתפתחות, אבל דווקא הייתי רוצה להתמקד בשם שלה כסימבול לתהליכי גיבוש זהות. בתחילת הסדרה, השם של אילבן מוגדר כאוסף של ספרות ותו לא – "011", ספרות אשר מקועקעות על היד שלה, שמטרתן לייצר דיפרנציאציה מאוד פשוטה ונטולת עומק בינה לבין יתר הילדים במעבדה. במפגש הראשון שלה עם הילדים, מייק מציג את עצמו בפניה ושואל אותה לשמה, ובתגובה היא מציגה לו את הקעקוע מבלי לומר מילה. מול התגובה האילמת שלה, מייק מבין שהשם שלה הוא "אילבן", אך לאחר מכן בוחר לקרוא לה "אל", שם אשר טומן בחובו אנושיות ומוכרות לעומת המספר הקטלוגי נטול המשמעות שבאמצעותו היא הזדהתה.

בהמשך הדרך, אנו לומדים שהשם האמיתי של אילבן הוא "ג'יין אייבז", ולפתע מתחברים רסיסים נוספים מעברה במפגש כואב אך מלא משמעות עם אמה. אולם, היות ואילבן מעולם לא גדלה בחזקת אמה הביולוגית, שמה האמיתי לא מחובר רגשית לחוויה אותנטית של שייכות ומשפחתיות ובעיקר מופיע כפרט ביוגרפי נטול הקשר. בעונה השנייה, אילבן מאומצת על ידי ג'ים הופר, השריף הקהילתי, שהופך להיות דמות אב מיטיבה ונוכחת, וכחלק מתהליך האימוץ הוא גם מוציא עבורה תעודת לידה עם השם "ג'יין הופר". החלפת שם המשפחה מאייבז להופר הוא לכאורה פרט טכני וביורוקרטי, אך ברמה הסימבולית, זה מסמל את הרגע שבו אילבן הופכת להיות חלק ממארג משפחתי מכיל ואוהב, ובו זמנית מקבלת זכות להתקיים ולהתפתח כישות עצמאית.

ניתן לראות בהתפתחות השם של אילבן כמייצג תהליך התגבשות של זהות, ממקום לא מוגדר ונטול מובחנות אמיתית, לעבר שם אמיתי, אנושי ובעל משמעות והקשר. יש להדגיש כי התהליך ההתפתחותי לא התרחש בוואקום, אלא בהקשר של יחסים בעלי מאפיינים שונים, החל ממערכת היחסים הפוגענית של אילבן עם ד"ר ברנר, ועד למערכות היחסים המיטיבות שלה עם מייק וחבריו ועם הופר וג'ויס. בחלק השלישי והאחרון של הסקירה, אדון בהגנות של פיצול ודיסוציאציה שאופייניות להתמודדות עם טראומה, וכיצד הן מופיעות באופן סימבולי בסיפורה של אילבן מStranger Things.