אבל אני שואל אחרת: איך מתחילים מלחמה

עלון פסיכולוגיה עברית | 27/2/2022 | הרשמו כמנויים

ביום חמישי האחרון פלשו כוחות רוסים אל אוקראינה, דרך היבשה ובהפצצות מהשמיים. עיניים רבות כל כך, ביניהן עינינו, היו נשואות לקוי הגבול ההם, בתקווה שהאיומים של פוטין ירוסנו, מבחוץ או מבפנים, ולא יצאו מן הכח אל הפועל. ואז התחילה מלחמה. מעבר לדאגה העמוקה לאזרחי אוקראינה, נראה שמשהו בצעדי המלחמה הזו מרעיד את אמות הסיפים שלנו, כי הוא מזכיר לנו את שבריריות ההוויה שלנו. לא ששכחנו, הרי הייתה פה בשנתיים האחרונות מגפה כלל עולמית שהזכירה זאת היטב, ובכל זאת – האיום הטמון במאבקי הכח, ביצר השליטה, בדחפים ובמאבקים האנושיים – חותר בנפשנו באופן אחר. ובתוך כך, עולה הרהור - האם נוכל לסמוך גם על כוחו של הטוב בתקופה הזו? להאמין שלא שורה ההפקר בכל, ושלמבט של העולם יש יכולת לצמצם את טווח הפגיעה ואת היקף המלחמה? 

ובצל התותחים הרועמים, גם השבוע באתרנו מאמרים מקצועיים חדשים, פרקים נהדרים מספרים וטורים מעניינים.

ממרץ 2020, כאשר מגפת הקורונה הגיעה אלינו, ועד היום, החיים בישראל ובעולם נהפכו למלחיצים מאוד. מטפלים רבים חוו ערעור וירידה בתחושת הקומפטנטיות המקצועית שלהם, לצד עלייה בשחיקה. ד"ר נועה בונה מנתחת תהליכי שחיקה אלה דרך מודלים של דחק והתמודדות וכן לפי שלבי התיאוריה ההתפתחותית של אריקסון ועל פי התיאורטיקן והפסיכואנליטיקאי ההתייחסותי, פיליפ ברומברג; כך, היא מבקשת להראות כיצד המושגים מצבי עצמי ודיסוציאציה עשויים לסייע לנו בהבנת מצבים יוצאי דופן בטיפול, לתרום להפחתת תהליכי הדיסוציאציה והשחיקה של מטפלים, ולהגברת השימור העצמי שלנו בתקופה כה ארוכה של קושי מתמשך.

קבוצת הדרכה למנחי קבוצות
ההדרכה מתקיימת בזום פעם בשבועיים. בימי שלישי 20:00-21:30

בתקופת הקורונה מתמודדים מורים עם אתגרים שמשפיעים על מצבם הנפשי, ומנהלים מודאגים מחפשים התערבויות ממוקדות ונגישות שיוכלו לסייע לאנשי הצוות. במאמרם של רחל פורשנר ופרופ' אליעזר יריב, מתוארת התערבות פרטנית קצרת מועד ואפקטיבית, שערכה פסיכולוגית חינוכית עם מורות שזוהו כסובלות משחיקה נפשית. ההתערבות כללה שלוש פגישות מובנות, והתבססה על פעילות של צילום. עיבוד התמונות סייע לזהות דפוסי התנהגות שתרמו להצלחה ולכישלון של המורות, וכך שיפר את תחושת הרווחה האישית והמקצועית שלהן

תכנית חינוכית יחידנית (תח"י) היא תוכנית לימודים אישית, הנבנית עבור תלמידים עם מוגבלויות המשתלבים בכיתות של חינוך רגיל. כתיבת התכנית מאתגרת צוותים רבים בחינוך הרגיל, המתקשים למצוא את הכלים והמשאבים לתכנון ולכתיבה של תכנית שיטתית, מקצועית ומדויקת. יעל גוטר מתארת במאמרה את הרציונל בתכנון ובכתיבת התכנית, ומציע להתייחס אליה כאל סדנה להגשמת חלומות – של התלמיד, משפחתו והצוות שלו, לקראת תפקוד עצמאי והשתלבות מוצלחת בכיתה ובחברה. המאמר מצייד את הקוראים בכלים פרקטיים לכתיבה מסודרת, יעילה ומקצועית של התכנית, וכולל טיפים שימושיים, תרשימים ודוגמאות מפורטות לכתיבת תכניות שיטתיות ורלוונטיות.

במדור הספרים, תוכלו להכיר את הספר החדש והמסקרן 'ליפול למעלה: כתיבה עכשווית על גוף בטיפול' בעריכתה של שנער פנקס – סמט. הכתיבה הפסיכואנליטית על גוף מייתרת, פעמים רבות, את מקומו של הגוף בטיפול כגוף חי, תופס ונע. שפה גופנית ופרקטיקות גופניות אינן חלק מהטיפול הפסיכואנליטי, אף שחוקרים רבים עסוקים בשאלת הפער שבין כתיבה על גוף לבין עבודה עם גוף נוכח בקליניקה. אסופת מאמרים זו מבקשת לצמצם פער זה; הכותבות והכותבים הם מטפלים בעלי סקרנות ערה לגוף ולגופניות והם נעים על המנעד שבין הגוף למילה – מחשיבה פסיכואנליטית על גוף, דרך הגוף כדימוי וכשפה ועד עבודה ישירה עם גוף בתוך חדר הטיפולים. הכותבות והכותבים, מענפי הטיפול השונים, מבקשים לנהל דיאלוג מפרה, חסר שיפוטיות, יצירתי וכן על טיפול ועל גוף. חלק מהדיאלוגים נכנסו לספר זה דרך שיחה בין מספר כותבים וכתגובה לפרק אחר. שיתופי פעולה אלו הם בבחינת סנונית ראשונה בכתיבה הישראלית על טיפול.

מתוך הספר זמינים לקריאתכם, שני פרקים מרתקים: "תן לנפש" הוא תיאור מקרה מאת סמדר אלעד, המאפשר הצצה אקספרסיבית מנוסחת להפליא לטיפול באדם מבוגר המשלב את היסוד המילולי והגופני־פועל. במאמרה "'תן לנפש' ולגוף", הפסיכואנליטיקאית ד"ר מירב רוט, מציעה מספר קריאות פסיכואנליטיות קלייניאניות אפשריות למתרחש בין המטופל והמטפלת במקרה זה, במטרה להראות את העושר והמורכבות של המבט הפסיכואנליטי על הגוף הפועל והמרחב הפיזי. 

רשימת הקריאה השבועית של פסיכולוגיה עברית - על הידיעה ואי-הידיעה:  מראשיתה האנושות עוסקת בסוגיית הידיעה ואי-הידיעה - בתשוקה לדעת, להבין, לרדת לפשרם של הדברים, אך גם בתשוקה ובפחד שלא לדעת. בפסיכותרפיה יש מחד עיסוק רב בניסיון לדעת, לרדת לעומקה של הנפש ולהבינה, אך ישנו גם עיסוק גובר באי-ידיעה - בהיעדר היכולת להבין את החוויה האנושית עד הסוף, ובאתגר שבהתמודדות עם חוויה זו. ברשימה השבועית מופיעים מאמרים שעוסקים בתשוקה ובקושי לשאת ידיעה ואי-ידיעה מזוויות שונות: בפסיכותרפיה פסיכודינמית ובהדרכה, בטיפול פסיכולוגי במצבי מחלה ובעבודה טיפולית המשלבת אמנות, דרך עיניהם של הוגים שונים, מפרויד ועד ר׳ נחמן מברסלב 

ובפסיכובלוגיה:

אחרי הפסקה ארוכה, המלצה ספרותית חדשה במדור 'קריאה מודרכת' – עמרי אופק לוזון, פסיכואנליטיקאי, מטפל מוסמך ביבליותרפיה (MA) מאוניברסיטת חיפה ודוקטורנט במדעי התרבות עם מיקוד בפסיכואנליזה וספרות, ממליץ על הספר הבלתי שגרתי 'מקור עברי ב-הסוחר מונציה' – מאת שלמה יהודה שינפלד שהיה תלמידו של זיגמונד פרויד (!)

"על אהבתי לכתיבתו של שייקספיר אוכל לדבר רבות. אך כאן בחרתי להביא פריט ייחודי, אשר לטעמי נדיר למצוא כמותו, שכן מדובר בעבודה אנליטית פר אקסלנס העוסקת ביצירה ספרותית מהראשונה במעלה, "הסוחר מוונציה". ההוצאה העברית של עבודה זו, היא לא פחות מרגע מכונן בהיסטוריה של הפסיכואנליזה בישראל, אם כי מתי מעט קראו בה".

---

- פרסומת -

קורס הכשרת מדריכים.ות בהתמחות בילדים ונוער מגווני מגדר
קורס ייחודי לאנשי טיפול המשלב כלים תיאורטיים ומעשיים

---

שוב הגיעה העונה של מיונים לתכניות המחוננים, וד"ר חנה דויד כותבת להורים ולאנשי מקצוע, כמה טיפים ומחשבות על התקופה הזו. 

ספר חדש של רות נצר ראה אור וכבר היא מסרה אחד אחר להוצאת הספרים, בפוסט האחרון שלה היא מנסה לענות על השאלה מדוע היא כותבת ללא הרף.

ובמדור 'הרצאה בנעלי בית ' תוכלו לצפות בהרצאות מתוך הכנס השנתי הראשון של התוכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו שהוקדש לפשר החלום – היבטים תאורטיים, קליניים ובינתחומיים.

Photo by Hugo Jehanne on Unsplash