אני אורז במזוודתי את הנגיף

עלון פסיכולוגיה עברית | 9/1/2022 | הרשמו כמנויים

זה ממש בכל מקום, בסופש האחרון נמצאו יותר מ-30,000 מאומתים חדשים לנגיף הקורונה, והיד עוד כל כך נטויה. הגל הגבוה נותן את אותותיו – כיתות נסגרות, הילדים בבידודים אין סופיים, טיפולים בקליניקה מתבטלים בתדירות גבוהה, והכמעט-כביכול-בערך-שגרה, שוב הופרה. המציאות במעין כפיית חזרה מתמשכת, כל כמה חודשים הסיפור חוזר על עצמו שוב ושוב ואנחנו כפופים להגבלות ושיבושים. מתישים אבל אולי נכון להסתכל על זה אחרת? הלופ הוא בעצם ספירלה -  אנחנו חוזרים וחוזרות לאותו המרחב הרגיש, אבל מנקודה (קצת) אחרת. זן הנגיף השתנה, אמצעי ההתמודדות איתו שוכללו, ואולי גם אנחנו? מה אחר בכם במפגש החוזר עם עלייתו של הנגיף? 

השבוע באתרנו מאמרים חדשים ופרקים מספרים מעניינים: 

מאז הולדתה מנהלת הפסיכואנליזה – מדע ריפוי הנפש, 'רומן' סמוי ואמביוולנטי עם עולם הדת, האמונה, והמיסטיקה. לצד הימנעות וריחוק של הפסיכואנליזה מתחום המיסטיקה, קיימת גם משיכה ועניין של פסיכואנליטיקאים ביחס לשדה הזה. במאמר זה שי גיל מבקש לעקוב אחר זיקות גלויות ונסתרות המתקיימות בנפשו של אנליטיקאי, בין הלך נפש אנליטי להלך נפש מיסטי, הגם שבדרך כלל אינן מדוברות, בעודו תוהה על מקומו של הממד המיסטי בקליניקה הפסיכואנליטית בעת הזו. 

במדור סקירת המאמרים - עדנה אושונסי (O’Shaughnessy) היא פסיכואנליטיקאית קלייניאנית, חברה בחברה הפסיכואנליטית הבריטית. היא כתבה מאמרים רבים שבהם עסקה בעיקר בארגון הגנות, בצורות אבנורמליות של הסופר אגו ובחמלה. לפניכם סקירת מאמר מתוך ספר המאגד את מאמריה, אשר עוסק באובייקט הנעדר, חשיבותו להתפתחות העצמי והתפתחות החשיבה, וכן בטיפול בילדים.

השקת מחזור ד' של תכנית רוח אדם
תכנית הכשרה פסיכואנליטית-בודהיסטית

ובמדור הספרים, שני כותרים חדשים הנוגעים בסוגיות מטלטלות - 

הספר "ילדות של נסיכה", הוא בבחינת מפעל חיים קליני ותיאורטי ועוסק בנושא הכאוב של חיים בצל הורות מרעילה. לאורכו מבקשת דנית בֵּר לקרוע את מסכי השתיקה, הבורות, הבלבול ואף ההיתממות שקשורים בתופעת ההורים המרעילים. הספר עוסק בבעיית היחסים המרעילים במשפחה מכמה היבטים: מנקודת מבטו של הילד המורעל; דמותו של ההורה המרעיל — אישיותו וסיפורו; הרעלה הורית בסיטואציה של גירושין; התמודדות ילדים מורעלים בבגרותם; לבסוף, עיסוק בשאלת הסליחה, המחילה והתיקון. לפניכם הפרק 'הילד המורעל' מתוך הספר באדיבות המחברת וההוצאה.

על רקע הספרות הפילוסופית, הפסיכולוגית והמדעית הענפה המתבוננת בהתאבדות בעין מחקרית־חיצונית, יד נשלחת בנפש מאת ז'אן אמרי הוא ספר עיון יחיד במינו, המבקש להתחקות אחר המחשבה האובדנית מבפנים, מנקודת מבטו של המתאבד עצמו, על הסתירות הלוגיות והקיומיות הגלומות בה. מפרספקטיבה זו אפשר להכיר בבחירה במוות מרצון כבחירה תקפה ובפעולה האובדנית כמימוש של כבוד האדם וחירותו. יש להדגיש: אמרי אינו מבקש להצדיק את אלה ששמו קץ לחייהם או לעודד לפעולה את המבקשים להתאבד. עם זאת, הוא מבקש להכיר בבחירה במוות מרצון כבחירה תקפה, כהיבט פנימי של היותנו יצורי אנוש: יצורים חברתיים אך בודדים, השייכים לחברה, אך שייכים בראש ובראשונה לעצמם. לפניכם פתח הדבר וקטע מתוך הפרק הראשון של הספר.

ובפסיכובלוגיה – ליאור בכר מבקש להתכתב עם סקירתה האחרונה של אורנה אפק אודות ספרם של ארון וסטאר על פסיכואנליזה מתקדמת –

"הפסיכואנליזה מראה יכולת התאמה גבוהה - ובלתי צפויה - לשינויים המתרחשים בעולם. ההצעה של ארון וסטאר ל״פסיכואנליזה מתקדמת״ אינה רעה, היא פשוט מיותרת. היא מתעלמת מהעובדה שמדובר בתופעה שאולי היתה אמורה להישאר נוקשה ומצומצמת, אבל היא לא. היא ממשיכה כבר 130 שנה להתפתח בלי סיוע מכוון".

Photo by Emanuela Picone on Unsplash