האם טרמן היה גזען? האם היווה השראה לנאצים במחקריו? תשובה לד"ר אברהם פרנק

ד"ר חנה דויד | 5/1/2021 | הרשמו כמנויים

אתמול קיבלתי את המייל הבא:

חנה שלום רב.

אני מבין שאת עוסקת בנושא המחוננים - בעלי I.Q גבוה - ובהיסטוריה שלו, ואני מתעניין בכך לאחרונה. האם את יכולה לומר שלואיס טרמן היה גזען בהשקפתו, דגל בהפרדת הגזעים זה מזה בבתי הספר, ואף היווה השראה לנאצים במחקריו? האם אפשר לומר שלאיתור המחוננים יש גם בסיס ערכי, ושללימודים (החלקיים) הנפרדים של המחוננים בישראל יש קשר לתפיסתו של טרמן?

אשמח אם תוכלי להתייחס לשאלות הללו, או להפנות אותי למקורות, אף שהן נראות בוטות במידת מה.

בתודה מראש, אברהם פרנק, ד"ר למינהל החינוך

ובכן –

1. אני לא "עוסקת בנושא המחוננים": אני ד"ר לפסיכולוגיה חינוכית, ובחרתי בייעוץ למחוננים ולבני משפחותיהם, עבודה בתחום שאני אוהבת מאוד וגורמת לי לקום בשמחה כל בוקר, בגלל שיש חסר עצום במומחים שהם בעלי ידע, ניסיון ועניין הן בפסיכולוגיה של מחוננים והן בדידקטיקה של מחוננות. בין ה"נושאים" בהם עסקתי ("נושאים" במירכאות, כי אני "עוסקת" בילדים ולא בנושאים...) נכללים תאומים ובעיות המיוחדות להם, ילדים בעלי טונוס שרירים נמוך ו/או קשיים במוטוריקה גסה, ילדים בעלי בעיית גדילה, הרטבה והצטאות, ועוד ועוד.
2. הילדים שלהם אני מייעצת הם אכן, בחלקם הגדול, בעלי IQ גבוה, אך מעולם לא התניתי את קביעת פגישת הייעוץ שלי עם ההורים ב"הוכחת מחוננות" מכל סוג שהוא, בוודאי לא ב"אישור" לגבי IQ מסוים.
3. אני  לא "עוסקת בהיסטוריה" של "נושא המחוננות". כמומחית למחוננות אני כמובן לא בורה בנושא זה, אך מכאן ועד מתן מענה לשאלה "האם אני יכולה לומר שלואיס טרמן היה גזען" – ת"ק פרסה על ת"ק פרסה. טרמן החל את מחקרי המחוננות שלו במחצית הראשונה של המאה ה-20 עם כ-1500 ילדים בעלי IQ שבין 135 ל-190. הוא מת בשנת 1956 ואת קבוצת המחקר שלו ליוו ממשיכיו עד לסוף המאה ה-20. הביקורת הקשה לה זכו מחקרי טרמן היתה אי-שיתופם של ילדים שהתגוררו באזורים כפריים בתהליכי המיון, ולפיכך גם היעדרותם מקבוצת המחקר. זו לא היתה בחירה על פי גזע, שכן, מרביתם של הילדים בני המשפחות הכפריות שנעדרו מקבוצת הטרמיטים היו ממוצא אירופי.

בישראל, לעומת זאת התחילו לערוך מבחני IQ השוואתיים, על פי מוצא אתני, החל משנות ה-50 של המאה הקודמת. למעשה, כל המחקרים שהתפרסמו בכתב העת "מגמות" בשנים 1956-1957 על חינוך בישראל, כשטרמן כבר לא היה בין החיים, "קראו לילד בשמו" בצורה זו או אחרת דהיינו, הזכירו, כדבר מובן מאליו, הבדלים בין ילדים ממוצא מערבי לבין ילדים ממוצא מזרחי, כאשר הכינויים בהם השתמשו מעוררים היום שאט נפש – אם לא למעלה מזה. כדי לא להאריך יתר על המידה אזכיר רק 5 דוגמאות:

כנס מועמדים ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה | 5.1.2025
הנכם/ן מוזמנים/ות למפגש היכרות פרונטלי עם ראשת המחלקה וראשי המגמות

1. נדד (1956) מציג במאמר "כפר שלם – דמותה של שכונת עוני" את טבלה 3: "התחלקות עדתית של ראשי המשפחות" לפיה רק 8.3% מהמשפחות היו ממוצא אירופי (מזרח- ומערב-אירופה), קרוב ל-10% היו ממוצא "ישראלי" ולמעלה מ-80% מהמאכלסים את "שכונת העוני" הגיעו מאסיה ומצפון אפריקה, עם פירוט של שמונה ארצות המוצא.
2. על פי המאמר "סולם להערכת ההסתגלות של ילדים למערכת החינוך", מבדיקת "רמתם השכלית" של 25 בנים גילאי 12.5-14.5 ש"כולם – פרט לשניים – עלו מארצות המזרח" ה-IQ הממוצע שנמדד היה 68 (סמילנסקי, 1957א).
3. באותו מאמר מכנה סמילנסקי את ילדי המוסד "דביליים" מספר פעמים – לעיתים נדירות יותר הם מכונים "מפגרים".
4. על פי המאמר "ילדים הנכשלים בראשי דרכם בבית הספר": "ראינו כי הילדים בני יוצאי אסיה-אפריקה נכשלו ברכישת יסודות הקריאה והחשבון בכיתות א-ב בהשוואה לילדים בני יוצאי אירופה". (סמילנסקי, 1957ב, עמ' 436).
5. במאמר של שטאל (1957) מדובר על הכאת תלמידים שכולם מצפון אפריקה כעל דבר "הכרחי";

לפיכך, בטרם אהין להשתמש בתואר "גזען" כלפי אדם שעל פי כל הידוע לי לא כינה בשמות גנאי שום קבוצה אתנית, אציע לד"ר פרנק ליטול קורה מבין עיניו.

4. מכאן שהשאלה האם טרמן "דגל בהפרדת הגזעים זה מזה בבתי הספר, ואף היווה השראה לנאצים במחקריו?" מתייתרת.

5. בישראל קיימות תכניות העשרה למחוננים בעשרות רבות של יישובים, יישובים מבוססים כלכלית ומבוססים פחות, יישובים שבהם כל התושבים, או כמעט-כולם יהודים, ויישובים בהם כל האוכלוסיה ערבית, כמו גם בכאלה שבהם האוכלוסיה מעורבת. במשך כ-40 שנה היתה, הלכה למעשה, אפליה רבה לטובת קבלה של ילדים בני משפחות ממעמדות סוציו-אקונומיים נמוכים לתכניות המחוננים, שכן, בכל יישוב נקבעה מכסת קבלה קבועה – על ידי פילוח לפי אחוזונים. מצב זה גרם לכך, שלפעמים ילדים שהתגוררו ביישובים מבוססים כלכלית וחברתית לא התקבלו לתכניות מחוננים גם כאשר ה-IQ המדיד שלהם היה 160 (דויד, 2011).  לעומת זאת, באותה עת תנאי הקבלה לתכנית המחוננים למגזר הבדואי בנגב היה IQ של 125David, 2014) ). לפיכך כלל לא ברורה לי טענת הגזענות של הד"ר הנכבד.

6. המשפט " האם אפשר לומר שלאיתור המחוננים יש גם בסיס ערכי" אינו ברור לי. אפשר כמובן לומר כל דבר, אבל האם הכוונה שטרמן אמר אותו? שהוא משתמע מכתביו של טרמן? האם אני אמרתי אותו? אם הכוונה לאחד משלוש האופציות הללו – התשובה שלילית.

7. לגבי השאלה: "ללימודים (החלקיים) הנפרדים של המחוננים בישראל יש קשר לתפיסתו של טרמן?" התשובה היא, יש ויש קשר לתפיסתו של טרמן. תפיסתו של טרמן, שהיה פסיכולוג, היתה שיש לתת לכל ילד את התמיכה שלה הוא זקוק בכל התחומים. ה"טרמיטים", או "ילדי טרמן", זכו לתמיכה רגשית על ידי פסיכולוגים מומחים שליוו אותם במשך שנים רבות, ועזרו להם להתפתח גם מבחינה קוגניטיבית כאמצעי לבניית עמוד השדרה הרגשי שלהם. זה המוטו של העבודה שלי!

מקורות

דויד, ח. (2011). סוגיות אתיות בחינוך וייעוץ למחוננים. נדלה מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=2586

נדד. א. (1956).  כפר שלם – דמותה של שכונת עוני. מגמות 1, 5-40.  טבלה 3: התחלקות עדתית של ראשי המשפחות.

סמילנסקי, ש. (1957א). סולם להערכת ההסתגלות של ילדים למערכת החינוך. מגמות, 1, 71-89.

קבוצת הדרכה למנחי קבוצות
ההדרכה מתקיימת בזום פעם בשבועיים. בימי שלישי 20:00-21:30

סמילנסקי, ש. (1957ב). ילדים הנכשלים בראשית דרכם בבית הספר ומשפחותיהם, מגמות, 4, 430-445.

שטאל א. (1957). קשיים בעבודת בית הספר במושב עולים. מגמות, 2, 171-183.

David, H. (2014). The gifted Arab child in Israel.  Saarbrücken, Germany: Lambert Academic Publishing.