וענן הבכי שעמד בך כל חייך, מאז הוא מתאבך בי
עלון פסיכולוגיה עברית | 26/4/2020 | הרשמו כמנויים
יום השואה צוין השבוע, קצת אחרת - בלי טקסים מרובי משתתפים, וכשניצולי שואה רבים, אלה הנותרים, מסוגרים בבתיהם, מבודדים ממשפחותיהם. ניצולת שואה ערירית נמצאה בביתה ללא רוח חיים כשבועיים לאחר שנפטרה, על הקיר השאירה צוואה. זוהי עת בה החלשים חלשים יותר והבודדים בודדים יותר. החוטים השקופים המחברים בינינו בימים כתיקונם, מתרופפים, ונדרשת יותר התעניינות ומסירות, עין רואה ואוזן שומעת ולב שמתעקש לא לפספס את מי שקל לפספס.
השבוע באתרנו ממשיכים עם טקסטים מקוריים, שמסייעים להרחיב את גבולות החשיבה וזוויות ההתבוננות על המתרחש בעולם ובחדרי חדרנו:
הודעות ממומנות
מרכז ויניקוט בישראל מאחל בריאות שלמה לכולם ולאור המתרחש בימים אלה
מודיע על הארכת ההרשמה לתוכניות ללימודי ליבה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית עד ל 30.04.20
ניתן להרשם לתכניות הבאות: 'מפת-דרכים' בת"א, תכנית בוקר 'מפת-דרכים' בגבעת חיים, תכנית בוקר חדשה לטיפול בילדים ונוער בת"א.
ממשיכים בכל המוח! החלה ההרשמה לתוכניות הכשרה למטפלים באוניברסיטת אביב, שנה"ל תשפ"א
חדש! טיפול הורה-ילד ממוקד טראומה והתקשרות, לימודי פסיכותרפיה, טיפול זוגי ומשפחתי, הכשרת מנחי קבוצות, אימון אישי, פוטותרפיה ועוד.
לפרטים 03-64099559 | swce@tauex.tau.ac.il
ועוד... ספרות מקצועית
בנוסף, מציעים מכללון בימים אלו מבחר ספרות מקצועית במחירי מבצע מהוצאות תולעת ספרים, רסלינג וסדרות 'פגישות', 'פסיכו-אנליזה' ועוד.
המשלוחים כסדרם בדואר רשום. לחצו כאן לספרים שבמבצע
בדיקת הסקירה התקשורתית של ההתמודדות עם נגיף הקורונה, מעלה שכמעט שלא הייתה כל התייחסות ספציפית לחברה הבדואית. ההתייחסות שכן קיימת רואה בחברה הבדואית "חומר נפץ", ומביעה דאגה מפני התפשטות הנגיף בישובים הבדואים ומשם לשאר הארץ. במאמר דעה מציע רשאד אלקרינאוי היכרות עם המורכבות הפסיכולוגית-סוציולוגית של החברה הבדואית כדרך לסייע לתושבים הבדואים בהתמודדות עם המצב, ולעבור מדאגה מהחברה הבדואית לדאגה לחברה הבדואית.
הצורך בטיפול דינמי בהורים גובר כיום לאור ההכרה המתפתחת בכך שלהורות יש חלק משמעותי בתחושת המימוש העצמי, בהוויה ובזהות של האדם הבוגר, ובתחושת רווחתו האישית. על רקע זה, פותח לפני כעשור מודל ייחודי של טיפול דינמי בהורים ובהורות. המודל, (Psychodynamic Parenthood Therapy (PPT, פונה להורה, ודן בהוויה ובזהות ההוריות שלה או שלו. ד"ר דרור אורן, מציג את המודל ומתבסס על ההתנסויות בעבודה עם הורים בקליניקה הפרטית והציבורית, באופן ישיר ודרך מודרכים וסטודנטים, שהובילו לפיתוח של מודל המתמקד בעולמו הפנימי של האדם ההורה – ולא בהדרכתו.
שלומית ברסלר, מטפלת בביבליותרפיה במקצועה, מתארת מפגש באמצעות ה"זום" של קבוצת כתיבה אותה היא מנחה. בדומה לקבוצות רבות אחרות, גם קבוצה זאת עברה אל מרחב ה"זום", ואי אפשר היה שלא להתייחס למגיפה כתוכן מרכזי בפגישה הראשונה שהתקיימה במרחב זה, איש איש מביתו. מאמר זה בא להמחיש את כוחה התרפויטי של הכתיבה (גם) במרחב המיוחד שנכפה על כולנו בימים אלה, ואת פרי ההתעקשות שלא לוותר ולהמשיך להיפגש כקבוצה.
שמחים לארח במדור ספרים את ספרה של תאיר כספי "מטפורות בפסיכואנליזה - עיון בהגותם של קליין, ויניקוט ואוגדן". מה תפקידן של מטפורות בשפה הפסיכואנליטית? מה הזיקה בין השימוש במטפורות לבין סוגיית האמת בפסיכואנליזה? האם מטפורות מוליכות שולל, כשם שסבר אפלטון? ספרה של כספי עוסק בשאלות אלה באמצעות עיון במושגים מרכזיים בהגותם של קליין, ויניקוט ואוגדן. פרק מעניין מתוך הספר זמין לקריאתכם - "לשונו הרפלקסיבית של אוגדן: בין מטפורות למושגים מופשטים".
ובפסיכובלוגיה -
שמואל ברנשטיין כותב על הבדידות כהזדמנות תוך כדי עיון מעמיק בשיר הפרוזה "הבדידות" של שארל בודלר, ומשבח את ה"יכולת השלילית" המאפשרת לשאת אי ודאות הן בחדר הטיפולים והן בבידוד המאפיין את הימים האלה.
ד"ר פנינה הרץ אספה לכדי מסמך תובנות הנוגעות לטיפול וניהול בימי משבר נגיף הקורונה - איך לחשוב מחוץ לקופסא מתוך הקופסא.
רפאל יונתן לאוס כהרגלו לא מקבל דברים כמובנים מאליהם וכותב על טיפול פסיכולוגי ***שלא*** בזמן קורונה או מחשבות על איך עולם כמנהגו נוהג.
אליס בר נס מהרהרת בקרבה ומרחק נפשי בימי הקורונה - הגוף הוירטואלי והגוף המזוהם.
דניאלה בן זאב כותבת על חברה, חביון והורות בצל הקורונה.
שרה אושרוב כותבת על הורות וטיפול בימי קורונה.
בשיחתן המקוונת של ד"ר טלי סטולובי ומיקה נטוביץ מנצור, מנהלת הצ'אט האנונימי של מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, עלתה משמעות הלבוש עבור נשים וגברים עם רקע של פגיעה מינית, ותפקיד הלבוש בסיטואציה הטיפולית, עבור מטפלות ומטופלות כאחת.
יעל שחר כותבת באופן אישי ונוגע על חדרי הנפש המיותמים בזום.
במדור חדר משלך - דורית נוי-שרב מארחת אותנו בקליניקה שלה-שלו, שהייתה בעבר של האיש שלה, פרופ' פנחס נוי, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי שנפטר לפני חמש שנים.
רות נצר מגלה לנו שלפול צלאן יש שיר היסטורי בשם "קורונה" שלא מדבר על מגיפה עולמית ובכל זאת מהדהד אולי משהו מחוויותנו העכשוויות.
אם פספסתם - זה הזמן לצפות בהרצאתה המרתקת ומעוררת הלב של ד"ר מירב רוט - השמים שבתוכי – קריאת המציאות של אתי הילסום כאשנב לימי הקורונה.
תוכלו לצפות גם בהקלטת ערב הקראת שירה השלישי שהתקיים במוצאי שבת שעברה, בו משוררות.ים וכותבים.ות הקריאו משיריהם. אתמול בערב, אגב, כבר הספיק להתקיים ערב השירה הרביעי!
נסיים בברכת חודש טוב ורמדאן כרים.
•
קרב אל האור.
לכל מקום מרוחק קראת עק-וועלט.
אז בבית החולים ראיתי כמה גופך קטן.
שכבת במיטה המתכווננת,
זה באמת היה קצה העולם
ואת נחת על שפתו,
וכל הלא-עולם, כל העולם-לא
גאה ונשק לרגליך
והחל להרטיב את המצעים.
ביקשת ללכת לשירותים
והרופא המצטער אמר שאי אפשר כרגע
וידע שהרגע הזה לעולם לא ימשך עוד.
אני זוכרת איך בישלת דיסה
בכף ידי הקטנה.
אבל לא אספר על עולמך, איני יכולה.
לא על השלג, לא על הרכבות שנסעו בדרכים שאיני מכירה,
רק על סופו, כשנגע העש בחוט הלהט
וליבך התקצר ונשרף
ועיניך כבו,
וענן הבכי שעמד בך כל חייך,
מאז הוא מתאבך בי.
