פרק 3: הפעם אל תשכחו
אסתר פלד | 8/4/2020 | הרשמו כמנויים
אל תשכחו לחשוב על האנשים בבתי החולים.
היום בשבתכם לשולחן החג אל תשכחו, אל תשכחו לחשוב על האנשים החולים בבתי החולים. אל תשכחו את האנשים בפנימית, באונקולוגית, בקורונה. אנשים בבתי אבות.
אל תשכחו לחשוב על האנשים הסובלים, על האוויר הכבד מפחד בחוץ, על האפלה.
אנחנו כאלה שכדי לשמוח לא יכולים לחשוב על הסובלים, מוחקים את הסובלים בכוח הרצון הלא מודע, מתבוננים בעין שבעה או חומדת על המזון, על המפה, על כוסות היין, מתעסקים ביין, מברכים או לא. אל תשכחו לחשוב על האנשים בבתי החולים, על האנשים שלא יודעים מאיפה תבוא להם מחר הפרנסה, על הזקנים בבתי האבות, על מי שהשקט המוזר פסח עליו ואין לו שקט.
ביום חג החירות הזה אל תשכחו לזכור את מי שעולמו חרב עליו, את מי שהמגיפה חדרה אל ביתו, את מי שמשתעל ומונה את הימים לראות הקלו המים או שמא כבדו.
היום בשבתכם אל שולחן החג אל תשכחו להודות, להודות בפה מלא, שהדבר הזה פסח עליכם, שבורכתם בשלווה המוזרה, האפלה, שזה יחלוף מעל ראשיכם, שזה יישאר במקום אחר. אל תשכחו את אלה שיושבים בחדר עתיקים ובודדים, את אלה ששוכבים בבתי החולים, את אלה שחולים. אל תשכחו לברך אותם כשאתם מברכים, תברכו הפעם, רק הפעם, את כולם, את כל מי שהדבר לא פסח עליו, אל תרגישו שזה מקלקל לכם את השמחה, תסכימו לשמוח בשמחתכם, תסכימו ששמחתכם תימהל בצער, לא רק בחרדה, לא רק בשלווה מוזרה, לא רק בסקרנות, לא רק בהתכנסות, תסכימו לסבול להרף עין את סבלם של אחרים, אלה שבבתי החולים, אלה היושבים בודדים בחדרם שבבית האבות, מחכים לראות אם זה פסח עליהם או לא פסח, הפעם נעשה מזה חג הלא-שוכחים, חירות הלא-חופשיים-מצער, לא רק דאגה, גם צער, צערם של אלה שלא יושבים הערב לשולחן, אלה שהאפלה חדרה לחדרם, נניח את הצער על השולחן, את החמלה על המפה, הערב, בחג הפסח המוזר, האחר מכול מה שהכרנו הזה, והגדת לבנך ובתך שיש צער בעולם, אנשים אחרים שהשארנו להם כיסא פנוי וכוס של יין, לא אליהו, אליהו אחר הפעם, זקן ותשוש ובודד, אל תשכחו.
