גיליון פורים תשע"ט
עלון פסיכולוגיה עברית | 21/3/2019 | הרשמו כמנויים
פורים הוא תמיד תירוץ טוב להשתטוּת ולמשחק, הזדמנות לעטות על עצמנו מסכה, לשים תחפושת, ובדרך זו אולי נוכל לבטא תשוקות נסתרות. זהו זמן טוב לשאול את עצמנו שאלות של זהות. לשאול את עצמנו על המסכות והתחפושות שאנו שמים על עצמנו במהלך השנה, לנסות להבין מי אנחנו באמת מתחת לכל אלה. זוהי גם הזדמנות לבדוק האם אנחנו מחפשים קצת להשתגע, לחרוג מהנורמה, מחפשים את הקול הייחודי שלנו, את התחפושת המקורית ביותר. או שאולי נסתפק כבכל שנה להתחפש שוב לבוקר?
לכבוד פורים ליקטנו מאמרים אשר עוסקים גם הם בשאלות אלה, כל אחד מהם מציג זווית משלו על נושאי זהות, עצמיות ואותנטיות.
חג שמח!
במאמרו על נורמופתיה (2015), כותב יואל בלום על הסכנות שבהיצמדות נוקשה מדי לנורמות חברתיות. הוא מתאר את מאפייניה של הנורמופתיה ואת המנגנון הנפשי שבבסיסה, ומציג לנו את האפשרות שלעיתים הטירוף האמיתי הוא לחיות את מה שמוגדר כחיים נורמליים.
פלג דור חיים מבקש לבדוק במאמרו 'מפגש עם העצמי האותנטי' (2011), את האפשרות שלנו כמטפלים לסייע למטופלים למצוא את החירות להביא לידי ביטוי את התשוקות והמאוויים האותנטיים שלהם. זאת אל מול הלחץ להיענות לדרישות הסביבה ובכך לתת לעצמי הכוזב את הבמה על חשבון העצמי האמיתי. במאמר הוא משלב בין תפיסתו של ויניקוט הדן בעצמי אמיתי ובעצמי כוזב, לבין הדיון במושג "אותנטיות" כפי שהוא מובא בהגות האקסיסטנציאליסטית ובכתביו של סטיבן מיטשל. לשם כך, בין היתר, הוא משתף בתהליך טיפולי שערך עם מטופל בן תשע, ובהתמודדות המשותפת שלהם עם אותנטיות, כעס ותקווה.
חלי טל שלם סקרה את המפגש הרביעי בסדרת 'נפגשים בקולנוע' – התבוננות פסיכואנליטית בחוויית הצפייה (2016), במסגרתו הוקרן הסרט 'פרסונה' של אינגמר ברגמן. הסרט, כמו גם סקירתה המקיפה ומעוררת המחשבה, עוסקים בשאלות של ערבוב זהויות והיטמעות של האחד בשני, על מסכות שהופכות לעיתים לחלק מזהותינו, על טשטוש בין מציאות לדמיון.
במאמרה 'הרהורים על הדימוי העצמי של אנשים בשנות השמונים לחייהם' (2017), כותבת מרים בן-דוד על האתגרים שבבניית הדימוי העצמי של אנשים בגילאים מבוגרים. בן דוד טוענת כי בשלבי הזקנה שמעל גיל 80 הציפיות החברתיות אינן ברורות והגדרתן מעורפלת ודו-משמעית. היעדר ציפיות ברורות יוצר קושי בבניית דימוי עצמי הולם, ולעתים מוביל לבריחה אל דימוי עצמי מזויף. היא מציעה כי פעילויות כגון כתיבה אוטוביוגרפית, דרמה ואומנויות, מעוררות אינטרוספקציה ומאפשרות לבני ה-80 פלוס לפגוש את עולמם הפנימי וכך לבנות דימוי עצמי אותנטי.
ולסיום, בענייני תלבושות ותחפושות, נציג את מאמרה 'היבטים תרפויטיים בתהליך הסטיילינג' של ד"ר טלי סטולובי (2015). סטולובי מגדירה בחירות אופנתיות כמשלבות בין ביטוי עצמי לבין נורמות חברתיות. האדם לובש את מה שהוא בוחר מתוך המסגרת האופנתית הקיימת, וכך יוצר לעצמו דמות או זהות מובחנת, זאת מבלי להפוך לזר או מבודד מן החברה. סטולבי מתייחסת לסטיילינג כאל תהליך טיפולי, המאפשר לאדם לעשות בחירות אופנתיות אשר ימצו ויממשו את הביטוי העצמי שלו.
בעיות זהות
צִפּוֹר מָה אַתְּ מְזַמֶּרֶת
מִישֶׁהוּ אַחֵר
מְזַמֵּר מִגְּרוֹנֵך
מִישֶׁהוּ אַחֵר
חִבֵּר אֶת שִׁירֵך
שָׁר בַּבַּיִת
דֶּרֶך גְּרוֹנֵך.
צִפּוֹר צִפּוֹר
מָה אַתְּ שָׁרָה
מִישֶׁהוּ אַחֵר שָׁר
דֶּרֶך גְּרוֹנֵך.
(יונה וולך)
