אז מהו הקיץ שבא להיות
עלון פסיכולוגיה עברית | 6/8/2017 | הרשמו כמנויים
אי שם באמצע החופש הגדול והחום הכבד, נטוע השבוע שחלף, על כמיהותיו ומועדיו – הכמיהה למרחק או לסתיו, ותשעה באב, שסיים את ימי האבל של תקופת בין המצרים. כעם שמעביר מדור לדור את הסיפור אשר בונה את זהותנו יש לריפוי באמצעות סיפורים מקום של כבוד בעברית, סקירת יום העיון השנתי של המגמה לביבליותרפיה הובאה לאחרונה. ועל ספר אחד במיוחד, "לוויתן" של פיליפ רות, בסקירתה של רות נצר, המתבוננת בו בעין יונגיאנית ומעלה השערה באשר לחשיבות המיתוס כגורם מחייה בחיי הנפש שלנו. ועוד סיפור מביאה אילת וידר כהן, והוא סיפורה המובא בגוף ראשון של מטופלת שורדת טראומה מורכבת של פגיעה מינית. המטופלת מבקשת להציג לקוראים המטפלים את החוויה שלה, חוויה של השתקה וחוסר נראות, שמלווה אותה בשנים הארוכות בהן טופלה במסגרות שונות ועל ידי מספר רב של מטפלים. המכתב מזמין אותנו לערוך חשבון נפש ולהפנות את המבט החוקר אל עצמנו ואל הפרקטיקום שאנו נוקטים במפגש עם מטופלים שעברו פגיעות מורכבות וחוזרות. ימי החופשה בדרך כלל מעוררים שאלות סביב עיסוקיהם של בני הנוער והרגליהם. אפרת הברון ושלומית הברון מפרסמות מחקר המבוסס על סקר אינטרנטי בנושא מיניות והרגלי המין אצל בני נוער בישראל בת זמננו, מחקר עשיר וחשוב לכל המטפלים בבני נוער ובהוריהם. רגע לפני סיום, כמעט והחמצנו את הסקירה שמביאה נעמי טלר מיום העיון "החיים שלא נחיו" אשר עסק באפשרויות שהוחמצו, החל מתחושת החמצה במצבים טראומטיים ועד לתחושת החמצה של החיים וניתוק מהעולם הפנימי. "אז מהו הקיץ שבא להיות ממה שהריח לי דק מן הדק גל אהבה שנוסע אלינו נשבר על כמיהה למרחק..." מאיר אריאל, זרעי קיץPhoto by Mike Wilson on Unsplash
- פרסומת -
