האביב הזה יקח אותי אל תוך הטוב

עלון פסיכולוגיה עברית | 21/3/2014 | הרשמו כמנויים

אתמול חל באופן רשמי היום הראשון של האביב. יקח זמן עד שהדבר יהיה ניכר בלבלוב העצים, אבל תכונה של התחדשות ופריחה כבר מתחילה להיות מורגשת, בחוץ, בפנים.

השבוע תוכלו להנות מפירות הלבלוב הטקסטואלי שלנו -  מאמר יפיפה של ורד רפאלי עוסק ביופי ופליאה ומקומם בחינוך. מהם התנאים המאפשרים פליאה אסתטית? על היעדרותן של חוויות מסוג זה בבתי הספר והצעות לדרכים בהן ההוראה יכולה לזמן חוויות אסתטיות בלמידה. אסתי זיסמן לקחה חלק ביום העיון של החברה היונגיאנית הישראלית החדשה שהוקדש ללא פחות מאשר 'האקס המיתולוגי'. היא גילתה מה מקורו של מטבע הלשון ושמעה על נסיבות היווצרותו של האקס כישות מיתולוגית, על הסיבות לכאב הכרוך בו ועל הדרך להשתחררות ממנו. מומלץ לקרוא גם אם אין לכם אחד כזה. נקודת המבט היונגיאנית משמשת גם את גיא פרל שמבקש להכיר את הילד, או יותר נכון - את 'ארכיטיפ הילד', כפי שהוא מופיע בספר ביכוריו של המשורר הצעיר יונתן ברג, ובמיתולוגיות השונות. דמותו של הילד כמסמלת את השלמות הגלומה בנפש כפוטנציאל ואת התנועה המתעוררת בה אל עבר הגשמתו.

פריחה, יופי ואולי אף פליאה תוכלו לחוש גם בטיול קצר בשדה הבלוגים שלנו - לראשונה בהיסטוריה של 'פסיכולוגיה עברית' - פוסט משותף לשני בלוגים (שגם עלה לאוויר באותה הדקה ממש!)  - ליאור גרנות וגיא פרל האזינו לשירה החדש של חוה אלברשטין 'במילים אחרות' ומשתפים אותנו בדיאלוג שניהלו בעקבותיו - על הניסיון למצוא 'מילים אחרות' בחדר הטיפולים - מילים אחרות המאפשרות נגיעה בחלקים בנפש או בחוויות רגשיות שעדיין לא ננגעו באופן הזה. אחר, מרגש ומומלץ. פרופ' עמיה ליבליך מקדישה את הפוסט שלה לתסמונת האספרגר, וכותבת על הפופולריות של האבחנה היוצרת סטריאוטיפ ומסתירה מאחוריה את הקשיים היום יומיים של ילדים עם אספרגר.

קורס הכשרת מדריכים.ות בהתמחות בילדים ונוער מגווני מגדר
קורס ייחודי לאנשי טיפול המשלב כלים תיאורטיים ומעשיים

לסיום, אנחנו שמחים לבשר על פתיחתו של בלוג חדש - נורית ענבר-וייס, פסיכולוגית, בוגרת התוכנית לפסיכותרפיה אינטגרטיבית מזרח-מערב, תשתף אותנו ב'מחשבות לא רוויות', על חיי הנפש, ועל צמיחה פסיכולוגית בחדר הטיפול ומחוצה לו, תוך תנועה בין מרחבים תרבותיים וטקסטואליים מגוונים. מוזמנים להירשם כמנויים. בפוסט הראשון קופצת ענבר-וייס למים וכותבת בכנות מיוחדת על ההסתכנות הרגשית הכרוכה בכתיבת בלוג ובכלל - על היחסים בין הנכונות להסתכן לבין תנועה, צמיחה נפשית וחיות.

"..וזה מפחיד אותי לרצות לקחת חלק,

אפשר להפגע, אפשר לכאוב.

קצת אומץ לב

אני אומרת לא יעשה לי נזק,

האביב הזה יקח אותי אל תוך הטוב.."

(מתוך: ציפיה לאושר, מילים: אסתר שמיר לחן: יהודית רביץ)