סלחו לי כבר עכשיו
עלון פסיכולוגיה עברית | 20/9/2015 | הרשמו כמנויים
איך עושים חשבון נפש - סך האסור וסך המותר, סך הברור וסך הבלתי מוסבר, סך הרע וסך הטוב, סך הרחוק וסך הקרוב? דף משבצות מלא שרבוטים ומחיקות, ולבסוף, מה התוצאה? הרי אין לכל זה נוסחה. ימים נוראים, כבר אמרנו?. ובכל זאת, נראה שהרוח יום כיפור הסתווית מזמנת איזה סטינג לעצירה והתבוננות פנימית, כללית ואישית. בהתאם, באתרנו, שלל חומרים מעוררי מחשבה:
עבור מטפלים העוסקים בתהליכים טיפוליים והדרכתיים עם הורים, חוסר האונים ההורי הוא תופעה מוכרת ומדאיגה. הוא מתבטא בתחושת ייאוש, חוסר שליטה ולעתים פסיביות או היצמדות נוקשה להתנהגויות הוריות שאינן אדפטיביות. מאמרה הפרקטי של אורית אלפי מציע הבניה של המפגשים הראשונים עם ההורים ומתמקד בארבעה תחומים עיקריים: ההתנהגות ההורית, החשיבה ההורית, הרגשות ההוריים והתקשורת ההורית. התנועה בין הרכיבים השונים מאפשרת זיהוי של מוקדי הקושי ועוזרת בשרטוט מפת היציאה מתחושת חוסר האונים. מומלץ. במסגרת הסדנא "קליניקa קריטית", נערכו דיונים ממוקדים בסוגיות פוליטיות קריטיות הנוגעות לעבודה הקלינית ולדרכי הפעולה הנהוגות כיום במקצועות בריאות הנפש, תוך שימת דגש על תרומותו של השיח הלאקאניאני להבנתן. ג'ינה באומן וליאת שליט מביאות לנו סקירה מקיפה של הסוגיות המרתקות במפגשים השונים וביניהן - הופעת המושג 'ספקטרום' באבחנת האוטיזם והסכיזופרניה, הכללת מצבי האבל תחת האבחנה של דיכאון, ג'נדר דיספוריה ועוד.
ב'שפיות זמנית' תוכלו לגלות הפניה למאמרה הרלוונטי של ד"ר דנה אמיר שכותבת על המתח בין כפרה מאגית לחרטה המבוססת על עמדה אתית כלפי האחר. ד"ר רננה אלרן מרעננת מחשבות על פנטזיות הצלה של מטפלים - האם זה בהכרח משהו שיש ללמוד לזהות, לנתח ולשחרר, או שדווקא טמון בפנטזיה הזו עוד רובד, הנוגע לנדיבות הדדית הרוחשת במעבה הקשר הטיפולי? מעניין. רות נצר בשני שירים מטלטלים לקראת החגים - או כמו שהיא מגדירה אותם - שירי אמונה כופרת. ליאור גרנות בטקסט נוגע ומעורר הרהורים מקצועיים, בין הכאב לבין מבעו - על המטפל כממציא שפה ועל האפשרות לדבר בחדר הטיפולים את 'הדבר עצמו'. קטעים מרטיטים מספרה החדש 'ננינה' מעניקים חיות למחשבות התאורטיות. עוזית דגן מגישה לנו שיר על כמיהתם של מטופלים (ואולי גם מטפלים?), 'שניגע במילוי המתוק, המריר, הצורב של חייהם'. ולסיום, עמיה ליבליך מציירת שתי תמונות יווניות יפות - סאפפו במוזיאון תל אביב ונשים ישראליות מקבלות את פני הפליטים הסורים באי לסבוס.
נתראה בניוזלטר הבא, לאחר חג הסוכות. חתימה טובה.
"סלחו לי כבר עכשיו, שלושה חודשים לפני ימי הסליחה הנוראים. אני חושש שלא אגיע. אני מפזר את יום הכיפור על פני כל השנה. ענבים בשלים בעונתם. אז איך יבשילו חטאים וכפרתם ביום אחד?" (שיר יום כיפור, יהודה עמיחי)
