גיליון שבועות
עלון פסיכולוגיה עברית | 16/5/2010 | הרשמו כמנויים
לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,"כל מה שרצית לדעת על . . . בחינת ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית":
מומחים צעירים בפסיכולגיה קלינית, אשר עברו את הבחינה במועד האחרון, התארחו בימים האחרונים בפורום המתמחים והשיבו לשאלות שמעסיקות מתמחים בשלבי ההתמחות השונים, ובנוגע לבחינת המומחיות הקלינית.
ניתן להצטרף לפורום: http://www.hebpsy.net/forum.asp?id=94
.
שפ"ח ת"א-יפו מזמין לערב לימוד בדרכה של דינה קזורר ז"ל, שהייתה מנהלת מדור פנימיות ושירותים טיפוליים בשפ"ח ת"א-יפו, ונפטרה לפני מספר שבועות. הערב יתקיים ביום ראשון 16.5 בשעה 20:00 במרכז השפ"ח, רח' מוזיר 1. נושאים שילמדו יהיו מתחום: הפסיכולוגיה, היהדות, החינוך, הפילוסופיה, החברה ועוד.
(מכתב זה נשלח במוצ"ש 15.5 והפצתו עשויה להמשך מספר ימים, התנצלותנו אם ידיעה זו הגיעה אליך באיחור)
בברכת חג שבועות שמח,
מערכת פסיכולוגיה עברית
לימי העיון הקרובים היכנסו לקישור: http://www.hebpsy.net/calendar_list.asp
.
מאמרים חדשים:
קליניקה ותיאוריה חלק א': הצגת מקרה ודיון מנקודת ראות קוהוטיאנית / אילנה לאור, רוני גרינוולד, שרה קולקר
לפניכם תיאור מקרה, והתבוננות על החומר הקליני משלוש נקודות ראות תיאורטיות, כאשר מטרת ההתדיינות הינה להדגיש את תרומתה הייחודית של כל אחת מהגישות התיאורטיות להבנת המעשה הטיפולי. בחלק הנוכחי (חלק א') שרה קולקר מתבוננת בחומר הטיפולי שהציג רוני גרינוולד, מעמדת התורה של פסיכולוגיית העצמי של היינץ קוהוט. הדיון נערך באמצעות שתי שאלות. השאלה הראשונה: להיות או לא להיות, מציגה את מטרת הטיפול הנפשי ככינון הוויית המטופל והעצמי שלו באמצעות נוכחות טיפולית של זולתעצמי. השאלה השנייה: לעבוד או לא לעבוד, מתייחסת לסימפטום המרכזי של המטופל – היותו אדם לא עובד - ודנה בו באמצעות המושגים שטבע קוהוט: האדם האשם והאדם הטראגי. המאמר מנסח הבנה של אי יכולת המטופל לעבוד, ועוקב אחר גילגולי אי היכולת הזו עד לאי רצון לעבוד כניצן ראשון של עצמיות שהולדתה בקשר הטיפולי.
.
"בכלא אני נחה" - אסירות מבעד לחומות / מימי אייזנשטדט, מיכל סופר, עודדה שטיינברג
שמונה ראיונות עם אסירות שביצעו עבירות קשות וקיבלו עונשי מאסר כבדים, חושפות בדבור ישיר את עולמן הסדוק. אסירות שלמרות השוני ביניהן, וקולן הייחודי, הן כל כך דומות כמייצגות תופעות חברתיות קשות: ילדות חסרה, התעללות פיזית ונפשית, אלימות, בדידות, ניכור ותלישות, התמכרויות, מחלות וקורבנות, העדר רשתות חברתיות, חלל ורִיק בכל הנוגע למשאבים נפשיים וכלכליים ולהעדרם של גורמים תומכים.
פוסטים חדשים מתוך פסיכו-בלוגיה:
יגאל בן חיים: אין יותר לאן לברוח
01/05/2010
מאז כיפור 73 גשם כבד יורד, שוטף את זכרוני. באור דמדומי שקיעה פוצעת, עם שמש אדומה כדם, נזרקנו אל תוך מערבולת האש. צווחות השרשרת החורקת טוחנות במנוע הרועם, כעומד לפקוע. צוות חדש עם טנק חבוט ולא כשיר, בהסתערות אובדנית על דיונות רכס "חמוטל"...
.
פרופ. עמיה ליבליך: היפוך מעניין
04/05/2010
כבר גיליתי בכתובת זו שאני עוסקת בלימוד סיפורי החיים של הורי, ואינני יודעת עדיין לאן יוביל אותי המסע הזה. מה שמרתק אותי, כמו מה שמצאתי בתערוכה של יעל ברתנא או בספר "אנחנו ננוח" של ציפי דולן - עליהם כתבתי בבלוג זה, הוא עצם החזרה לעבר, העיסוק במקור...
.
עמית פכלר: כמה עולה לקנא
06/05/2010
כתבה קצרה ב'מעריב' סיפרה את הסיפור הבא: באמצע חגיגת בת-מצווה שהתקיימה באולם אירועים, עלתה לבמה אחותה הקטנה של כלת השמחה, ובמקום לברך אותה אמרה משהו בנוסח: "אם לא תתנו לי מתנות כמו שלה, אספר לכולם מה דוד אריה עושה עם אמא כשאבא לא בבית". לפני שנדמיין...
.
פרופ. עמיה ליבליך: לראות סופר/ת
08/05/2010
פסטיבל הסופרים שנערך בשבוע שעבר במשכנות שאננים בירושלים - השני מסוגו בארץ - עורר אצלי תגובות מעורבות. מצד אחד נחמד לשמוע שכל כך הרבה סופרים התכנסו לארצנו מחו"ל ויופיעו לפני החפצים בכך. מצד שני, אני חשה כי יש בזה איזו זילות של הספרות, שהיא דבר קדוש...
.
פרופ. עמיה ליבליך: ערב עם סלבאדור מינושין
14/05/2010
זה היה אמש, ואולי עוד מישהו-מישהי יכתבו על כך כאן. במכללה האקדמית של תל אביב -יפו, (בה אני מרצה בשנים האחרונות) התארח מינושין הידוע, מעמודי התווך של הטיפול המשפחתי, ומרגש כמוהו - יוני ריכטר, שהוזמן ככובב נוסף והשמיע שלושה שירים לקהל. מספר ענק של פסיכולוגים ועובדים סוציאלים גדשו את האודיטוריום החדש. כולם רצו להיות שם, לשמוע.
