1.7.2011: לנצח את סיוטי הלילה
שפיות זמנית | 1/7/2011 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
סיוטי לילה הם מכה לא קטנה. חוויה מטרידה, מפחידה, ומעוררת אימה, שבסופה, למרות שישנו, אנו חשים עייפים יותר. סיוטים מאפיינים חלק מהפרעות הנפש, ובעיקר את ההפרעה הפוסט טראומטית, במסגרתה סובלים מסיוטים למעלה מ- 80% מהחולים, ולפי מחקרים מסוימים אף למעלה מ-96%.
למרות זאת, אין פסיכיאטרים ופסיכולוגים רבים המנסים לטפל בה באופן ישיר. יש שיגידו שהסיוטים הם חלק מטווח של סימפטומים, שעתידים להעלם כשמקור הבעיה יטופל. אך מה בינתיים? האם עייפות קבועה ואימה לילית חייבות להיות חלק מהרפרטואר החוויתי של חולים אלו? אולי ניתן לטפל בסיוטים בנפרד משאר הסימפטומים, ודווקא לכך תהיה השפעה חיובית גם על הסימפטומים הנוספים?
טענות כאלה ואחרות עולות סביב טיפול בסיוטים שצבר תיקוף גדול, כמו גם סביב מחקר חדש העוסק בקשר שבין סיוטי לילה למשחקי וידאו. את הטיפול, שנקרא "דמיון חזרתי", עומד להציג ד"ר בארי קרקאו בביקורו בחודש יולי הקרוב בארץ, ובראיון שנתן לעיתון הארץ הציג את עקרון הטיפול כך: "אדם שסובל מסיוט חוזר ובו הוא טובע באוקיינוס אין סופי ידמיין בערותו את האוקיינוס כאגם רדוד, ובהדרגה גם החלום ישתנה בהתאם לשכתוב." למרות הצלחות מוכחות רבות, קרקאו טוען שהטיפול לא נפוץ בארה"ב ובעולם בכלל, ושמגיעים אליו מטופלים מרחבי ארה"ב בנסיון להקל על סיוטי הלילה שלהם.
המחקר הראשוני, שעוסק גם הוא בסיוטים באופן ישיר, מגיע מכיוון אחר לחלוטין. במסגרתו נבדק התוכן של חלומות בקרב "גיימרים"- שחקנים קבועים של משחקי וידאו- וגילה שיש להם פחות סיוטים, וברוב חלומותיהם יש הרבה פחות אימה ונוכחות של איומים מאשר באוכלוסיה הכללית. לטענת ג'יין גקנבאך (Gackenbach) שניהלה את המחקר, ייתכן שמשחקי וידאו עוזרים לפתח פונקציה פנימית המגנה מפני סיוטים, ההופכת את מי שהוא פוטנציאלית הקורבן ברמה החוויתית לאקטיבי ולמי שמגן על עצמו, ולכן ייתכן שמשחקים כאלו עשויים להועיל לטיפול בסיוטים של אנשים הסובלים מ- PTSD.
