ביקור מחודש בעולם הקבוצות - The Capacity to be together
ארנון רולניק | 3/11/2017 | הרשמו כמנויים
באחרונה מצאתי את עצמי מסייר מחדש בעולם הקבוצות, סיור זה איפשר לנו בקליניקה לחשוב על סוגים שונים של התערבויות קבוצתיות. נציג כאן התערבויות קבוצתיות הנגזרות מתאוריות אינטגרטיביות כמו הגישה המאחדת, ונציע את ה Intersubjective Neurobiology דרכו אפשר יהי להבין יחסי גוף-נפש-קבוצה (ראו גם מאמר שלי בפסיכולוגיה עברית מ 2005 על נוירוביולוגיה של אינטרסובייקטיביות )
איני מגדיר עצמי כאיש קבוצות, וגם לא כמומחה לטיפול קבוצתי. קשה לי עם כמה נטיות של "אנשי הקבוצות" : אני סובל כאשר מנחים נוטים לפרש אמירות של פרטים בהכרח "כקול של הקבוצה", ואני ודאי אלרגי לציטוטים של ביון האומר: "הקבוצה נפגשת למטרת זיווג ובריאה, כדי ליילד את המשיח, את המושיע. שני אנשים מתמזגים בשם הקבוצה כדי למלא תפקיד זה של זוגיות ורבייה. הקבוצה מנסה למצוא זיווג שיוליד את המשיח"
כפי שיתברר בהמשך במאמר זה קריאת התיגר איננה על החשיבות של תהליכים קבוצתיים, ההפך הוא הנכון – ההזמנה היא לראות כיצד עקרונות של פסיכותרפיה מבוססת מחקר ונוירוביולוגיה משתלבים בתהליכים קבוצתיים.
בכלל דומני שהיום רוב האנשים המגדירים עצמם כאנשי קבוצות נשענים בעיקר על גישותיהם של ביון ופוקס. בפוסט זה אנסה להציע על זווית ראייה קצת אחרת.
הקבוצות ואני
עבורי המילה קבוצה היא קודם כל קבוצת הילדים מהקיבוץ להלן "ברושים". בתוך ברושים עוצבתי כתלמיד הטוב אבל לא שחקן הכדורעף המצטיין (לא פשוט בעין שמר שהובילה בתחום זה). היה זה המיקום שלי בברושים ששלח אותי להיות רפתן אבל לאו דווקא איש הפלחה. התלמיד המצטיין בברושים הביא אותי לקורס חובלים אבל לא לסיירת מטכ"ל.
המילה דינמיקה קבוצתית שהיתה שכיחה מאוד בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת מתחברת לי מאוד לקבוצה הדינמית הראשונה שעברתי בשנות השבעים עם הזוג סרוק. הייתי אז י"ג – מדריך נוער צעיר ו"ההנהגה הראשית" של השומר הצעיר החליטה להעביר לנו התנסות בדינמיקה קבוצתית.
היתה זו עבורי חוויה מעצבת - פתאום זו לא הקבוצה מהקיבוץ עם התפקידים המסורתיים, פתאום מדברים על רגשות, על תקשורת על חווית בדידות ועל צורך בקשר.
אבל המורה האמיתי שלי לקבוצות היה האיש שכתבתי עליו כבר כאן – אברהם בנימין. אברהם היה מנחה קבוצות מדהים בעל יכולת לראות תהליכים בין אישים ותוך אישים, זאת למרות ואולי בגלל שהיה עיוור. בקבוצה זו הכרתי גם את ד"ר חיים וינברג ויחד עימו הרצנו את הקבוצות הראשונות שלנו. אופי הקשר שלי עם חיים שיוזכר כאן בהמשך הוא דוגמה טובה לתהליכים קבוצתיים (חיבה, תחרות, וחברות).
עם החוויה הטובה של למידת הנחיה קבוצתית אצל אברהם בנימין, מצאתי את עצמי מנחה מספר קבוצות אך משום מה לא מצאתי בכך מספיק עניין כדי להמשיך לעשות זאת. לימודי הפסיכולוגיה הקלינית משכו יותר ויותר לעבודה אינדיבידואלית.
אי אפשר להיות פסיכולוג קליני מבלי לעבור דרך "ערד" (מה שהפךאחר כך "לגינוסר")– הסדנאות הדינמיות של שמארגנת החטיבה הקלינית של הסתדרות הפסיכולוגים. ובכל זאת לא נמשכתי לשם אף שהייתי שם מספר פעמים ואפילו הייתי בוועד שארגן אחד ממפגשים אלו.
אחד הקשיים שהתרשמתי מחברי אנשי הקבוצות, שהם נתקלים בו לרוב הוא הקושי למצוא חברים לקבוצה. אפילו התרשמתי שלפעמים הקולגות שלי שהם גם מטפלים אינדיבידואלים וגם אנשי קבוצות לוחצים הם על מי מטופליהם שיהפכו גם למשתתפים בקבוצותיהם.
דווקא בשנים האחרונות אני מוצא עניין מחודש בקבוצות. כתבתי כאן כבר על קבוצת השבר והתיקון. וגם על קבוצת השירה שהקמתי עם חברי משה. ואפילו לאחרונה הרהבתי עוז והשתתפתי בקבוצת התנסות בשם "זו בחירתי". ראיתי שם את העוצמה של קבוצה כמו גם את מגבלותיה. לאחרונה הזמין אותי ד"ר חיים וינברג לערוך עימו ספר על טיפול מרחוק כאשר חלק משמעותי של הספר עוסק בקבוצות ובארגונים. היה בזה עוד דחיפה לסיור המחודש בעולם הקבוצות ולכיוונים חדשים שאנו מפתחים בקליניקה – חלקם כבר יצאו לפועל וחלקם בתהליך של התהוות בימים אלו.
קבוצת הגישה המאחדת
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מתאים ככפפה ליד לעבודה קבוצתית. שהרי עקרונות של psychoeducation, זיהוי סכמות לא אדפטיביות ותהליכי חשיפה – נגישים מאוד לעבודה קבוצתית.
כך למשל פותחו קבוצות CBT לטיפול בהפרעת פאניקה, OCD, חרדה חברתית דכאון ועוד. חשובות לא פחות הם קבוצות מאסכולה זו שהתמקדו בהפרעות אישיות, סכיזופרניה, והתמכרויות. וכאן חובה להזכיר את קבוצות 12 הצעדים שכנראה עושות עבודה יפה בתחומים רבים של התמכרויות.
החיסרון של חלק מקבוצות ה CBT השכיחות היה כפול: ראשית הן היו מאוד ספציפיות להפרעה. כלומר מבוססות על הקטגוריזציה של ה DSM וכבר כתבנו במקום אחר על הצורך להשתחרר מהחנק של ה DSM. שנית קבוצות ה CBT שמו הרבה דגש על טכניקות ההתמודדות ועל פסיכואדיוקיישן ולעיתים לא היה שימוש בתהליכים הקבוצתיים כמעט בכלל.
קבוצת הגישה המאחדת שהקליניקה שלנו מתכננת לפתוח תהיה מאחדת בשתי רמות: ראשית היא תהיה מבוססת על הפרוטוקול המאוחד של בארלו. כלומר תעקוף את "ההרגל המגונה" של חלק מאנשי ה CBT לטפל בכל בעיה על פי פרוטוקול ספציפי.
במקביל נשתמש בתהליכים הקבוצתיים בשביל להדגים ולחוות חלק מעקרונות הדור השליש של ה CBT
קבוצת התנסות במפגש פנים לפנים מרחוק
האינטרנט הביא עימו אפשרויות רבות לקיום קבוצות ברשת. הדבר התפתח מקבוצות דיוןlistserve) ) וממשיך לקבוצות וואטסאפ קבוצות פייסבוק ועוד. התפתחות מאוחרת יותר ובה אני עוסק כאן היא קיום של מפגשים פנים לפנים של קבוצת אנשים באמצעות video conferenceדוגמת סקייפ או תוכנות אחרות.
זוהי התנסות שאנו מקיימים במשך תקופה כבר בעיקר כקבוצות הדרכה, אלא שהפעם אנו פותחים קבוצה שמטרתה ללמוד מה עובר מה אובד ומה עובד במפגש ברשת.
אנו מקימים קבוצת התנסות שנפגשת פנים אל פנים מרחוק. מחד נלמד כמה עקרונות של טיפול מרחוק ומאידך נחווה אותם במפגש הקבוצתי
הקבוצה מיועדת לפסיכותרפיסטים, מטפלים זוגיים, מנחי קבוצות ויועצים ארגוניים הפוגשים את הצורך בעבודה מרחוק בעבודתם הפרטנית/ זוגית/ קבוצתית /ארגונית.
לקבוצה מוזמנים הן בעלי ניסיון בעבודה מרחוק והן אנשי מקצוע המתעניינים בנושא, גם אם הם חושבים שמדובר בחילול הקודש.
מטרת הקבוצה היא למידה על עבודה ב video conference, באמצעות הכרת עקרונות, חווית ההתנסות ועיבודה, כמו גם שיתוף מניסיונם של המנחים ומשתתפים נוספים.
קבוצות והגישה של ה Intersubjective Neurobiology
פסיכותרפיה דינמית במאה העשרים ואחת עוברת לא מעט שינויים. אחד הכיוונים המרתקים מיוצג על ידי הגישה הנקראת Interpersonal Neurobiology
בין ראשי הגישה עומדים Daniel Siegel, Alan Schore and louis cozolino . בסדרה של ספרים בהוצאת Norton יצאו בשנים האחרונותמעל ל 50 ספרים המייצגים זוויות שונות של גישה זו.
אחד הספרים המרתקים בתחום הוא של פסיכואנליטיקאית ישראלית היושבת בניו יורק – ד"ר אפרת גינות. הספר הנושא את השם The Neuropsychology of the Unconscious כאשר כותרת המשנה היא Integrating Brain and Mid in Psychotherapy . דומני שזוהי התקווה שלנו מאז ימי פרויד, ואכן ארון לואיס ממליץ על הספר של ד"ר גינות תוך שהוא מזכיר את חלומו של פרויד הצעיר לחבר את הנוירולוגיה עם הפסיכותרפיה.
פניתי לאפרת וביקשתי שתנחה קבוצת קריאה שתתמקד בתחום זה.
קבוצת הקריאה תעסוק בתהליכים לא מודעים ואינטרסובייקטיבים בשעה הטיפולית. תהליכים אלו, כידוע לנו היום הם בלתי נמנעים ונמצאים בכל מפגש דיאדי. באופן יותר ספציפי נעסוק בהבנה הנוירוביולוגית של תהליכים לא מודעים שמשפיעים על כל אספקט של האינטראקציה שלנו עם הזולת.
לאור הבנה חדשה של התת מודע יובנו הפסיכופתולוגיות השונות כמו גם ההעברה וההעברה הנגדית באור חדש.
ממודל חדש זה נגזרות התערבויות טיפוליות חדשניות ויעילות יותר המבוססות על עמדה מתבוננת מצד המטפל והמטופל על מצבי אגו המתרחשים באופן אוטומטי וללא מודעות (אנאקטמנט) ומשתנים בתוך החדר ומחוצה לו.
.
אחד הכיוונים המרתקים שהקבוצה יכולה לקחת תהיה בהתנסות בעקרונות של ה Interpersonal neurobiology תוך כדי לימודם. כך למשל אם נעסוק בתפקיד של נוירוני מראה – אפשר יהיה להדגים אמפטיה או העדרה בתוך האינטראקציה בין חברי הקבוצה.
דוגמה אחרת היא האפשרות של הבנת תהליכים של "המיספרה ימנית להמיספרה ימנית" באמצעות זיהוי תחושות שמתפתחות בין חברי הקבוצה על סמך רמזים לא וורבלים. בהתבסס על כתביו של Alan Schore אפשר יהיה להראות איך תהליכים לא מודעים מנהלים את הקבוצה.
העקרונות של Steven Porges שגם הוא שייך לאסכולת ה IPNB יוכלו להוות בסיס להתנסות בקבוצה כזו. פורג'ס מראה כיצד מערכת העצבים שלנו מכוונת להיות מושפעת על ידי האחר. נוכל להראות כיצד אלמנטים של אינטונציה, גובה הקול והתדר שלו כמו גם הבעות הפנים הם בעלי חשיבות קריטית בוויסות רגשות.
עוד פרטים על קבוצת למידה הדרכה והתנסות ב Intersubjective Neurobiology
קבוצת "לא טוב היות האדם בבדידות" (שם זמני)
חלק מהרעיונות שהוצגו בפוסט זה מיועדים לקבוצות של אנשי מקצוע (ההתנסות בטיפול מרחוק, וקבוצת הלימוד של Interpersonal Neurobiology.
קבוצת הגישה המאוחדת לטיפול בהפרעות רגשיות מכוונת דווקא לקהל הרחב. קבוצה נוספת שכמה מאנשי הקליניקה שלי מתכוונים להוביל תעסוק במגפה של המאה: מגפת הבדידות. מחקרים של השנים האחרונות מראים שחווית הבדידות שקולה בנזקים שהיא עושה לעישון של 15 סיגריות.
קבוצה מטבעה היא הזדמנות לצאת מבדידותי ולהיפגש עם האחר, אך הקבוצה המתוכננת תרחיב את היריעה ותהיה אינטגרטיבית בגישתה: מחד היא תהיה לימודית: תעודד עקרונות של העזה בין אישית תוך הצבעה על הנטייה הרווחת להשתבלל מול הטלוויזיה, המחשב והטלפון הסלולרי. חלק מהעקרונות שיושמו בטיפול בחרדה חברתית וביישנות יוכלו להיות מיושמים גם כאן. מאידך, החלק הדינמי והחוויתי של הקבוצה מיועד להחזיר למשתתפים בה את ההתלהבות מהגילוי העצמי והבין אישי שכל כך מאפיין תהליכים קבוצתיים.
השם של הקבוצה מעיד כי הפוקוס אינו על "לבד" מול "ביחד" ולכן אינו גם על זוגיות או נגדה. היות לבד או ה Capacity to be alone כפי שמציע וויניקוט הוא דווקא מתכון נגד בדידות.
ועם זאת העניין שלנו הוא בעידוד ה Capacity to be together
אסיים בלוג זה באמירות של כמה מאנשי ה IPNB שהוזכרו לעיל:
נולדנו להיות מחוברים (פורג'ס), המוח הוא קודם כל איבר חברתי (קוזולינו) והפסיכולוגיה החדשה הינה ה The neurobiology of WE (דניאל סיגל)
