איך עשינו לנו רב (זמני?) – הכירו את Bessel Van Der Kolk
ארנון רולניק | 27/10/2016 | הרשמו כמנויים
נכתב יחד עם ד"ר אודי אורן
חצרות רבנים בפסיכותרפיה
עולם הפסיכותרפיה מפוצל באופן שמזכיר לא מעט חצרות רבנים. אנו מכירים את חצרו של הרב זיגמונד, שמאמיניו נדרשו לצטט אותו מספר פעמים בדרשותיהם, ידוע גם פילוגה של חצר זו לחצר האדלריאנית, והיונגיאנית (שבארץ הפליאה להתפצל לעוד שלוש מחנות נפרדות). חלקנו אפילו זוכרים את המאבקים בין יורשת העצר אנה (םרויד) לרבנית מלני (קליין) ואפילו לא צריך להרחיק לתחילת המאה המאה כדי לזהות זאת בארצנו את חצר הרב (רענן) קוהוט ואת חבר אוהביו של רופא הילדים דונלד (ויניקוט) שלא התכוון להיות רב ונהפך אצלנו למרכז מאמינים לא קטן.
וגם באזור ה"כופרים" קמו להם רבנים שנתנו במחנותיהם סימנים: חצר מאמיני ה B ואחריו אוהדי ה C שהתאחדו להם זמנית למחנה ה CBT. עד שקמו להם אותיות אחרות שאיימו ליצור חצרות משלהם. ודי שנזכיר את מחנה ה ACT וחצרה של הרבנית DBT.
על חיפוש הדרך של אודי ושלי
כותבי בלוג זה נשאו כל אחד בדרכו, זמן רב את דגל החילוניות. קשה לנו עדיין להחליט האם היתה זו המרדנות של כל אחד מאיתנו שסרבה להשתחוות לרבני החצרות או שמא חוסר השקט שלנו עם האפקטיביות של מקצוענו שגרמה לנו להוריד את הכיפה ולהשאר בבדידות הקשה של מחפשי דרך.
מה אפיין את חיפוש הדרך שלנו: אף ששנינו גדלנו על ברכיים אנליטיות היתה בנו סקרנות לכיוונים חדשים. ראשית,חיפשנו דרכים אפקטיביות ומבוססות מחקר שיקטינו את הסבל האנושי, שנית חשנו כי כאבי הנפש ממוקדים לעיתים קרובות בגוף. חשנו כי לעיתים חברנו מתעלמים מהביולוגיה והנוירולוגיה בעוד שאנו חיפשנו פסיכותרפיה עם מוח).
לא מפליא לכן שארנון חיפש ישועה בעולם הפסיכופיזיולוגיה והביופידבק, ואודי מצא נחמה בעולם ה Bilateral Stimulation וה EMDR. מצאנו שם שילובים מרתקים של הבנת יחסי גוף נפש יחד עם טכניקות יעילות וברורות.
וכך בנפרד – כמעט בלי שהאחד יודע על חיפוש הדרך של השני, מצאנו לנו כיונים שהרגשנו שהם פתוחים מספיק כדי לאפשר אינטגרציה. אודי למשל מסביר עד כמה ה EMDR משלב אלמנטים פסיכודינמים כמו אסוציאציות חופשיות עם טכניקות בהביוראליות של חשיפה. ארנון מהעבר השני משוכנע כי טיפול דינמי מחד, וקוגניטיבי התנהגותי מאידך, יכול להיות הרבה יותר יעיל עם נעזר בו זמנית בהצצה לתהליכים גופנים סמויים מן העין שנמדדים באמצעות המכשור הפסיכופיזיולוגי.
אהבתנו לדיויד
אומנם נפגשנו פה ושם בתפקידינו הציבורים (למשל כנציגי החטיבה הקלינית בועד של הפ"י) אבל היה זה אדם אחד, מלא קסם שהראה לנו את המשותף בדרכנו. היה זה פסיכיאטר וחוקר מוח צרפתי בעל קסם אישי בשם David Servan-Schreiber שבספרו ללא פרויד ללא פרוזאק מנה מספר שיטות אפקטיביות לטיפול ונתן לביופידבק ול EMDR מעמד חשוב בין טכניקות אלו.
וכך כבר לפני כעשור ארגנו אודי ואני סדנאות של דיויד עם אנשי בריאות הנפש בישראל.
.
האמירה ללא פרויד ללא פרוזאק כוונה להגיד בעצם הבה נפרוץ דרך מחוץ לחצרות הרבנים השונות דמותו שלServan Schreiber , חוקר ומטפל יצירתי ששבר מוסכמות בתחום בריאות הנפש היתה מקור השראה לשנינו.
אבל דיוויד סרבן שריבר נפטר כמעט בדמי ימיו, והותיר אותי ואת אודי ללא הדמות המאחדת. אודי, בגעגועיו כתב מאמר על כך ב (Journal of EMDR Practice and Research) וזה גורם כעת לארנון להתוודות כי גם הוא נפרד בכאב מדמות אינגרטיבית אחרת (Neal Miller)
עשה לך רב
אל תקלו ראש בקושי להיות ללא דמות מאחדת אליה נושאים פנים ומכתביח אליה שאלות והתלבטויות. לא בכדי אמרו במקורותינו עשה לך רב. שי פירון מסביר זאת כך : אנו צריכים שתהיה לנו דמות שאליה אנחנו רגילים לפנות, דמות שאנחנו מזדהים עמה ומרגישים שייכים לעולמה. עלינו לעשות לנו רב שיוכל לייעץ לנו בנושאים אישיים, ידע לשמוע ללבנו, יבין לרגשותינו ויעזור לנו בזמנים הקשים.
בצר לנו חברנו שוב וחיפשנו מי היום יכול להוות עבורנו דמות מאחדת שמייצגת את הכיוון האינגרטיבי אליו אנו חותרים.
מהמשפט "עשה לך רב" אפשר להבין כי כל אחד יכול לאפיין את סוג האדם אותו יהפוך למורה דרך.
אודי ואני, פתחנו מעין "מכרז": מי יהיה הדמות שתייצג עבורנו את הקו המקצועי אותו אנו מחפשים: ובכן מהם הקריטריונים לקבלת תפקיד הרב של אודי וארנון.
ראשית הוא חייב להיות עם רקע מקצועי מתאים: לא יתקבל אדם שלא חרש קודם את ספסלי האוניברסיטה כדי להשיג את הידע ולא התנסה בעבודה יומיומית עם מטופלים.
שנית הרב המבוקש צריך להכיר את המקורות – לא יתקבל אדם שלא הכיר עבודות מחקר ושיטות טיפול שהתפתחו במהלך השנים.
שלישית הוא צריך להיות (קצת כמונו?) חסר שקט ומחפש ללא לאות את האמת הטיפולית.
רביעית הוא צריך לייצג תפיסת עולם בה הגוף והנפש מאוחדים.
ואחרון חביב – הרב שלנו צריך להיות אנושי: כזה שלב אדם פועם בתוכו וגם אנושי במובן של בעל מגרעות ואפילו כשלונות בהן ידע להודות.
הזוכה במכרז לתפקיד הרב שלנו
בשיחות של אודי ושלי עלו לא מעט שמות, חלקם מתחום הנוירוביולוגיה האינטרסוביקטיבית: Daniel Sigel, Schore .Alan גם Mark Solms מתחום הנוירופסיכואנליזה צבר לא מעט נקודות בועדה. אפילו יורם יובל שלנו עלה לשלב הגמר.
אבל עכשיו (יחד עם מנגינת חצוצרות) יוצאת ההכרזה:
"אנו שמחים להודיע בזאת כי בחרנו לנו רב העונה על הקריטריונים שלנו. ו"הזוכה הוא" Bessel Van Der Kolk, שהוא , רופא פסיכיאטר בעל חשיבה יחודית מחד אך נשענית מאידך על ידע תפתחותי, ביולוגי, פסיכודינמי ובין איש.
קולק עונה לקריטריון הראשון בכך שלמד רפואה והתמחה בפסיכיאטריה. הוא גם עונה על הקריטריון השני קולק מכיר את ההיסטוריה של התחומים המקצועים שלנו היטב והתאוריות שלו נבנות על סמך הכרת העבר. הוא מתאים גם לקריטריון השלישי בכך שנראה שהוא בחיפוש מתמיד אחרי תאוריות, יישומים והתערבויות חדשות בתחום שלנו. האנושיות – שהיא הקריטריון הרביעי שלנו מתבטאת קודם כל באישיותו האוטנטית. הוא ישיר, ולפעמים גם בוטה ואפילו יודע לטעות ולהודות בכך. אבל מעל הכל האנושיות בולטת בסיפוריו על חייו הוא ועל משפחתו כמו גם בתיאור שלו את מטופליו.
קולק נבחר גם בשל היותו הוא מחוקרי הטראומה הגדולים של המאה העשרים ואחת.
תרומתו בשלוב גישות טיפוליות חדשות (כדוגמת EMDR ונוירופידבק) והכנסת הגוף כמוקד למחקר וטיפול השפיעו השפעה דרמטית על הדרך שבא מתנהלים טיפולים עכשווים במטופלים הסובלים מטראומה.
נקודות המפגש שלנו עם "הרב" ואן דר קולק
במסגרת תפקידו של כנשיא ארגון EMDR ארופה , פגש אודי את Van Der Kolk מספר פעמים, כאשר האחרון הגיע לתת הרצאות מרכזיות בכנסים השנתיים.
ארנון נסע לבוסטון למרכז הטיפולי של Van Der Kolk כדי לשמוע ממנו על הדרך בה הוא בחר את הנוירופידבק ככלי חשוב בטיפול בטראומה.
.
שנינו התרשמנו ממאבקו הפוליטי המתמשך במסגרת ארגון הפסיכיאטרים האמריקאים – שמטרתו היתה להכניס ל-DSM-5 דיאגנוזה פסיכיאטרית חדשה בשםDevelopmental Trauma Disorder. דיאגנוזה זו מתייחסת להשפעות הרחבות של ארועים קשים בעשור החיים הראשון על התפתחותם של סימפטומים רגשיים, קוגניטיבים, סומטים והתנהגותים. מאבקה של הקבוצה שהוא עמד בראשה לא נשא פרי והדיאגנוזה לא נכנסה ל-DSM .5
מהו אם כן הסידור ואיך לומדים את bessel
ספרו האחרון של Van Der Kolk – The Body keeps the Score - מספר את סיפור מסעו הארוך, המרתק והמורכב של חוקר הטראומה הותיק. על בסיס ספר זה וסדרת הרצאות מצולמות שבאו בעקבותיו, החלטנו שנינו לבנות תכנית של ארבעה מפגשים שתעסוק במגוון נושאים הקרובים לליבו של Van Der Kolk וקרובים מאד לליבנו : הנה פרטים על הסדרה
באופן ספציפי נשתמש בחקר הטראומה והשפעותיה על מוחו, גופו ונפשו של האדם, נדון במגוון השיטות הקיימות היום לטיפול בטראומה, ונשאל מהו טיפול אינטגרטיבי בטראומה, , ומה מקום הקשר הטיפולי בטיפול בטראומה ועוד.
דרך דיון זה נדגיש את מרכזיותו של הגוף בפסיכוטרפיה בכלל ובפסיכוטרפיה של טראומה בפרט, החשיבות הגדולה במיקוד הן בעבר, הן בהווה והן בעתיד במסגרת כל פסיכוטרפיה, הצורך להיות מטפל אינטגרטיבי כדי שטיפול יביא לתוצאות הטובות ביותר, והנחת עבודה שלפסיכוטרפיה מבוססת נוירוביולוגיה ומחקר יש מקום של כבוד בארסנל של המטפל בן המאה ה-21.
חלק מחומרי הסדרה יגיעו אליכם בצורה דיגיטלית למשל בטקסט מוקרא שניתן לראות ולשמוע את הפרק (לחץ לדוגמא של פרק כזה)
עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות".
במשנה אבות (פרק ראשון) יהושע בן פרחיה אומר "עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות".
חברות אמיצה נבנית לא פעם על דמיון ושוני. הרקע המקצועי המשותף של אודי ושלי כולל צמיחה מקצועית על ברכיים אנליטיות וחיפוש מתמשך מחוץ לאורטודוקסיה הפסיכוטרפויטית – הביא אותנו לא רק לעשות לנו רב, אלא גם לבנות חברות רבת שנים שאנו תקווה שמשתקפת בפוסט זה.
אבל אולי יותר מהכל מנסים אנו להצביע על החבל הדק שבו עלינו להתנהל כמטפלים. מחד עלינו לדבוק בקו מסויים וללכת עימו (עשה לך רב) ועם זאת כפי שמשתקף בחלקו האחרון של המשפט: אל לנו להיות ביקורתים ולפסול על הסף שיטות טיפול חדשות. האורטודוקסיה עשתה גם לא מעט נזק למקצוענו.
כל עוד נסתכל על מטופלינו דרך משקפי כף הזכות כלומר במבט של קבלה וחברות לדרך נקיים את הכלל ונעשה טוב.
.
