התרסקות המטוס הגרמני - על הקישור המסוכן בין דיכאון לאלימות
שפיות זמנית | 29/3/2015 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
התרסקות מטוס ה'ג'רמן ווינגס' בה נספו 150 נוסעים ואנשי צוות זעזעה רבים. הידיעה כי ככל הנראה טייס המשנה, אנדרס לוביץ הוא האחראי להתרסקות עוררה שאלות רבות בנוגע למניעיו. במסגרת החקירה פורסם כי לוביץ סבל בעבר מדיכאון שהוביל, בין היתר, להפסקה בתהליך ההכשרה שלו כטייס. בביתו נמצא אישור מחלה שתקף ליום ההתרסקות. כותרות רבות ברשת קשרו – באופן מוצהר או מרומז – בין הדיכאון ממנו סבל טייס המשנה לבין האקט הקטלני שביצע והוביל למותם של 149 אנשים.
ארגוני בריאות הנפש ופובליציסטים באתרי חדשות שונים ביקשו בתגובה להתריע מפני הסכנה הטמונה בדיווחים מעין אלה, הקושרים בין דיכאון לאלימות ומחזקים את הסטיגמה הכרוכה במחלות נפש שונות ככלל ובדיכאון בפרט. בטור בהיר שפורסם במגזין 'the atlantic' מסבירה Julie Beck, כי הניסיון הנואש לענות על השאלה שמתעוררת בכל טרגדיה בה הגורם האנושי נמצא אשם: 'איך מישהו יכול לעשות דבר כזה?', מוביל למחשבה המוטעית כי דיכאון משמעותו סכנה. היא מנסה להשתמש בנתונים ממחקרים קיימים כדי להבהיר שהקישור האוטומטי בין דיכאון לאלימות הוא בעייתי ולא מבוסס – מחקר של יותר מ47,000 משתתפים בשוודיה מצא ש 3.7% מהגברים ו% 0.5 מהנשים הסובלות מדיכאון ביצעו פשע אלים, זאת אל מול 1.2% מהגברים ו0.2% מהנשים בחברה הכללית – מה שמצביע על כך שדיכאון הוא אכן גורם סיכון, אך מינורי ביותר. למרות המספרים הזניחים, התפיסה הציבורית היא שיש קשר ניכר בין הפרעות נפשיות לאלימות.
בטור מיוחד באתר ה 'Guardian' כותב matt haig, שבחמש עשרה השנים האחרונות התמודד עם דיכאון בא וחולף, במהלו כמעט שם קץ לחייו, אך מעולם לא חשב לפגוע באחרים. הוא טוען שהמחשבה שאדם מדוכא הוא באופן יסודי אדם שאינו אחראי למעשיו היא פוגעת והרסנית ומביא את וינסטון צ'רצ'יל כדוגמא לאדם שסבל מדיכאון וכיהן בתפקיד אחראי למדי. לאור דרישה להדק את הבחינה של מצבם הנפשי של טייסים ביקשו ארגוני בריאות הנפש באנגליה להיזהר מתפיסה לפיה כל טייס שסבל מדיכאון בעברו אינו כשיר לטיסה וטענו כי יש לבחון כל מקרה לגופו. טייסים רבים שסבלו מדיכאון, מציינים הארגונים, הטיסו מטוסים בבטחה במשך שנים.
