ההנקה כזקפה
ד"ר אילן טבק - אבירם | 20/2/2014 | הרשמו כמנויים
זהו עוד ביקור שגרתי עם הקטנטנים ב"טיפת חלב". שקילה, זריקה, וסדרת השאלות הקבועות על אבני הדרך ההתפתחותיות, מלוות במבט בוחן.
באזור ההמתנה, אני פוגש אם צעירה המחזיקה תינוקת מתוקה וזעירה, בת חודש ימים בלבד. כמוני, גם לה עיגולים שחורים סביב עיניה המעידים על גירעון השינה המצטבר, אך היא נושאת איתה מצוקה נוספת ממנה אני פטור. מצוקת אי ההנקה. כן, כגבר, אני פטור מהתחקיר החודרני והשיפוטי להחריד שעוברות אימהות בקשר להרגלי ההנקה שלהן בכל מפגש עם אחות או רופאה ולעיתים גם עם אימהות אחרות. המפגש שלי עם אחות טיפת החלב יהיה נקי וחופשי מאבן הרחיים הזו שמכבידה על חייהן של אימהות כה רבות. כמה משחרר וקל יותר לפעמים להיות אבא.
כואבת, רצוצה ודואבת, משתפת אותי האם בלבטיה. "זה בקושי יוצא, ואני באמת משתדלת. הלכתי ליועצת הנקה ואני מנסה ועושה את כל מה שצריך, אבל זה כל כך קשה לי ולתינוקת. היא נשארת רעבה, ואני מרגישה אשמה ובעיקר אני מרגישה אמא גרועה". חודש בלבד עבר מאז הלידה והיא עדין בתחילת גישוש דרכה החדשה כאמא, מחפשת להגדיר את זהותה ההורית המתפתחת, ובתוך תהליך הגדרה עצמית זה, התחושות המרכזיות שאופפות אותה הן של כישלון ושל אין-אונות. עוד מעט, כשתיכנס לחדר, תאלץ להתמודד עם ההרגשה של חוסר הקומפטנטיות והכישלון במשימה שהיא פסגת הפנטזיה אודות האימהות האידיאלית. אך האמנם הנקה היא אכן תנאי יסוד להורות טובה דיה? (בדגש על טובה דיה ולא אידיאלית).
רבות נאמר על יתרונות ההנקה ואין בכוונתי לנסות ולערער עליהם. היתרונות הבריאותיים נחקרו במסגרת אלפי מחקרים שממצאיהם מצביעים באופן חד משמעי על תרומה של ההנקה לבריאותם של תינוקות. חווית ההנקה עצמה, אותה מעולם לא אחווה בצד המיניק, מתוארת כחוויה מעצימה ומפעימה של קשר בלתי אמצעי עם תינוק, הזנה ראשונית ופלאית, שבוודאי יכולה לתרום להתקשרות ההדדית בין אם ותינוקתה וליצור תשתית של יחסי קרבה ואמון. לא במקרה, השתמשתי בזהירות בפועל "יכולה", מפני שהמציאות מלמדת שחוויה זו, לצד יתרונותיה הרבים, עלולה גם להסב כאב רב, חוסר נוחות, ואף סבל לאם שמתקשה להיניק מסיבות שונות, וכמובן גם לתינוקת שהמפגש שלה עם ההזנה, מתרחש בתנאים קשים של מחסור, קירטוע וחסך. כאן אולי המקום, כי לצד ההמלצות החד משמעיות המגיעות מעולם הרפואה, תשמיע הפסיכולוגיה קול מורכב יותר, שרואה לא רק את היתרונות הברורים במצב שבו ההנקה מתבצעת באופן חלק יחסית, אלא גם את הנזקים המצטברים שיכולים להיגרם לאם ולילד כשמתעוררים קשיים שאינם מקבלים לגיטימציה ואין הגמשה שמאפשרת פתרונות אחרים.
נראה כי בשיח העכשווי הרווח בעולם הטיפול בתינוקות, הפכה פעולת ההנקה למעין פעולה פאלית, שיש בה שתי אפשרויות בלבד : הצלחה או כישלון. ממש כמו הגבר שבהיעדר יכולת לזקפה, עלול לחוות פגיעה בגבריותו ובאונו, כך גם האם המנסה להיניק יכולה לחוות תחושות של הצלחה והעצמה מצד החברה או לחילופין תחושות של כישלון ואף בושה ואשמה. לאימפוטנציה הגברית קמה מקבילה נשית בדמות הקושי להיניק. כיצד חדרה טרמינולוגיה כה גברית ופאלית למקום הנשי ביותר שאמור להיות נקי מכל הישגיות, מדידה ותחרות וכיצד הצליחה "לזהם" את חווית האימהות באופן כה עמוק. באופן לא מודע, נראה כי דווקא סביב הרצון להשגת אימהות אידיאלית על ידי העלאת ההנקה על נס, אימצו נשים רבות תפיסה גברית שכל כך מקוטבת לרוח ההנקה המקורית.
לאחרונה התנהל מאבק ציבורי סביב הרצון של נשים מיניקות להיניק בציבור באופן חופשי, בלי להישפט על כך על ידי החברה. לצד סימפטיה שמעורר המאבק עבור מתן הבחירה לאימהות להתנהל על פי רצונן במרחב הציבורי, אפשר גם לתהות שמא גם במשאלה להיניק בפומבי יש מימד פאלי שבו האישה המיניקה מבקשת להחצין את הישגה ברבים, את היותה אם אידיאלית שמתענגת על הצלחתה. זאת, באופן שמזכיר את הגבר המנסה להתהדר באונו הגברי ובזקפה המרשימה שלו (או לחילופין מתהדר באופנוע הכבד המהיר ביותר או בגורד השחקים הגבוה בעיר).
דווקא כשנדמה שהתקדמנו במעט בהבנה, שיש לתת כבוד לבחירה החופשית של כל הורה לגבש את סגנון ההורות שלו, ניטלה הבחירה מנשים כיצד להזין את תינוקן, כשהמחשבה, שאישה, אפילו טרם ההתנסות, תוותר על הנקה, נתפסת בחוגים רבים היום כבלתי לגיטימית ופסולה. יש כמובן סיבות חברתיות למטוטלת זו, שנעה בין זלזול בהנקה כפי שהיה לפני מספר עשורים, לקדושה שאופפת אותה בימינו, אך האם יתכן כי לאחר שנענו בין קטבים שאינם מחזיקים כל מורכבות, נוכל לגבש עמדה חדשה מאוזנת ומורכבת יותר כלפי הנושא? עמדה זו, יכולה מצד אחד, לעודד את ההתנסות בהנקה על מנת לאפשר את החוויה עבור מי שחפצה ויכולה, אך גם לתת לגיטימציה מוחלטת לפתרונות אחרים עבור מי שמסיבות שונות אינה מגלה רצון ובוודאי למי שחווה קושי בתהליך. כולנו כבר מודעים לכך שצמיחה והתפתחות יכולים להגיע רק מתוך חוויה של מרחב, וכאשר ניטלת מהאם הצעירה הבחירה כיצד לנהוג בנושא ההזנה, היא נדחקת לתוך אזור צר ומחניק שאין בו הנקה אלא החנקה - של רצונותיה, מאווייה ואפילו החוויה הסומטית והחושית הבסיסית שלה.
אפשר כמובן להעיר בציניות, שכמו שהזקפה מעוררת "קנאת פין", כך גם ההנקה מעוררת "קנאת שד", שהיא המקור לכתיבת רשימה זו, ובכל זאת, הורות היא תהליך מורכב שבו מתקבלות החלטות רבות שלהן השפעה אפשרית על התפתחותם של ילדים. ההחלטה בדבר ההנקה היא החלטה אחת כזו, אך לא בטוח שהיא אכן כה מאפילה על החלטות אחרות הנוגעות לתזונה, שינה, שעות משחק וערות, חזרה לעבודה ועוד כהנה וכהנה שאלות המונחות לפתחיהן של הורים. מוטב שנחזיר את מרחב הבחירה גם לאקט הראשוני של ההזנה ונמנע מללחוץ על נשים להתחיל את מסע האימהות שלהן ספוגות בתחושות אשמה וכישלון.
