המתח בין פנטזיה ומציאות, או בין העולם הפנימי למציאות החיצונית, מלווה את הפסיכואנליזה כבר מימיה הראשונים: בעוד המודל המוקדם של פרויד, מ-1895, התבסס על ערך האמת של דיווחי הפציינטיות שלו על פגיעה ממשית שחוו, המודל החלופי שהתגבש כשנתיים לאחר מכן – והתקבע בהמשך כתרומתה הייחודית של הפסיכואנליזה – התמקד בחיי הנפש הפנימיים, שבמרכזם משאלות פנטזמתיות.
ביקורות פמיניסטיות חריפות ניתכו ברבות השנים על מעבר זה ועל השלכותיו על הפסיכואנליזה בעשוריה הראשונים. הביקורת לא הופנתה אל הפסיכואנליזה מבחוץ בלבד, אלא גם השפיעה עליה רבות מבפנים, ובפרט על החשיבה על טיפול בגישה פסיכואנליטית בנפגעות ניצול מיני בילדות. ההשפעה הפמיניסטית על אנשי ונשות הטיפול הייתה כה משמעותית, עד כי בעשור האחרון של המאה העשרים עלו ביקורות אחרות על הפסיכואנליזה, שגרסו כי האג'נדה הפוליטית הפמיניסטית מביאה מטפלים לעודד מטופלות לתפוס חוויות פנטזמטיות כאירועים מציאותיים. ביקורות אלה היטו שוב את המטוטלת ותרמו להתקרבות של פסיכואנליטיקאים חזרה לכיוון המודל הפרוידיאני הקלאסי.
לצד זאת, זרמים אחרים בפסיכואנליזה, ובעיקר כאלו שאימצו עמדה התייחסותית, המשיכו להיות מחויבים לביקורת הפמיניסטית שהדגישה את הצורך בהכרה בעוול הממשי שנעשה לנפגעות תקיפה מינית. גישות פסיכואנליטיות עכשוויות לטיפול בטראומה עושות מאמץ לתמרן בין ההתמקדות בהשפעתן של פגיעות במציאות לבין פגיעות (אחרות או נוספות) שמקורן בפנטזיה, בניסיון לא לקרוס לאף אחד מן הצדדים. האם הם מצליחות בכך?
(מתוך: ״מעבֶר לפנטזיה ולמציאות בשיח על טראומה מינית״, סדרת מאמרים מאת אפרת אבן צור באתר פסיכולוגיה עברית).
ברשימת המאמרים שלפניכם מופיעים מאמרים שעוסקים באופנים שונים, ישירים יותר ופחות, בשאלה "היה או לא היה" במפגש עם זיכרונות טראומתיים שעולים במסגרת טיפול פסיכולוגי. חלק מהמאמרים עוסקים בסוגי הזיכרונות שעולים בטיפול ובעבודת המטפל/ת עמם, חלקם נוקטים עמדה ברורה בנוגע לשאלת תקופתם של זיכרונות אלה בנוגע למציאות, ואחרים מציגים הסברים שונים ומורכבים בנוגע ליחסים שבין פנטזיה למציאות כפי שאלה באים לידי ביטוי בטיפול.
- פרסומת -
שירה לרר, טל עמית, פנינה פלדמן ותניה צ'יפמן | 8/18/2013
המאמר מציע התבוננות על מאפיינים ייחודיים העולים בהעברה ובהעברה הנגדית, תוך כדי טיפול בזיכרונות טראומתיים. במאמר מוצגות שלוש עמדות דיאלקטיות בהעברה: הפוביה מהזיכרון אל מול הצורך לזכור, העדה ונותנת העדות, הספק והוודאות. מתואר כיצד התנועה בין העמדות ובתוכן מאפשרת עיבוד של היבטים ייחודיים בזיכרון הטראומתי.
11/17/2014
אל מול הדעות המפקפקות בקיומה של האמנזיה דיסוציאטיבית, מבקשת אורית נווה להסביר כיצד אירועים טראומטיים עשויים 'להישכח' ובמקרים מסומים אפילו לא להירשם בזיכרון כאירוע ברור שהתרחש ולהזכיר שהרבה יותר קשה להכיר בקיומה של התעללות על ידי אדם קרוב מאשר להכחיש אותה
אפרת אבן-צור | 5/14/2017
המתח שבין מציאות ופנטזיה מלווה את הפסיכואנליזה כבר מימיה הראשונים, ביחסה לנפש בכלל ולטראומה נפשית בפרט. סדרה של שלושה מאמרים עוסקת בהיבטים שונים של מתח זה ובהתמודדות איתם בתיאוריה הפסיכואנליטית והפמיניסטית העכשווית. במאמר הראשון בסדרה מתואר בהרחבה המעבר של פרויד ממודל ה"פיתוי" המהפכני, שבמרכזו טראומה שמקורה במציאות החיצונית, למודל המשאלה שבמרכזו התרחשויות תוך נפשיות. מעבר מכונן זה ספג ביקורות חריפות מנקודת מבט פמיניסטית – ביקורות שהשפיעו כל-כך על הקהילה הטיפולית בארצות הברית עד כי בשנות ה-90' החלה הפסיכואנליזה לספוג האשמות מהכיוון ההפוך, בטענה שמטפלים מעודדים האשמת שווא בפגיעה על סמך זיכרונות שמקורם למעשה בעולם הפנטזיה. בסיום המאמר מוצגת בקצרה ההשפעה של התפתחויות אלה על התיאוריה והפרקטיקה הפסיכואנליטית העכשווית בעבודה עם נפגעות טראומה.
אפרת אבן צור | 6/5/2017
המתח שבין מציאות ופנטזיה מלווה את הפסיכואנליזה כבר מימיה הראשונים, ביחסה לנפש בכלל ולטראומה נפשית בפרט. סדרה של שלושה מאמרים עוסקת בהיבטים שונים של מתח זה ובהתמודדות איתם בתיאוריה הפסיכואנליטית והפמיניסטית העכשווית. במאמר השני בסדרה נפרשים שלושה היבטים של העמדה הפסיכואנליטית הפמיניסטית לגבי עבודה עם נפגעות ניצול מיני, הקשורים לשאלת המתח שבין מציאות לפנטזיה והופכים את הדיון בה לסבוך ומאתגר במיוחד. בסיום המאמר נבחן הכיוון שמציעה הפסיכואנליזה להתמודדות עם המתחים הללו בהדגישה את היכולת להכיל עמימות, ונטען שרעיונות אלה לא נעוצים רק בהמשגות החשובות של ויניקוט, אלא גם במחשבתו פורצת הדרך של פרויד – על אף הביקורות שספג המודל התיאורטי שהציע ושתוארו במאמר הקודם.
עופרה עופר אורן | 4/8/2019
הספר "היה או לא היה: כאשר צללים של פגיעה מינית עולים בטיפול" נקרא בנשימה עצורה, בתחושה של מתח גובר והולך עד לשיאו. הוא מביא את הרצאותיהם של כמה מבכירי המטפלים בארץ, המתייחסים כל אחד מזווית מקורית ומרתקת לשאלה האם רסיסי זיכרונות של גילוי עריות שעולים בטיפול הם בגדר מציאות או פנטזיה. בסקירתה את הספר מדגישה הכותבת עופרה עופר אורן כמה חשוב היה להיווכח, מנקודת מבטן של שורדות גילוי עריות, שמרבית משתתפי הספר הביעו אמון בקיומן המציאותי של פגיעות כאלה.
רחל סובר | 11/14/2014
רחל סובר חוששת שגילוי הדעת של 47 החוקרים ואנשי הטיפול בעניין הזכרונות המודחקים עלול לגרום נזק נרחב שיתבטא לא רק בפגיעה באפשרות של מי שעברה פגיעה מינית בילדותה לתבוע צדק, אלא גם באפשרות שתקבל טיפול נאות. מה יקרה למטופלת כשהמטפלת שלה מוצאת עצמה במתח בלתי אפשרי - כשהיא מבקשת לשמש 'עדה' לחוויתה הבלתי מתוקפת של המטופלת, בעוד מסביבה נשמעת דרישה לפקפק באמינות האירוע או החוויה, וכשמעל ראשה מרחפת סכנה של תביעת דיבה משום שבחרה להאמין.
ד"ר גד בן שפר | 11/19/2014
הדיון המקומי הסוער בסוגית הזכרונות המודחקים הוא במידת מה המשכן של 'מלחמות הזיכרון' שהתרחשו בארה"ב בסוף המאה הקודמת וכללו עימותים בין קלינאים ואנשי טיפול לבין חוקרי זיכרון באקדמיה. ד"ר גד בן שפר, נזכר במאבקים ההם ומבקש לפזר את הערפל, אבל גם את אשליית הודאות כשהוא מצביע על הנטייה של כל צד להשליך תאוריה מוכנה מראש על הנתונים, מסביר מדוע יצירת זיכרון כוזב והדחקת זיכרון אמתי הם במידה מסוימת שני צדדים של אותו מטבע ומבהיר מדוע מהימנותה של תאורית ההדחקה בכלל לא רלוונטית לדיון המשפטי.
נעמה בר-שדה | 11/23/2014
הספרות העוסקת בפגיעה מינית נוגעת בשאלה "היה או לא היה" דרך התמודדות עם הכחשת הפגיעה מצדו של הפוגע ו/או הדמות שמודעת לפגיעה, בעיסוק עם הנפגעים אשר מכחישים ומדחיקים את הפגיעה, ובמפגש עם זיכרונות כוזבים לא מודעים או מכוונים. במאמר זה עוסקת המחברת בטראומת הפגיעה המינית כפי שהיא מוצאת את ביטויה בספר "הרחק מהיעדרו" מאת היוצרת שֶז, בסרט שעובד על פיו על ידי קרן ידעיה, ובהתכתבות ביניהם. להתקיימות הטראומה בנפש, הממוקמת ברצף "היה לא היה", קוראת המחברת "הינו".
