שילוב במערכת החינוך נועד לאפשר לאדם עם לקות או נכות להשתלב במוסד חינוכי המיועד לאוכלוסייה הכללית. בישראל, ב-2019 החל משרד החינוך במהלך מערכתי לקידום ההכלה וההשתלבות של תלמידים עם מגוון צרכים מיוחדים במוסדות החינוך הרגיל (מכונה גם: הרפורמה בחינוך המיוחד). מאז ועד היום עלו ביקורות וסוגיות שונות הנוגעות לשילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הכללית כפי שהוא מיושם כיום. ברשימת המאמרים שלפניכם מופיעים מאמרים שעוסקים בשילוב ממגוון נקודות מבט: החל מזו של הילד, דרך זו של ההורים, וכלה בזו של המורים והמערכת הבית ספרית בכלל. כמו כן, חלק מן המאמרים עוסקים בטיפול בקשר שבין הצוותים החינוכיים להורים, וחלקם עוסקים באופן ישיר ברפורמה בחינוך המיוחד ובליקויים שיש לתקן בה.
ד"ר אליסיה גרינבנק | 9/8/2021
בעקבות תיקון מספר 11 לחוק החינוך המיוחד שעבר ב-2018 החל משרד החינוך לקדם רפורמה שנועדה להגביר את ההכלה וההשתלבות של תלמידים עם מוגבלות בכיתות רגילות. יישום מדיניות זאת מציבה אתגרים רבים בפני הצוותים החינוכיים במסגרות החינוך הרגיל, וביניהם אתגר הקשר עם הורי התלמידים המשולבים. במאמר זה מתוארות סוגיות המשפיעות על אתגר זה, ומוצעות המלצות להתמודדות מערכתית עם האתגר.
יבגניה שילשטיין | 11/17/2019
הרפורמה בחינוך המיוחד שאנו עומדים בפתחה, היא חלק מתהליך הקידום של רעיון השילוב בארץ ובכך היא יוצרת אתגר מהותי גם עבור אנשי החינוך וגם עבור הפסיכולוגים החינוכיים. לאור כך עולה השאלה: מהם הגורמים היוצרים התאמה של המסגרת החינוכית הרגילה לשילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים? המאמר הנוכחי מתייחס לאסטרטגיות של שילוב יעיל מנקודת מבט מערכתית. המאמר מתבונן על אסטרטגיות של שילוב יעיל בשתי רמות – ברמה הקשורה לתהליכים מערכתיים המתרחשים מחוץ לכיתה ושמשפיעים על הצלחת השילוב (סגנון ניהולי, שיתוף פעולה בין גורמים שונים בתוך המערכת וכו'), וברמה המתייחסת לעיצוב הלמידה עצמה בתוך כיתה (הוראה ב-co, למידה שיתופית, הכוונה עצמית בלמידה וכו'). קידום אסטרטגיות של שילוב יעיל דורש שינוי מערכתי בבתי-הספר. לפסיכולוג החינוכי ישנו תפקיד משמעותי בליווי של שינוי מערכתי קשור לקידום השילוב ובהעלאת מודעות של צוותים חינוכיים לאסטרטגיות של שילוב יעיל.
פלג דור חיים | 4/24/2016
בית-הספר הוא אתגר מהותי עבור רוב הילדים, אך עבור ילדים הנתפסים כ"שונים מהנורמה" מדובר באתגר מורכב עוד יותר. המאמר מביא את סיפורם של ילדים המגלים קשיים במערכת החינוך ועקב כך נתפסים כשונים מציפיות המערכת הבית ספרית. המחבר מתאר את הקושי של החברה להתמודד עם אחרות, ואת הנטייה שלה להדיר, לדחות ולהרחיק את הילד השונה. לטענתו, מערכות החינוך ואנשי המקצוע שעובדים בהן, מתמקדים בפרקטיקה של מיון דוגמת אבחונים והערכות, במקום להעניק דגש להכלה המותאמת לצרכים ולשאיפות של הילד. המאמר בוחן את ההשלכות החברתיות של תיוג הילדים ושל הפנמת הדימוי הפגום, ומדגים זאת בעזרת תיאור מקרה. לסיום המחבר קורא להחליף את המודל הממיין במודל הנשען על גישה הומניסטית, שבה מושקעים המשאבים בעבודה על תהליכי הכלה וקבלה.
ד"ר אליסיה גרינבנק | 3/21/2016
משפחה שבה אחד הילדים הוא ילד עם צרכים מיוחדים מתמודדת עם אתגרים רבים שמשפיעים על היחסים התוך משפחתיים ועל תפקודו של הילד מבחינה לימודית, רגשית וחברתית. לאורך השנים, צוותים חינוכיים מלווים את הילד ואת משפחתו ומסייעים להם להתמודד עם אתגרים אלו. הקשר בין המשפחה לצוותים החינוכיים הוא קשר מורכב ורווי קונפליקטים, לכן נראה כי חשוב להביו את צרכיהן של משפחות אלו ואת השפעתם על הקשר הנרקם עם הצוותים החינוכיים. במאמר הנוכחי אדון בצרכים אלו ואציג כמה עקרונות ודגשים שיכולים להנחות את עבודתם של הצוותים החינוכיים.
אלון נוימן | 3/11/2020
כיצד ראוי שתיראה הרפורמה בחינוך המיוחד? האם מבנה הרפורמה מתאים לתפיסת העתיד שמשרד החינוך מקדם, וערכים הנובעים ממנה? ניעזר במסמכים של משרד החינוך ובדו"חות של ועדות מרכזיות לזיהוי הערכים אותם צריכה הרפורמה לקדם, ונבחן מה אומר המחקר על תהליכים המקדמים או מעכבים הצלחתה של רפורמה. לבסוף, נציג הצעה למתווה שונה של רפורמה, המיישם את העקרונות שהוצגו בחלקים הראשונים.
תגובות
אין עדיין תגובות למאמר זה.