תגובת משרד החינוך למאמר הדעה של דניס ברנשטיין בנושא כלי אבחון בישראל
בתגובה למאמר ברנשטיין, ד. (2017). כלי אבחון בישראל: דעה אחת. אתר פסיכולוגיה עברית
התייחסותו של דניס ברנשטיין, בעליה של חברה המשווקת מבחנים פסיכולוגיים במגזר הפרטי, למבחן האינטליגנציה Woodcock Johnson 3, היא הזדמנות נאותה להציג לקהילת הפסיכולוגים בישראל את הגרסה הישראלית למבחן. גרסה זו נמצאת בשלבים אחרונים של פיתוח, והיא עתידה לעמוד לרשות מערכת החינוך והשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים לכשתצא לאור. ה- Woodcock Johnson 3 הוא כלי ייחודי למדידת משכל, המורכב מ-24 תתי מבחנים שמאפשרים למדוד באופן מודולרי שבע יכולות קוגניטיביות רחבות. המבחן מותאם מהשפה האנגלית ומהתרבות האמריקאית לשפות המרכזיות הנוהגות בישראל, ומתורגם בו זמנית (ביחד ולחוד) הן לעברית והן לערבית. מדובר בפרויקט ההתאמה המקיף והמקצועי ביותר שנערך בארץ עד כה לכלי מסוג זה.
יש לציין כי בישראל פותחו רק שתי גרסאות למבחן, ולא כפי שנטען; האחת לדוברי עברית באשר הם, והאחרת לדוברי ערבית. כיוון שלא נכון לפתח גרסה נפרדת לכל קהילה – לא פותחה גרסה נפרדת למגזר החרדי. במקום זאת, הובטח בפיתוח כי הגרסה העברית תתאים גם לתלמידי המגזר החרדי, ונלקחו בחשבון רגישויות דתיות והניואנסים השפתיים הייחודיים לקהילה זו. באופן דומה פותחה רק גרסה אחת לדוברי ערבית, כאשר נלקחו בחשבון היבטים הנובעים מריבוי הדיאלקטים בערבית בישראל וסוגיית הדיגלוסיה הקיימת בשפה.
בניגוד לכתוב במאמר, הפרויקט מובל על ידי גוף מרכזי אחד– ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך). ראמ"ה היא הזרוע של משרד החינוך המתמחה בתחום הפסיכומטריקה, והפיתוח (וכן תרגום והתאמה) של מבחנים. היא שייכת למשרד החינוך ומבצעת את הפרויקט בשיתוף עם המשרד, הוא הגוף המזמין. היתרון הגלום בכך שגוף ציבורי לוקח על עצמו פרויקט בסדר גודל כזה הוא שיש ביכולתו להשקיע בהליך משאבים מקצועיים וכספיים גדולים מאוד, כראוי למשימה מסוג זה. מאחר שגוף ציבורי אינו נתון למגבלות של רווחיות כלכלית כמו גוף פרטי, הגוף הציבורי יכול לקיים הליך מקצועי מלא ושלם לפי כל הסטנדרטים הבינלאומיים של תרגום והתאמה של מבחנים, ללא פשרות וללא קיצורי דרך. זאת ועוד, הגוף הציבורי אף יכול לגייס את מיטב המומחים בישראל בתחומי המדידה וההערכה הפסיכולוגיים לטובת הפרויקט, ולשתף אותם בחשיבה, בהבניית ההליך ובביצוע. גוף ציבורי המתמחה בתחום (ולא כל גוף ציבורי) מייצג אך ורק את טובת הציבור, ולכן הוא יכול לקבל את שיתוף הפעולה הנדרש ממיטב המומחים; אם מהאקדמיה, אם מחדר הטיפולים ואם מתחום האבחונים. זהו המקרה במבחן שלפנינו. היתרון בפיתוח נעוץ דווקא בשיתוף של גופים נוספים והתייעצות עם מומחים. הפיתוח נעשה מתוך שאיפה לבצע הליך מוקפד ככל האפשר, על פי כל הכללים והשלבים הנדרשים בפרויקט, על מנת שיניב כלים איכותיים שיתאימו ככל האפשר לצרכי המערכת ולצרכי הפסיכולוג בשדה.
הפיתוח של כלים פסיכומטריים על ידי גוף ציבורי מחויב ומקצועי, מבטיח, לדוגמה, פיתוח של נורמות מהימנות ותקפות שפסיכולוגים יוכלו לסמוך עליהם. נורמות אלו מפותחות בעזרת מדגם גדול ומייצג של תלמידים בכל הגילאים ובכל סוגי המסגרות החינוכיות, באמצעות הדרכה מושקעת בפסיכולוגים שמעבירים את הכלים לצורך איסוף הנורמות, ועל ידי הפעלת בקרה מוקפדת על איכות תוצרי ההעברה במחקר הנורמות. דוגמה נוספת להקפדה ניתן לראות בכך שבמהלך הפיתוח הצוות רענן את הפריטים, חידש אותם והתאים אותם על פי הצורך (תוך שמירה ככל האפשר על המקור). זאת על מנת שיתאימו הן לתרבות הישראלית והן לעידן הנוכחי (למשל, הוחלפה הגרפיקה של הפריטים כך שתתאים לעידן הנוכחי).
עוד נציין את החשיבה המוקפדת שהושקעה בכל תת מבחן ובכל פריט מבחן. לגבי כל אחד מהם נבחן מהו הליך ההתאמה המתאים? איך יש לאזן בין הצורך להישאר נאמן למקור מצד אחד, והצורך שהפריט ימדוד בשפת המטרה את מה שהוא מודד בשפת המקור מצד שני. מי שעוסק ברצינות ובמקצועיות בתחום זה של תרגום והתאמת מבחנים יודע כי לעיתים תרגום ישיר ופשוט של פריט או של מבחן עלול להניב כלי חסר משמעות וחסר כל תוקף, שאינו מעריך עוד את התכונה הנמדדת. מסיבות אלו נערך הליך מושכל של תרגום והתאמה לכל תת מבחן, באופן ששימר את המבנה התאורטי הנמדד במבחן המקורי (שהרי תוקפו של המבחן שואב בין היתר מתוקפה של גרסת המקור שלו), אך במקביל הבטיח שהגרסה בשפת המטרה תהיה תקפה בשפה ובתרבות של האוכלוסייה שבה צפוי לשמש המבחן. ההליך המושקע שתואר כאן תועד לגבי כל תת מבחן ואפשר יהיה לשחזר את השיקולים שעמדו מאחורי כל החלטה.
נציין כי בניגוד לנכתב במאמר, האינטרס של ראמ"ה ומשרד החינוך הוא דווקא לחשוף את הליכי הפיתוח המורכבים והמושקעים בכלי ולהרבות בשקיפות באופן שיאפשר להעמיד את המבחן לביקורת הציבור בכלל, ושל אנשי אקדמיה בתחומי הפסיכולוגיה או בתחומים רלבנטיים אחרים בפרט. לצערנו במרחב הציבורי ישנם מבחנים רבים שאיש אינו יודע עוד כיצד הותאמו ובאילו תנאים נאספו הנורמות שלהם. כחלק ממגמה זו של שקיפות יתפרסם בקרוב דוח הפיתוח של הכלי בגרסתו הישראלית. הדוח יציג את השלבים וההליכים השונים של פיתוח הגרסה הישראלית של ה- Woodcock Johnson 3 ברמת פירוט שמאפיינת גופים ציבוריים דווקא, ושלא ניתן לצערנו למצוא במבחנים מקבילים שמפותחים או מתורגמים במגזר הפרטי. לעת עתה, מומלץ לקוראים לצפות בהרצאתה של ד"ר עינת נוטע קורן שעמדה בראש הפרויקט בראמ"ה. ההרצאה מתארת את מורכבותו של הפרויקט המאתגר הזה.
אנו מודעים לכך שריבוי השותפים מזה וחוסר ההתפשרות על איכות התהליכים והתוצרים מזה, מאטים אמנם את הליך הפיתוח וההתאמה לישראל, אך בשורה התחתונה הם מבטיחים כי התוצרים הסופיים יהיו תקפים ואיכותיים.
לסיכום, פרויקט התרגום וההתאמה של מבחן ה- Woodcock Johnson 3 לעברית וערבית בישראל הוא פרויקט רחב היקף, המציב סטנדרטים גבוהים ביותר של איכות והקפדה בשדה הפסיכומטריקה. הם, ורק הם, מבטיחים שהערכת המשכל והיכולות הקוגניטיביות של ילדים בישראל תעשה בסטנדרטים הגבוהים ביותר. בישראל, על כל מגזריה, יועמד כלי מותאם הן לעברית והן לערבית, בעל תוקף גבוה, שיוכל לשמש את המערכת לאורך שנים. כלי אבחון מהימנים ותקפים הם קריטיים כדי לטפל נכון בילדים שעבורם ולמענם הכלים הללו פותחו.
