"לשאול בכדי למנוע" - על חשיבותן של שאילות שאלות בהערכת אובדנות של אדם השרוי במצוקה

"לשאול בכדי למנוע" 

על חשיבותן של שאילות שאלות בהערכת אובדנות של אדם השרוי במצוקה

מאת ד"ר יוסי לוי - בלז

רשמים מכנס 'להבין בכדי למנוע 2014' שהתקיים ב26.5.2014 במרכז האקדמי רופין 

יותר ממיליון אנשים מתים מידי שנה מהתאבדות בעולם וזו אחת מעשרת סיבות המוות המרכזיות בעולם המערבי. בישראל מתאבדים מידי שנה 500 אנשים ויותר מ 5000 מבצעים ניסיונות התאבדות.

בכנס "להבין בכדי למנוע 2014" – הכנס המדעי השנתי לחקר האובדנות בישראל, התכנסו טובי המומחים והחוקרים בתחום האובדנות כדי לנסות ולהבין יותר לעומק את התופעה הכאובה הזו כצעד לקראת מניעה של ההתאבדות הבאה. "התאבדות אינה גזירה משמיים" אמרה באופן חד משמעי שרת הבריאות יעל גרמן, אשר התארחה בכנס ונתנה את האות ליום מלא בעניין ותוכן באשר לאיך מבינים וכיצד מונעים תופעה קשה וכאובה זו. היה זה המפגש הישראלי הגדול ביותר אי פעם של חוקרים, מטפלים ובני משפחות שהתכנסו יחד בכדי לדון בתופעה ההתאבדות בישראל וניסו יחד להבין על מנת להצליח בהמשך לתרום גם למניעה.

בטקסט זה אבקש להתמקד בהרצאתה של אחת החוקרות הבולטות ביותר בתחום הערכת האובדנות בעולם – פרופ' קלי פוזנר מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. פרופ' פוזנר היא החוקרת המובילה של הכלי המתוקף ביותר בעולם להערכת אובדנות, הנקרא סולם קולומביה לדירוג חומרת האובדנות - (C-SSRS; Pozner et al., 2011), ומשמש עבור ארגוני מניעה וטיפול רבים ככלי הסטנדרטי להערכה של הסיכון האובדני ורמות החומרה של אובדנות. השאלון תורגם עד כה ל 117 שפות ברחבי העולם.

פרופ' פוזנר הדגישה בהרצאתה נושא מרכזי אחד – בכל הנוגע להערכת אובדנות - עלינו להעיז ולשאול שאלות ישירות. לא לחשוש, לא לפחד, לא לחשוב שזה מכניס שאלות לראש של מי שנשאל. משמע- כאשר אתה פוגש אדם במצוקה, במשבר, בדיכאון – שאל אותו את שתי השאלות הבאות שהן שאלות סקירה:

קלינאי/ת תקשורת
אינדקס קלינאי תקשורת. קלינאית תקשורת מטפלת בלקויות בדיבור, בהגייה, בגמגום, בהבנה ובהבעה של שפה מדוברת

• האם אכן יש לך מחשבות על התאבדות?

• האם היית רוצה להיות מת/ה או האם את/ה מייחל/ת להירדם ולא להתעורר עוד?

פרופ' פוזנר סיפרה כי במדינות רבות בעולם מעבירים הכשרות שונות לכל מי שבא במגע עם אנשים שייתכן ויימצאו בסיכון אובדני - רופאים, אנשי טיפול, אנשי חינוך ורבים אחרים. היא הציגה לדוגמא את ההכשרות שעושים לנהגים באוטובסים המסיעים ילדים לבתי הספר, והכשרות אחרות לשוטרים. בדוגמא מרתקת שהציגה בוידאו הראתה איך שוטר מתשאל בחורה צעירה וכשהוא מבחין שהיא במצב דיכאוני הוא לא מהסס ושואל אותה האם יש לה מחשבות אובדניות. כשהבחורה עונה בחיוב, הוא מפנה אותה להמשך טיפול ומעקב במסגרת מתאימה - ולמעשה, ייתכן והציל חיים.

בעולם שלנו קיימת חשיבות רבה לתשומת לב למי שנמצא במצוקה וזקוק לעזרה. האחריות החברתית שלנו היא לא לחשוש, אלא לשאול על מחשבות אובדניות במצבים אלו. פרופ' פוזנר הדגישה כי בשאילת השאלה אין כל סיכון וזה "לא מכניס לאנשים רעיונות לראש". לעומת זאת, כאשר אנחנו לא שואלים - קיימת האפשרות שהאדם שלפנינו מתמודד עם מחשבות אובדניות שעלולות להמשיך ולהתפתח למשבר אובדני, בעוד אנחנו פספסנו את האפשרות להציע לו עזרה.

פרופ' פוזנר ממשיכה במסעה המרגש בעולם כדי לחנך עוד ועוד מדינות להשתמש בכלי החשוב הזה שמשמש חוקרים, אנשי טיפול וחינוך בכל המסגרות, כדי לאתר מבעוד מועד ולהפנות לטיפול את מי שנמצא במצוקה וזקוק לעזרה. אנחנו נותרים בישראל עם המידע החשוב הזה שכדאי שיגיע לכל אחד ואחד מאתנו - כאשר מישהו במצוקה, חשוב שנתעניין ונבדוק ונשאל - כדי לדעת, כדי להבין וכדי למנוע!.

מצורף בזאת הנוסח העברי של שאלון קולומביה להערכת חומרת האובדנות, לשימושכם:

C-SSRS : Columbia-Suicide Severity Rating Scale

חומרים נוספים, תקצירים, מצגות ותקצירי וידאו של ההרצאות בכנס ניתן למצוא באתר הכנס.