מקורות

מאמר זה מתמקד בגיליון העירום המיוחד של שבועון הבידור "פנאי פלוס" שהופיע באפריל 2008 ונחשב לתופעה נדירה, יחסית לנוף התקשורת בישראל. המחקר מבקר את מכלול החומר המערכתי שהתפרסם במסגרת פרויקט העירום תוך כדי עיון מחודש בספרו של הרברט מרקוזה "ארוס וציוויליזציה", התומך בשחרור הארוס והתשוקה המינית מכבלי הבורגנות הקפיטליסטית. המאמר מבקר את חדירת הארוטיקה והאסתטיקה הפורנוגרפית למגזינים בישראל ועומד על הפטישיזציה של הגוף הנשי, על השימוש במוסד האימהות כטיעון אתי ולאומי להצגת האישה בעירום, על המאפיינים האתניים והעדתיים של המצולמים, על אילוצי הייצוג הארוטי של הגוף הגברי, על אופני השיעתוק המורכבים של הסדר המיני ההטרוסקסואלי ועל הסטראוטיפיזציה הפטריארכלית של הגוף הנשי, המוכתבת בידי חרושת התרבות המקומית. המאמר מתמקד בפער המהותי בין החופש המיני בחזונו האמנציפטורי של מרקוזה ובין המאפיינים הלאומיים, החברתיים, המגדריים, הסקסואליים והאתניים הבעייתיים של גיליון העירום של "פנאי פלוס", המתיימר לקבוע סטנדרטים אסתטיים ואתיים חדשים להצגת עירום בתקשורת הישראלית הממוסדת.

 

נשים יצרו לעצמן מעגלים לאורך כל ההיסטוריה הנשית – מעגלים שפעלו ופועלים באופן פורמלי או בלתי פורמלי. בשנים האחרונות אנחנו רואות שיש בארץ כמיהה לחזור ל"טקסים נשיים עתיקי יומין" (מעגלי ירח, מפגשי ראש חודש, חיבור לאמא אדמה, מעגלי הקשבה, אוהלים אדומים ופסטיבלים לנשים בלבד). מעגלי נשים נוצרים כיום ברחבי הארץ באופן גלוי וסמוי.

 

הנושאים המרכזיים בהם דן המאמר: 1. השפעת הקשר האימהי על ההתקשרות. 2. הקשר בין הטמפרמנט של הילד לסוג ההתקשרות שלו עם אמו. 3. השפעת סוגי התקשרות של ילדים על ההתנהגות החברתית של הילד. מטרת המחקר לאסוף מידע רב ככל האפשר בנוגע להתקשרות חרדה/אמביוולנטית. החוקרים שואפים לנסות ולזהות את המאפיינים היחודיים של התקשרות חרדה אמביוולנטית ולהבחין בין התקשרות אמביוולנטית להתקשרות חרדה נמנעת.

 

המאמר עוסק בקשר הראשוני בין האם לתינוקה. מהי התקשרות בטוחה? מיהו התינוק? ומיהי אם-טובה? המאמר משלב דוגמאות מתוך טיפולים דיאדיים. מתפרסם באתר מכון דרך הקשר

 

"חיינו נפתחים באובדן: אנו מושלכים מן הרחם בלי דירה או כרטיס אשראי, בלי מקום עבודה או מכונית. הננו תינוקות מייבבים, חסרי ישע,היונקים מן השד או בקבוק, כמהים למגע יד אוהבת. אמא מתייצבת בינינו לבין העולם...". כך פותחת ג'ודית ויוריסט את ספרה: "החיים: אבדות הכרחיות ויתורים גורליים". האובדן של התינוק שמושלך מגן-העדן שברחם לעולם האמיתי הוא גם האובדן של האישה שהפכה בבת אחת לאם. מתוך אתר הבית של הפסיכותרפיסטית רויטל רגב

 

רבעון הסתדרות הפסיכולוגים גיליון עם זרקור לפסיכולוגיה התפתחותית: חרדות ופחדים נורמליים וחריגים בילדים ומתבגרים מאת יונתן קושניר ופרופ' אבי שדה; אימהות וילדיהן מדברים על רגשות מאת פרופ' דוד אופנהיים וד"ר נינה קורן-קריא;התפתחות ייצוגי העצמי של ילדים מאת אורית רזי; עצמאות ועצמיות: הורים, ילדים והתפתחותה של אוטונומיה בגיל הרך מאת ד"ר דנה ארהרד-וייס; טיפול אם-ילד, אב-ילד, כאן ועכשיו: גישה דינאמית-התייחסותית לטיפול בהפרעות ביחסים מאת פרופ' יהודית הראל, רעיה אבימאיר-פת וחיותה קפלן

 

מאמר זה דן במשמעויות של טיפול בקשר הורה-ילד דרך התמקדות באם ובאמצעות המתודה הקבוצתית. הוא מתאר כיצד ומדוע נוצר מעבר חד מהתמקדות בילד להתמקדות במשתתפות עצמן. ה'כאן ועכשיו' של הקבוצה המיר את הילד שנשאר בבית לאמהות עצמן. כמוהו, הן בקשו עבור עצמן מקום לגדול ולצמוח, מקום מוגדר בגבולות ברורים, וחוויה מכוננת של צמיחה בתוך גבולות, שחרור מההנחה שהצבת גבולות הנה פעולה מזיקה ו/או מכאיבה.

 

המאמר מביא את המצבים הפתולוגים של יחסי אם-בן כאשר הקשר נתקע בהפיכת הילד לבן המאהב של האם ושם דגש על חלקה של האם וסיבות הנאוצות בפגיעתה לתקיעות זו. המאמר נותן דיאדה פרוטוטיפית המתאימה למצבים דיאדים אחרים כמו למשל המצב הטיפולי.

 

מאמר זה הוצג כהרצאה בפני חברי האגודה לטיפול משפחתי ביום העיון השנתי "משפחה וזוגיות בעידן האינטרנט", שהוקדש להשפעת הרשת על המשפחה. המאמר סוקר את השימושים שעושות אמהות ברשת, ואת השפעת האינטרנט על אמהות ועל היחסים בין אמהות ואנשי המקצוע המסייעים לאמהות כיום

 

מחקר זה מבקש להתחקות אחר התהליכים בקהילה וירטואלית, קהילה נשית בעיקרה, העוסקת בשאלת האמהוּת והכניסה אליה. השאלה אילו תכנים מביאות נשים על מנת למלא קהילה זו, ובאילו דרכים הן נוקטות כדי לוודא כי הן "מתקבלות" וראויות לבמה של הפורום, היא במוקד ההצגה הנוכחית. הרצאה שניתנה בכנס חוקרי אינטרנט וטכנולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן

 

"בהרצאתי אני מבקשת לספר ממבט ראשון וכאוב של אמא ובלי להתעלם מהזוית המקצועית שגם היא חלק מהוויתי ולנסות ולהביא את זוויות הראיה של כל מי שמשוייך למעגל שנקרא לגדל ילד אוטיסט: של האמא, של הפסיכולוגית ושל ארנון. מטרותי הן: לעורר את מודעות אנשי המקצוע המטפלים לחור השחור שבתוכו נחבאים הרגשות הצרכים והניסיון להעניק לילד החריג את כל הנדרש להתפתחותו בדרכו המיוחדת לצד קיום של חיים שסבירים למשפחה ולכל אחד מחבריה. להצביע על הביטחון הלא צנוע (לעיתים) של המטפלים והמאבחנים ועל חטא ההיבריס לגבי ניהול הטיפול ומילוי צרכים התפתחותיים."

 

על הקשר בין אימהות ובנות מאת אראלה למדן המאמר מתאר את התפתחות הקשרים בין אימהות ובנות במעגל החיים, על פי גישות פסיכואנליטיות פמיניסטיות. הרעיונות ממוקדים במספר שאלות: במה שונה הקשר אם-בת מהקשר אם-בן? מה גורם לקשר אם-בת להיות חזק ומורכב כל כך? מה מהותו של אותו קונפליקט מתמשך בין אימהות ובנות, בהקשר לאוטונומיה והתקשרות? כיצד משתנה הקשר אם-בת במעגל החיים? ובמה מתאפיין הקשר אם-בת בקיבוץ