מקורות

המאמר בוחן את השאלה האם למטופלים רגרסיבים ולנפגעי טראומה מינית יש צרכים ייחודיים בטיפול, ומציע גישה טיפולית התואמת לסיטואציה הטיפולית המיוחדת. מושם דגש על חוויית המטפל, ומוצע כי כאשר המטפל נמצא בָאופן שעונה על צרכי המטופל, הוא נמצא ממילא בָאופן שנכון גם לו עצמו ולהיפך. לכן, בניית setting טיפולי, אשר לא ישאיר את המטופל לבד, ואשר ישמור עליו מפני חוויה של התפרקות, יהווה בו-זמנית הגנה על המטפל מפני חוסר-וודאות, דאגה וחרדה לשלומו של המטופל. ההתארגנות השונה של הsetting – הטיפולי, בשלב המאופיין בְרגרסיה ובְדיסאורגניזציה, הומשגה במאמר כ “אלסטיות של הרחם הטיפולי”. התארגנות תובענית זו מתאפשרת רק אם המטפל מודע להשלכותיה. הרחבת הרחם הטיפולי מאפשרת יצירת אינטראקציות מעבריות, אשר יעזרו למטופל הרגרסיבי לשרוד את חוסר-האונים וההצפה עקב חרדת הנטישה. הגמשתו תאפשר קיומו של תהליך רגרסיבי, מבלי שתתרחש קריסה תפקודית, בקרב אוכלוסיות ייחודיות כמו נפגעי תקיפה מינית, אשר כתוצאה מהחודרנות שבחוויה הטראומטית, נמצאים במצבי דיסאורגניזציה קשים ומגיבים בתגובות דיסוציאטיביות.

 

מאמר זה, מתאר כיצד מתוך השקפת עולמה הייחודית של הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית, נגזרת הבנתה את תופעות ההעברה וההעברה הנגדית. מתואר האופן בו מתוך נקודת המבט הפנומנולוגית, מובן המפגש הטיפולי כביטוי לשייכות הקיומית. מפגש זה, מתואר במונחים של בין יחסיות, הדדיות ואינטר סובייקטיביות. ההתמקדות שבמפגש מופנית לכאן ועכשיו והחקירה להתנסויות המידיות של המטפל והקליינט.

 

המאמר דן באשפוז של מטופלים גבוליים במצבי רגרסיה, ובמיוחד באשפוזם של מטופלים העוברים רגרסיה כזו במהלך טיפול. יודגשו 1) נושאים התפתחותיים לא פתורים שמתפתחים במהלך טיפול ודורשים יותר תמיכה מזו המתאפשרת מחוץ לבית חולים; 2) פונקציות מועילות שאשפוז יכול לספק עבור המטופל והמטפל כאחת; 3) הקשיים הקאונטר-טרנספרנסיאליים של המטפל ורגישויותיו שעשויים להתבטא יותר כשהמטופל מאושפז; 4) קשיים קאונטר-טרנספרנסיאליים של הצוות האשפוזי שתורמים להתנהגויות רגרסיביות הרסניות של המטופל, ולעתים קרובות עשויים להפריע לעבודתו של המטפל עם המטופל; 5) בעיות אדמיניסטרטיביות ובעיות של הצוות ב-Setting של בית החולים שיכולות לעורר או להפריע לפתרון הנושאים שהובילו לאשפוז. סיכום מאמר המופיע באתר מכון סאמיט Adler G. (1978). Hospital management of borderline patients and it's relationship to psychotherapy. In: p. hartocollis. (ed.), Borderline personality disorders: The concept; the syndrome; the patient. Pp. 307-323. New York: International Universities Press.

 

במאמר הזה אנסה לדון בדילמות שניצבות לפנינו, המדריכים, כשאנו נתקלים בקשיים הרגשיים שעבודת המודרכים שלנו מעוררת בהם. אמנם אעסוק בתחום המוכר לי - הדרכה בפסיכותרפיה, ומקצת הדברים שאתאר הם, בלי ספק, ייחודיים לתחום הזה, אבל סוג הדילמות שעולות ודאי נוגע גם למקצועות הסיוע האחרים - עובדים סוציאליים, יועצים ואולי גם מדריכי מורים. מאת ר דני שראל, פסיכולוג קליני, מנהל ההדרכה וממונה על ההתמחות בשירותי הייעוץ לסטודנטים של האוניברסיטה העברית. ההרצאה הזאת ניתנה בכינוס מדריכי מורים ב22.6.97-. היא מבוססת באופן חלקי על מאמר שפרסם המחבר בכתב העת "שיחות" (1997).

 

מאמר באתר פסיכולוגיה של קרן ופרופ' אורן קפלן אשר סוקר היבטים פסיכולוגיים הקשורים למחלת הסרטן וההתמודדות איתה מצד חולים, בני משפחה ומערכות הבריאות השונות, וכולל סקירה ספרותית בנושאים שונים בתחום זה: מצוקה נפשית במחלת הסרטן, טיפול תמיכתי של צוות המרפאה המטפלת והמערך הפארה-רפואי, טיפול פסיכולוגי מונע, דפוסי התמודדות עם מחלת הסרטן, פניה לטיפול פסיכולוגי ועוד. כמו כן מצורף עמוד מידע עם קישורים לאתרים ומאמרים שמתמקדים בתחום הטיפול והתמיכה בחולי סרטן ומשפחותיהם.

 

בניגוד למה שאולי חשבנו, שככל שאנו מכירים יותר את הזולת אנו נוטים לחבב אותו יותר, מצביע מחקר שנערך לאחרונה על מגמה הפוכה: ככל שאנו מתוודעים יותר לזרים, יורדת חיבתנו אליהם. זאת משום שבמהלך ההכרות אנו מגלים שהדימיון בינינו ובין הזולת קטן מכפי ששיערנו. דמיון זה שתורם לזוגיות ולקשר הטיפולי נמצא כמשתנה המתווך בין הכרות ובין חיבה הן במצבים ניסויים והן במציאות, בהשוואה לפני ואחרי דייטים ראשונים דרך אתר הכרויות.

 

קליין ופרברן היו בוני סיסטמה. כל אחד מהם בנה מבט רחב ושונה של החוויה האנושית וקשייה: קליין בפיתוח חלק אחר חלק והגדרה מחדש, והתמקדות על התאוריה הפרוידיאנית, ופרברן בדחיה דראמטית של עבודתו של פרויד. Winnicott וגאנטריפ, בניגוד לכך, עסקו בנושאים יחידים. שניהם הצהירו על נאמנות למסורת שקיבלו: Winnicott בערוב האישי שלו עם חשיבת פרויד וקליין, וגנטריפ לתאוריית יחסי-האובייקט של פרברן. ועם זאת, כל אחד מהם חש, שהמסורת שקיבל, השמיטה נתונים מכריעים ובעלי עניין.

 

המאמר עוסק בהפרעת אכילה נפוצה ביותר- בולמוסי אכילה. המאמר סוקר את המאפיינים, הסיבות והטיפול בבעייה.

 

In 1989, my psychiatrist convinced me to present to a small group of parents of people with mental health challenges. Thus, I started presenting to groups and other audiences. In this article, I want to share my experience using metaphorical stories when presenting. Because I was captivated in my childhood by the fables of Aesop, La-Fontaine, and Krilov, I used in my presentations various fables and other types of metaphorical stories to bridge the gap of knowledge and to enable communication. When I could not find metaphorical stories to suit my presentations, I made them up.

 

לפי הרצאה שניתנה במסגרת מפגשים בין השורות ב- 7.5.2007 מטעם האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה.

 

המאמר מתאר את מצבו הנוכחי של תחום האימון האישי על בעיותיו ועל אפשרויותיו. במאמר מוצע מודל תהליכי רב תחומי מבוסס תפיסות של מדעי ההתנהגות ויישום האימון האישי. מתוך האתר האישי של ד"ר ארנון לוי

 

דיון של הפסיכיאטר ד"ר ירדן לוינסקי בשאלה האם פסיכיאטרים צריכים לעסוק בפסיכותרפיה מתוך אתר 'דברים שעוברים לי בראש'