מקורות

איקון 2
את נדי הצמחנו יחד, אליק (שם בדוי) ואני, לאט לאט ובאהבה גדולה. נדי נולד יום אחד בחדר הטיפולים הססגוני, כאשר אליק הוציא בובת ילד צבעונית ורכה מהסלסילה וצירף אותו בטבעיות לעלילה שנרקמה בבית הבובות. באותו היום, גיבור המשחק היה חתול בשם פינוק,והוא היה של הילד נדי. מאותו היום לא עזב נדי את הטיפול. מתפרסם באתר תרפיה בהבעה ויצירה http://www.arttherapy.co.il
 
עברית | 338 צפיות | הוסף למועדפים
איקון 2
בוקר בהיר אחד התעוררה אמא חגית שטופת זיעה. היא העירה את אבא אבי בבהלה: חלמתי חלום נורא! חלמתי שיש חופשה של חודשיים תמימים מהגן ואנחנו צריכים למצוא איך להעביר חודשיים עם הילדים בבית, ובכל זאת לא לאבד את מקום העבודה והשפיות! אבא אבי חיבק את אמא חגית, מחה את הזיעה ממצחה, ולחש לה בשקט: חגית, יקירתי, כן, החופש הגדול כבר כאן, זה לא חלום... נשמע קיצוני במקצת? ייתכן, אך להורים רבים החופשה הגדולה משמעה מועקה גדולה ותהייה – איך צולחים בשלום את התקופה הזו?
 
עברית | 354 צפיות | פורסם ע"י אורית גודקאר | הוסף למועדפים
איקון 12
פרופ' מארינוס ואן אייז'נדורן, ראש החוג לחינוך ולחקר הילד באוניברסיטת ליידן בהולנד, משוחח עם פרופ' אבי שגיא-שוורץ ופרופ' דוד אופנהיים על הבעיות והסוגיות הסוציו חברתיות הנוגעות לילדי השואה. מתוך "הערוץ האקדמי" של אוניברסיטת חיפה.
 
עברית | 481 צפיות | הוסף למועדפים
איקון 2
תגיות: ילדים
חיינו מתנהלים להם סביב השעון, וזמן, כולם יודעים, הוא כסף. לכן כולנו מנסים להדביק את קצב החיים, להגיע בזמן לעבודה או להצגה, לתפוס במועד את הרכבת או הטיסה, ולוודא שילדינו עומדים בקצב ההתפתחות הנדרש. אבל איפה אנחנו ואיפה הם – הזמן שלהם, נדמה, מתנהל בעולם אחר, עם חוקים אחרים, כאילו ללא קשר למגבלות ולדרישות הזמן "האובייקטיבי". במאמר זה ננסה לעמוד על משמעות הזמן עבור ילדים, וכיצד אפשר לסייע להם להתכוונן גם אל הזמן של עולם המבוגרים.
 
עברית | 562 צפיות | פורסם ע"י אורית גודקאר | הוסף למועדפים
איקון 2
מדי שנה בשנה בהתקרב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, עולות שאלות, תהיות, דילמות באשר להסברת נושא השואה לילדים בגיל הרך. כל העוסקים בחינוך ובעיקר גננות חשים עצמם כמחפשי דרך. השאלות הרווחות הן: האם לספר? החל מאיזה גיל? מה וכיצד לספר? העלאת השאלות נובעת מהחשש לחשוף ילדים לזוועות שהמיטו הנאצים על העם היהודי, אך מלווה באמונה, שמוטלת עלינו חובת הזיכרון וההתייחדות עם זכר הנספים בשואה. החל מן הגיל הצעיר שוקדת מערכת החינוך לחנך ילדים על מורשתו של העם, ההיסטוריה, התרבות ובתוכה החגים והמועדים וימי הזיכרון כחלק בלתי נפרד מההוויה החינוכית. מתפרסם באתר משרד החינוך, האגף לחינוך קדם יסודי
 
עברית | 615 צפיות | הוסף למועדפים
איקון 12
מהי משמעות המשחק וחשיבותו מרגע לידתו של התינוק? ד"ר רבקה יהב, ראש המרכז הקליני הבין-תחומי באוניברסיטת חיפה משוחחת עם שרון קירשנר, מנהלת המכון לריפוי בעיסוק על המשחק וערכו ככלי אבחוני וטיפולי ועל חשיבות האינטראקציה בין ההורה לילד בזמן המשחק. מתוך "הערוץ האקדמי" באוניברסיטת חיפה.
 
עברית | 927 צפיות | הוסף למועדפים
איקון 2
בהתבסס על המחקרים הרבים שנאספו בשנים האחרונות המתבססים על ממצאים מהשטח- ברור כי עבור רוב הילדים –הסדרי הראיה ה"מסורתיים" אינם מעודכנים ,קשיחים שלא לצורך, מגבילים, ואינם עונים על האינטרס של הילדים עצמם לטווח קצר או ארוך. פתרון של משמורת משותפת –עונה לעקרון של טובת הילד שהוא עקרון העל הראוי להנחות את מקבלי ההחלטות בנוגע להסדרי המחייה של ילדים לאחר פרידה וגירושין.
 
עברית | 624 צפיות | פורסם ע"י ד"ר מוטי חיימי | הוסף למועדפים
איקון 2
המאמר הנוכחי מציג את מקומו של הטיפול המשפחתי בטיפול בילד עם הפרעת קשב וריכוז. תחילה מובאת הגדרה של ההפרעה והסימפטומים המאפיינים אותה. בהמשך, משורטטת תמונה של חיי משפחה עם ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז, ולאחר מכן, מוצגת את הגישה של הטיפול המשפחתי במקרה של ילד עם הפרעת קשב וריכוז, תוך התמקדות בשתי גישות עיקריות: הדרכת הורים בניהול התנהגות – Parent Training, וקבוצות דיון משפחתיות - Multiple Families Discussion Group MFDG
 
עברית | 1252 צפיות | הוסף למועדפים
איקון 2
תגיות: ילדים | חינוך
גם היום, בעשור הראשון של האלף השלישי, קיימים קשיים מיוחדים העומדים בפני בנות מחוננות. בנות מחוננות הן קבוצת מיעוט שבמיעוט – ילדים מחוננים הם מיעוט בקרב בני גילם, ובנות מחוננות הן מיעוט בין הילדים המחוננים. בחברה הדתית ללימוד משמעות חשובה ביותר – אבל בעיקר לגבי גברים. לפיכך, יש בעייתיות מיוחדת של "להיות מחוננות בחברה דתית", מצבה של הבת בחברה הדתית לרבדיה השונים הוא מסובך מאוד מבחינה לימודית, חברתית, משפחתית וכמובן פסיכולוגית.
 
עברית | 580 צפיות | הוסף למועדפים
איקון 2
תגיות: ילדים | טראומה
החיים בישראל, רוויים במצבי לחץ וטראומה מסיבות ביטחוניות (כמו מלחמות וטרור), ושאינן ביטחוניות (כמו אלימות במשפחה, ניצול מיני ותאונות), והילדים מוצאים עצמם לא אחת ב"קו ראשון". מצבים טראומטיים בילדות מאיימים על סיפוק צרכים אנושיים בסיסיים ומונעים את השגתן של משימות התפתחותיות תואמות גיל. לנוכח מצבים אלה, גורמי בריאות הנפש בקהילה נוטלים חלק נכבד באבחון ובטיפול בילדים ובסובבים אותם. הגישה הפסיכו-חינוכית מציעה מודל רב ממדי לטיפול בטראומה בילדים.מאמר זה שם לו למטרה להציג את המודל להתערבות פסיכו-חינוכית באירועים של טראומה בקרב ילדים.
 
עברית | 444 צפיות | הוסף למועדפים
איקון 2
במאמר מתוך כתב העת "פסיכולוגיה ומשפט" עוסק ישראל אורון בשאלת המשמורת על הילד לאחר גירושין של ההורים, ובהתערבות המדינה בשאלה זאת, על ידי העמדת ההורים במבחני הורות שונים. המאמר דן בכלי המבחן הפסיכולוגיים בהם נעשה שימוש, בהטייה של מערכת המשפט למשמורת אמהית, ולחשיבות שיש בעיני הכותב למודל של משמורת משותפת.
 
עברית | 835 צפיות | הוסף למועדפים
איקון 2
המאמר מתאר את חווית הניכור של הילד הבעייתי בבית הספר, ומצביע על השיטות בהן מערכת בית הספר "מנכרת" את הילד, במקום ליצור איתו דיאלוג. במאמר מוצגות התערבויות שמטרתן לשמור על הסמכות של מורים בבית הספר, ובה בעת להפוך את הסמכות ל"סמכות נוכחת", כזאת שמקרבת ויוצרת קשר עם הילד במקום
 
עברית | 1039 צפיות | הוסף למועדפים