מקורות

המחקר במרכז מתבסס על המומחיות והידע של הסגל הבכיר במחלקות לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה באוניברסיטת ת"א וכן על קשר הדוק עם בית החולים לילדים שניידר המסונף לאוניברסיטת ת"א. המרכז פועל לעיצוב הפעילות המחקרית והמצוינות האקדמית בתחום של פסיכופתולוגיה התפתחותית ולקידום בריאות הנפש אצל ילדים בארץ ובעולם. פעילויות המרכז מתמקדות בחמשת התחומים הבאים: 1. מחקר רב-תחומי ותרגום של ממצאים להתערבויות קליניות יעילות. 2. הכשרה מקצועית של הדורות הבאים של מומחים בתחום הפסיכופתולוגיה ההתפתחותית 3. שירותי אבחון ואיתור מוקדם 4. עיצוב מדיניות בתחום של שירותי בריאות הנפש לילדים 5. סדנאות להורים

 

עבודת שפ"חים במחוז חיפה בתחום הגיל הרך כפי שהוצג בפאנל ביום עיון מחוזי "פני השפ"ח בגיל הרך" בתאריך 31.1.06 (סוכם ע"י מיכל שמש)

 

דר’ צופיה דויטש-קסטל ממכון חנה חושי, מ.ר בני-ציון בחיפה במצגת מיום העיון "הפסיכולוגיה ההתפתחותי" במחוז חיפה. בהרצאה מוצג הצורך של מערכת אבחנתית לגיל הרך ומתוארת המערכת האבחנתית של ה 0-3 DC. מוצגים השינויים שהוכנסו ב DC-R 2005 ומתואר מקרה לדוגמה.

 

עם הגידול שחל בשנים האחרונות באימוץ ילדים מחול, נחשפה מערכת הבריאות בישראל לבעיות רפואיות בממדים שטרם התמודדה עימם בעבר. רוב האמהות הנוטשות את ילדיהן או מוותרות עליהם עברו את הריונן במצב תזונתי ירוד, חלקן נחשפו לאלכוהול ולסמים, ולעתים אף לקו במחלות שעלולות להיות הרות-אסון להתפתחותו של הילד. התינוקות שנמסרים לבתי-היתומים בתחילת חייהם לוקים בהזנחה רגשית ותזונתית בדרגות שונות, בתקופה קריטית בהתפתחות המוח. הסקירה להלן מוקדשת לבעיות גדילה והתפתחות בקרב ילדים אלה. מתוך "הרפואה" – כרך 142, חוברת י', אוקטובר 2003.

 

המאמר כולל התיחסות לאופן העברת האבחון, התחומים הנבדקים, והמלצות לדרכי עבודה בהמשך. המאמר מתייחס הן לצד הדיאנוסטי והן לתהליך הרגשי.

 

תכנית ההתערבות למניעת התוקפנות והפחתתה כוללת פיתוח מודעות המחנכת לעמדותיה האישיות כלפי ביטויי התוקפנות של הילדים ולדרכים הרצויות לפתרון קונפליקטים אפשריים. הכשרת המחנכת לגיל הרך היא חיונית ומצריכה למידה של הגורמים לתופעת התוקפנות ושל השפעותיה ההתפתחותיות. למידה זו תחשוף אותה לדרכי התמודדות מומלצים עם בעיות התנהגות וגילוי אלימות.

 

"כל ציור הוא תחילתו של מסע שבסופו ממתינה תגלית על עולמו הפנימי של הילד. בפורום זה תוכלו לקבל תשובות לשאלות רבות המעסיקות מדי יום מחנכים, מטפלים וכמובן הורים. כמו כן, ניתן למצוא בו מגוון רחב של כלים ושיטות חדשות ומרתקות להבנת ציורי ילדים"

 

המחקר הנוכחי הוא בין הראשונים שבודק מתאמים של האם, הילד, הסביבה והיחסים בהפרעות האכלה בהשוואה לילדים ללא הפרעות האכלה המופנים לקליניקה וקבוצת בקורת מהקהילה. בהתאם להשערות, נצפו הן קשיים ספציפיים להפרעה והן קשיים גלובליים. סיכום המאמר הופיע בגליון העמותה הישראלית לבריאות הנפש של התינוק וניתן לקריאה באתר העמותה: http://www.waimh.org.il

 

סיכום מתורגם של רות פלדמן וארתור אידלמן למאמר מה - Pediatrics 2005 בנושא הערכה של התפתחות קוגניטיבית ביחס לגדילה תוך-רחמית ואינטראקציה אם-תינוק במהלך השנתיים הראשונות. סיכום המאמר הופיע בגליון העמותה הישראלית לבריאות הנפש של התינוק וניתן לקריאה באתר העמותה: http://www.waimh.org.il

 

עד שנות השישים של המאה העשרים התיאוריה הנפוצה הייתה של זרם הביהביוריזם (סקינר) שטען שרכישת שפה היא אמפירית ועניין של ניסיון חברתי. רכישת שפה נחשבה למושגת באמצעות חיקוי, אנלוגיות וחיזוקים חיוביים ושליליים. בשנות השישים של המאה העשרים הציג הבלשן נועם חומסקי תיאוריה לפיה שפה היא מולדת וטבועה בבני אדם.

 

העמותה היא התארגנות רב תחומית ובינלאומית שמטרותיה הם: לקדם את החינוך, המחקר והבנת ההשלכות של ההתפתחות הרגשית והחברתית במהלך הינקות על ההתפתחות התקינה והפסיכופתולוגית בהמשך החיים. לקדם את המחקר וההבנה של הבריאות הנפשית של ההורים, המשפחות ושאר הדמויות המטפלות בתינוק. לקדם תוכניות המתבססות על מחקר מדעי של חינוך, דרכי טיפול, ומניעה של פגיעות נפשיות בינקות. עריכת כנסים וימי העיון המביאים לידי ביטוי את העבודה הטיפולית, החינוכית והמדעית בנעשית על תינוקות ומטפליהם. לעודד את המודעות לכך שהינקות היא תקופה מכריעה בהתפתחות הפסיכולוגית-חברתית של האדם. לעודד שיתוף פעולה בין אנשי מקצוע הפועלים לקידום התפתחות תקינה של תינוקות ומשפחותיהם לספק מרחב לחשיבה דרך ימי עיון, כנסים, דפי מידע, אתר באינטרנט האתר שכתובתו www.waimh.org.il כולל מאמרים, רשימת חברים, טפסי הרשמה וקישורים בתחום בריאות הנפש של התינוק.

 

למשחק בפינות הגן תרומה חשובה ביותר להתפתחותו הקוגניטיבית, חברתית, לשונית, רגשית וגופנית של הילד. הורים לעיתים מביעים דאגה מחוסר העניין של ילדם לעסוק בפעילות אחרת מלבד פינות המשחק בגן ומבקשים לדעת כיצד ניתן להוציאם משם ולכוונם ללמידה של "ממש". דאגת ההורים מובנת משום שהם מודעים לדרישות החיים בחברה תחרותית המעודדת הישגיות. מחובתנו כאנשי חינוך להביא לידיעת ההורים כי למשחק בגיה"ר חשיבות רבה ותרומה משמעותית להתפתחות תקינה. לא זאת בלבד שהוא הכרחי אלא שלא ניתן לדלג עליו כי הוא הדרך האפקטיבית ביותר וכמעט היחידה ללמידה משמעותית.