מקורות

"בטיפול עם בעלי חיים, אנחנו מנסים ליצור את אותו קשר סימביוטי בין החיה למטופל. אנחנו מעוניינים שהחיה תקבל את המטופל דרך המאפיינים שלה, ושהמטופל, במובן מסוים, ייקשר לחיה דרך הצרכים שלו". היועץ הטיפולי חיים מויאל מונה שלושה מאפיינים של הטיפול הרגשי הנעזר בבעלי חיים, שיסודותיהם נגזרים מתיאוריות יחסי האובייקט: תקשורת דו-כיוונית, תקשורת מבוססת על ערוצים לא מילוליים ויחסים המזמנים עיסוק בתכנים ראשוניים של הקיום האנושי.

 

הפרק הראשון מתוך הספר "הפחד לתפוס מקום". אנורקסייה נרווזה היא אחת מהפרעות הנפש החמורות ביותר, והמוזרות ביותר. בלא כל הפרעה אחרת בחשיבה פרט לעיוות בתפיסת הגוף נערה אינטליגנטית, ולרוב אף אינטליגנטית במיוחד, מרעיבה את עצמה ולעיתים עד מוות. בולימיה נרווזה הוגדרה הפרעה נפרדת מאנורקסייה נרווזה רק בראשית שנות השמונים של המאה העשרים.

 

עוד הוכחה אודות נצחיות ואוניברסליזה של אדיפוס. יש שם רצח אב ואשמה ותחרות ואחאות. יש שם עמדה שתופסים בסובייקטיב מול חסר. בלב השבטיות הצפופה וההישרדותית מופיעה נוירוזה אנאלית ואדיפאלית.

 

"אתה יכול להיות הבמאי אם אתה בעל דרך שבה הינך יוצר/עומד עם מה שאתה מחזיק בו לרגע כהרמטיקה של ידע: רגע בו לידע אין סדק - כך אתה פונה. גם אם הפנייה שלך היא שאלה - השאלה צריכה להיות עם מעמד של הרמטיקה, שאלה לא מסודקת. להיות הבמאי זה להחזיק מעמד של פנייה לא סדוקה. כך הבמאות האנליטית. לרגע.. לקחת את המתווך קולנוע בן-זמננו, בן-תרבות של הווה, ולמסור איתו פיענוח של טקסט כאביזר הראייה בקריאת החומר הרב-מימד האנליטי. זוהי המטרה של כתיבת ההערות על סרטים. זה מהווה אמצעי אחד אחר מלדבר. השאלה אם קולנוע הוא אחר אנליטי הרמטי נענת באפקטיביות של המעבר".

 

עמי ברונסקי מציג במפורט תבנית מוצעת לכתיבת דו"ח פסיכודיאגנוסטי

 

קליין ופרברן היו בוני סיסטמה. כל אחד מהם בנה מבט רחב ושונה של החוויה האנושית וקשייה: קליין בפיתוח חלק אחר חלק והגדרה מחדש, והתמקדות על התאוריה הפרוידיאנית, ופרברן בדחיה דראמטית של עבודתו של פרויד. Winnicott וגאנטריפ, בניגוד לכך, עסקו בנושאים יחידים. שניהם הצהירו על נאמנות למסורת שקיבלו: Winnicott בערוב האישי שלו עם חשיבת פרויד וקליין, וגנטריפ לתאוריית יחסי-האובייקט של פרברן. ועם זאת, כל אחד מהם חש, שהמסורת שקיבל, השמיטה נתונים מכריעים ובעלי עניין.

 

כאשר לילד/ה יש חולשה בחגורת הכתפיים או טונוס שרירים נמוך, אני מנסה לעבוד עימו/ה על חיזוק חגורת הכתפיים, דרך משחקים מוטוריים שונים, המאפשרים תרגול יומיומי מתוך חוויה של הנאה. זמן קצוב של תרגול בקליניקה אינו מספיק ולכך נועדו המשחקים, אותם אני מלמדת את הילד והוריו ומדריכה לשחק באופן יומיומי בבית. כאשר הילד נהנה, יוזם משחק, מתרגל רבות, מגמת השיפור לרוב מהירה יותר וטובה יותר. במאמר זה, דוגמא לשני סוגי משחקים כאלו

 

ציוני התוקפנות ברורשאך פותחו על מנת לכמת את הדימויים התוקפניים שניתנו על ידי הפרעות אישיות אנטי סוציאליות אלימות. למרות שיש להם היסטוריה של מעשי אלימות ממשיים, הם נתנו מעט תגובות תוקפנות (AG). מדובר בנבדקים שלא הסתירו את הנאתם, בעת תיאור מעשי האלימות ובמבחן צונזרו לכאורה תגובותיהם האלימות.

 

מדוע אנחנו מדברים על סבתות וסבים צעירים, למרות שאין ירידה בגיל הכרונולוגי של סבתות וסבים, אלא ההפך? במאמר מסביר חיים עמית את הסיבות לשינוי בתפישת הסבתאות, מתאר מה זו סבתאות "צעירה", מהם חסרונותיה ומהם יתרונותיה, ומה זה בשבילו להיות סבא צעיר.

 

מיכל דנקנר, קלינאית תקשורת, מציגה תיאורי מקרים של טיפול בליקויי תקשורת: היגוי משובש מאד (דיספרקסיה) ואיחור שפתי, איחור שפתי בהבעת הדיבור, שיבושי היגוי, צרידות עד כדי העלמות של הקול.

 

מיומנות הגזירה היא מיומנות הנדרשת במהלך הפעילות בגן ובבית הספר. מיומנות הגזירה היא מיומנות מורכבת שאצל חלק מהילדים נרכשת בקלות ואצל חלקם פחות בקלות. קושי ברכישת מיומנות זו יכול להצביע על: קושי בתיאום בין צידי הגוף , קושי בהפרדת תנועה עדינה , קושי בתיאום עין-יד , קשיי תכנון תנועה , רגישות / תת רגישות תחושתית , חולשה בחגורת הכתפיים , דומיננטיות יד שלא התבססה , קשיי התארגנות ועוד

 

קהילת "העניין בטיפול" מיועדת לתת במה לשיח אינטלקטואלי בנושאים הקשורים לטיפול נפשי (פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, עבודה סוציאלית, טיפול באומנות, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת) ולהוות מקום לדיאלוג, ללמידה ולשיתוף. הקהילה מאפשרת ומטפחת שיח פורה בין מטפלים מגישות שונות וכן דיונים אודות הקֶשר בין נושאים טיפוליים מובהקים לבין תחומי עניין קרובים כאמנות, מדע, אינטרנט, חינוך וכדומה.