מקורות

מה לא נכתב על תקופת הגיל בין שנה וחצי - וגיל שנתיים וחצי בחיי הפעוט?! מומחים הכתירו תקופה זאת כ" גיל שנתיים הנורא " ואף הזהירו את ההורים מפני מה שמחכה להם כשהפעוט יתחיל להפגין עצמאות. הרבה הורים מרגישים חסרי אונים, ובמוחם מתרוצצות שאלות כמו: מה זאת עצמאות אצל ילדים?מה קורה לילד ומה הוא מרגיש בתקופה זו? למה חשוב לעזור לפעוט לממש את רצונו העז לעצמאות? איך אפשר לעזור לילד ברצונו להיות עצמאי ומובדל מהוריו? מה עושים ואיך מתמודדים עם הסרבנות, התקפי הזעם והבכי האופיניים לגיל השנתיים? המאמר מנסה לענות על שאלות אלו ולתת טיפים ועצות להתמודדות נכונה.

 

בימים אלה, כשחלק מהציבור הישראלי קם לבקש סליחות עם שחר, כשהימים הנוראים בפתח, כאשר אנחנו מצווים לבקש סליחה בכל מה שקשור ביחסים בין אדם לחברו, כדאי לחשוב לרגע על הסליחה מנקודת מבט פסיכולוגית. מדהים לראות שתחום הפסיכולוגיה של הסליחה (psychology of forgiveness), המבוסס כאמור מבחינה פילוסופית על המוסר הנוצרי, הרחיק לכת עד כדי הכוונת הטיפול בתופעות כמו אלימות במשפחה ופגיעה מינית לכיוון של סליחה לתוקף, סליחה הנחשבת שלב בתהליך הריפוי הנפשי של הקורבן. הואיל ורוב נפגעי/ות התקיפה המינית הכירו את תוקפיהם ומאחר שלפי התפיסה הדתית המשפחה היא ערך עליון ולכן יש לשמור על "שלום בית" כמעט בכל מחיר – פסיכולוגים נוצרים רתמו את התהליך הטיפולי לשרת רעיון זה. הנפגעים והנפגעות מתבקשים בעצם "להושיט את הלחי השנייה" כשהם סולחים.

 

מאמר זה הוא תקציר (במילים) והרחבה (בנושאים) של דברים שנאמרו בריטריט של 'אפק' בנובמבר 2006. נושא הריטריט היה 'מעון'. שתי הנחות עומדות בבסיס המאמר. אחת, שהאובייקט המתוכנן, 'בית', או 'מעון' לצורך העניין, הוא גם אובייקט וגם ייצוג של תהליך. תהליך העיבור, התכנון, הבניה והשימוש של 'האובייקט המעוני' הם חלק בלתי נפרד ממנו עצמו. ההנחה השנייה היא שהאובייקטים האדריכליים המקיפים אותנו, בכל קנה מידה, מהקטן, המיטתי והחדרי, ועד לגדול מאד: העיר והנוף הבנוי, יותר משהם תוצרים של תכנון-מונחה-מציאות, הם התגלמותם (גם במובן ה'גולם'י) של תהליכים קבוצתיים וארגוניים, על מרכיביהם הסמויים והגלויים. התפרסם בכתב העת קו אפק, גליון 8, נובמבר 2007.

 

בימים האחרונים מופיעים אזכורים בכל מני ערוצי תקשורת למחקר חדש הטוען שפסיכותרפיה ברשת היא דרך אפקטיבית לטיפול בדיכאון. במחקר שפורסם ב 22 באוגוסט בעיתון הנחשב Lancet, בדקו ד"ר קסלר ושותפיו את היעילות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), אשר מועבר על ידי פסיכותרפיסט בזמן אמת באמצעות האינטרנט. המחקר הראה שבהשוואה לטיפול סטנדרטי רגיל על ידי רופא משפחה, השילוב של טיפול קוגניטיבי התנהגותי באמצעות הרשת יחד עם טיפול רופא משפחה מוביל לעליה משמעותית בשיעור ההחלמה מדיכאון גם בטווח של 8 חודשים מתחילת הטיפול.

 

תפיסת רשת האינטרנט כמסגרת חברתית היא שינוי מהותי בתולדות הרשת. תכונות היסוד של הרשת, אנונימיות וספונטניות, מזמנות יחסי גומלין וולונטריים; השותפים להתקשרות ברשת נכנסים לשיח המקוון בלי הגבלה. סביבת הרשת מעודדת גם שוויוניות, מעצם היותה זירה שאין בה יכולת כפייה והטלת מרות בין הצדדים. יש הרואים בתופעה זו מהפכה של ממש, ומכנים את הידע המוסף הנוצר של הקולקטיב, הנמצא מחוץ לבינה של הגולש הבודד, "אינטליגנציה קולקטיבית". במאמר זה אנסה להראות כי ההמשגה "אינטליגנציה קולקטיבית" אינה במקומה.

 

מאמר הכולל דיון עקרוני בשאלה האם שמאל וימין בחברה הישראלית יכולים ללכת יחדיו אחרי כל כך הרבה שנים של איבה, של פעולות כוחניות זה כלפי זה. בחלק השני של המאמר פואמה של שמאל וימין הבאים לטיפול זוגי אצל המטפל הממושקף. בחלק השלישי מתקיים דיון ובו הצעות לפיתרון על ידי טיפול במאבקי כוח אלו באמצעות ראייתם כפעולות של אקטניג אאוט מן העבר ההסטורי העכשווי והעבר הרחוק המיתולוגי. המאמר מציע תהליך טיפול לריפוי הכאב שיוביל לאפשרות לשלב זרועות למען שלום בין שמאל לימין שיוביל לרעיונות חדשים לשלום עם שכננו הערבים מחוץ ועם אזרחי ישראל הערבים מבפנים.

 

התגובה הראשונה של מי שקורא את הכותרת וחושב על נישואים במחצית השנייה של החיים היא, מה העניין? מה המיוחד בנישואים במחצית השנייה של החיים. הרי מה שהיה הוא מה שיהיה , מה שהיה בנישואים במחצית הראשונה של החיים הוא אשר יהיה בנישואים במחצית השנייה.

 

מצגת הרצאה מאת ציפי רולניק המציגה את מטרות הראיון הפסיכודינאמי, ההבדלים בין ראיון רפואי-פסיכיאטרי לראיון פסיכולוגי-פסיכודינאמי

 

הגליון עוסק הפעם בפסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית-ארגונית. ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי ארוך טווח כתהליך תומך ביישום שינוי תעסוקתי; תיאור של מאפיינים של ייעוץ קריירה קבוצתי - מסקנות מעבודה מעשית; אבחון פסיכולוגי ופסיכיאטרי בהערכת כשירות נהיגה במרב"ד; הפסיכולוגיה התעסוקתית "עולה על מדים"

 

מאמר באתר פסיכולוגיה של קרן ופרופ' אורן קפלן אשר סוקר היבטים פסיכולוגיים הקשורים למחלת הסרטן וההתמודדות איתה מצד חולים, בני משפחה ומערכות הבריאות השונות, וכולל סקירה ספרותית בנושאים שונים בתחום זה: מצוקה נפשית במחלת הסרטן, טיפול תמיכתי של צוות המרפאה המטפלת והמערך הפארה-רפואי, טיפול פסיכולוגי מונע, דפוסי התמודדות עם מחלת הסרטן, פניה לטיפול פסיכולוגי ועוד. כמו כן מצורף עמוד מידע עם קישורים לאתרים ומאמרים שמתמקדים בתחום הטיפול והתמיכה בחולי סרטן ומשפחותיהם.

 

כתב העת בין המילים נוצר כמקום מפגש עבור מטפלים, מורים, בוגרים ותלמידים בתוכניות להכשרת מטפלים ביצירה ובהבעה, וכמרחב לדיאלוג עם העוסקים בתחום זה בארץ ובעולם.

 

האמנויות פותחות דלת, מאפשרות הצצה לעולם הפנימי שלנו ומזמינות אותנו למסע שם. המסע יכול להיות לא מכוון, אבל יכול להיות בהתכוונות ללכת לשם מבלי לדעת כיצד זה קורה. החוויה מאפשרת לנו להתייצב בפני עצמנו לנוכח היקום [ או הקבוצה] לחוות את עצמנו מבלי לדעת , להיות האובייקט האמנותי , להיות התוצר שיצרנו . קרל יונג מתאר את תהליך האינדיבידואציה כתהליך של יצירה, שבו אדם יוצר את עצמו, את אישיותו ואת חייו מתוך דיאלוג מתמשך בין המודע ללא מודע . עד כמה אנשים מודעים לים הגדול, הרחב והאינסופי שבתוכם.