מקורות

In the last three decades, the literature has supported the concept of conjoint family therapy for eating disorder patients. However, recently researchers have provided a more consistent focus on the individual in the context of seeing the family, turning to parent counseling and therapy especially when the patient resists therapy, at all ages. This development has come about due to the separation issues, the repetitive patterns of interaction about food and the need to understand the unconscious dialogue between parents and daughter as expressed through the eating disorder symptom. The aim of this paper is to present a family therapy model for eating disorder patients developed at Davidson Clinic(Hanotrim) . The model emphasizes the importance of separate treatment for the daughter and for her parents in the first stage of treatment. We shall discuss the importance of recruiting the parents into the therapeutic process, the powerful effect of parent group therapy and the father's crucial role in enabling the daughter’s recovery. A case study that conducted mostly with parents will illustrate the model.

 

הגישה המוטיבציונית הינה גישה להגברת מוטיבציה לשינוי התנהגותי. מדובר בגישה אינטראקטיבית, לא מתעמתת, המשתמשת בהקשבה מיומנת ומשקפת על מנת לעודד את המוטיבציה הפנימית של המטופל לשינוי התנהגותי על ידי חקירה ופתרון של אמביוולנטיות. גישה טיפולית זו נמצאת בשימוש נרחב ברחבי העולם, לאור מחקר ענף המוכיח את יעילותה בהגברת מוטיבציה לשינוי התנהגותי בתחומים רבים (ביניהם התמכרויות, הפרעות אכילה, היענות לטיפול בהפרעות נפשיות, ועוד תחומים רבים). דר' שאולי לב-רן, מייסד האתר, חבר בארגון הבינלאומי של מדריכים בגישה המוטיבציונית.

 

85% מהפרעות האכילה פורצות בגיל ההתבגרות מה שהופך נערות בגיל זה לקבוצת סיכון. בגיל ההתבגרות מתרחשים בבת אחת שינוים דרמטיים גופניים, פסיכולוגים וחברתיים. דיאטות הרזיה בגיל זה נמצאו כגורם סיכון להתפתחות הפרעות אכילה. בשנים האחרונות חלה עליה בשכיחות הפרעות אכילה בענפי ספורט שבהם נדרש משקל נמוך (אם לצורך ביצוע ואם מסיבות אסתטיות). בהחלקה על הקרח, ריצות למרחקים ארוכים ובתחום המחול, הפרעות האכילה יכולות להגיע לשיעור של 30%. בהתעמלות קרקע הממצאים מצביעים על עד 70%. באותם ענפים שבהם משקל גוף נמוך הוא הכרחי, קיים לחץ גדול מצד המאמנים לגבי הפחתה במשקל. המאמר מביא תיאורי מקרה וטיפול.

 

Cognitive-Behavioral therapy (CBT) combined with a family -based intervention has proven as the most effective psychological approach for eating disorders in children and adolescents. The aim of the present paper is to present such a program in a population of severe morbid obese pediatric patients in an inpatient setting in our medical psychiatric unit specializing in the treatment of eating disorders.

 

שלבים הינו מרכז שיקומי כוללני להפרעות אכילה הרואה לנגד עיניו את האדם במרכז. צוות "שלבים" ער לסבל הנגרם מתוצאות הפרעות האכילה מחד ולחשש מכל שינוי גם אם הוא לטובה מאידך. בבסיס הבנתנו, הדרך להתמודד עם התופעה מותנית בהעצמת היכולות, החזקות והמיומנויות הנמצאות בפוטנציאל האנושי של האדם באשר הוא, באופן בו יוכל להיות במגע עם משאביו ולהשתמש בהם בתהליך ההחלמה.

 

בלוג זה בא לעולם במטרה להגיב למסרים פרו אנורקטיים ברשת, לחשוף את האשליות והמניפולציות של הפרעת אכילה ולהוות כתובת ראשונית למי שמעוניינת לקבל סיוע בהתמודדות עם הבעיה. הבלוג הוקם על ידי לירן רוגב - פסיכולוג, מתמחה בטיפול בהפרעות אכילה במסגרת עמותת "שחף", במטרה לפגוש את המתמודדות עם הפרעות אכילה בכלל ותופעת פרו-אנה בפרט בשפה ובמרחב הבטוח והמוכר להן ולשמש ככלי טיפולי ראשוני עבורן.

 

רשמים מהרצאתו של ד"ר איתן בכר על הפרעות אכילה לפי פסיכולוגיית העצמי, שהתקיימה ב30/4 במסגרת סדרת "מפגשים בצוותא" של האיגוד הישראלי לפסיכולוגיית העצמי, והרהורים על נושא זה בעקבות המפגש.

 

עודף משקל הוא אחת התופעות השכיחות ביותר המציבות סיכונים בריאותיים, נפשיים, אסתטיים וחברתיים בעולם המערבי. במחקר זה, שפורסם בכתב העת Eating Behaviors, נבדקו הבדלי אישיות בין נשים בעלות משקל נורמאלי, נשים הסובלות מעודף משקל ומשתתפות בקבוצת דיאטה וכאלה הסובלות מעודף משקל ואינן משתתפות בקבוצה כזו, אשר מילאו גרסה מקוצרת של שאלון חמשת הגדולים של קוסטה ומקריי ושאלון הערכה עצמית של רוזנברג. התוצאות מצביעות על כך שנשים הסובלות מעודף משקל ואינן משתתפות בקבוצת דיאטה הן נוירוטיות יותר ופתוחות פחות לחוויה, מצפוניות (במובן של משמעת עצמית) פחות, נעימות פחות ומוחצנות פחות משתי הקבוצות האחרות. גם ההערכה העצמית של קבוצה זו נמוכה במובהק מזו של שתי הקבוצות האחרות. לא נמצאו הבדלים מבחינות אלו בין הנשים הסובלות מעודף משקל ומשתתפות בקבוצת דיאטה לבין הנשים בעלות המשקל הנורמאלי וזאת בניגוד להשערת המחקר.

 

עקרונות המלחמה באנורקסיה ובולימיה על פי הגישה הנרטיבית, ועקרונות להורות אנטי-אנורקסית/בולימית על פי גישה זו. מאמר קצר מאת רינה בלום המופיע באתרה, "טיפול נרטיבי".

 

מרכז לטיפול נפשי וגופני בהפרעות אכילה. באתר מאמרים רבים בנושא הפרעות אכילה ופורום לפניות הקהל בהנחיית ד"ר יורם אינספקטור

 

המחקר הנוכחי הוא בין הראשונים שבודק מתאמים של האם, הילד, הסביבה והיחסים בהפרעות האכלה בהשוואה לילדים ללא הפרעות האכלה המופנים לקליניקה וקבוצת בקורת מהקהילה. בהתאם להשערות, נצפו הן קשיים ספציפיים להפרעה והן קשיים גלובליים. סיכום המאמר הופיע בגליון העמותה הישראלית לבריאות הנפש של התינוק וניתן לקריאה באתר העמותה: http://www.waimh.org.il

 

מה המשותף לנשים סטרייטיות ולגברים הומואים? ד"ר גידי רובינשטיין, "שרינק פרנדלי" (www.zarut.com/shrink-friendly), מציין כי המחקר הפסיכולוגי מהשנים האחרונות מראה שגברים הומוסקסואלים, בדומה לנשים סטרייטיות, סובלים מהפרעה בדימוי הגוף יותר מאשר האוכלוסייה הכללית, ושאנשים הסובלים מהפרעה כזו נוטים לפתח הפרעות אכילה. חוקרים רבים הצביעו על החשיבות הרבה המיוחסת למראה חיצוני בתרבות ההומוסקסואלית הגברית, ההופכת את הגברים ההומוסקסואלים חשופים יותר להפרעות בדימוי הגוף, המבשרות הפרעות אכילה.