מקורות

Bidell, M. P. (2005). The Sexual Orientation Counselor Competency Scale: Assessing attitudes, skills and knowledge of counselors working with lesbian, gay, and bisexual clients. Counselor Education and Supervision, 44 (4), 267-279

 

תכנון התערבות ייעוצית והערכתה בשיתוף ארגון חוש"ן בנושא: יצירת אקלים חינוכי מיטבי עבור תלמידים, הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים. בהנחיית פרופ' רחל ארהרד, ראש המגמה לייעוץ חינוכי בדימוס, אוניברסיטת תל-אביב, ראש היחידה למחקר ולהערכה בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י), משרד החינוך וכיום מכהנת בתפקיד יועצת נשיא אוניברסיטת תל-אביב לשוויון מגדרי ולמניעת הטרדות מיניות.

 

בן עמי א' וארהרד ר'. "מי אני? ומה מיני"? תהליך ההתבגרות של מתבגרים בעלי נטיות חד-מיניות. הוצג בכנס איח"ה - האגודה הישראלית לחקר ההתבגרות, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן. (פברואר, 2013).

 

הנושא עולה על סדר היום המקצועי בתל-אביב-יפו במתכונת של "שולחן עגול" בו משתתפים רפרנטים מגופים מקצועיים האמונים על סוגיה זו: השירות הפסיכולוגי-חינוכי (שפ"ח), הפיקוח על הייעוץ החינוכי בחינוך העל-יסודי בעיר תל-אביב-יפו, משרד החינוך, גורמי רווחה וארגונים של הקהילה הגאה – "חוש"ן", "איגי" והמרכז העירוני לקהילה הגאה בתל-אביב. סקירת ספרות זו היא בגדר ניסיון ראשון למפות את שדה המחקר באשר לחוויה הבית-ספרית של מורים ומורות להט"ב. החלק הארי של המחקרים בנושא זה נערך בשלוש מדינות מערביות: אוסטרליה, ארה"ב וקנדה, בעוד שבישראל, נערך מחקר אחד בלבד ברמת התזה, בביה"ס לחינוך, באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2005, אולם המחקר לא פורסם במאגר הספריות אלא בכתבה בעיתון הארץ. הקורפוס המחקרי אודות החוויה הבית-ספרית של מורים ומורות להט"ב, מצריך ראייה רחבה, ורב-מימדית המאפיינת יותר מכל את המודל המערכתי-אקולוגי של ברונפנברנר. ע"פ מודל זה, מצבו של האינדיבידואל –הפיזי, הרגשי, המנטאלי, ההתנהגותי והכלכלי, נגזר מיחסי הגומלין בינו לבין הסביבה על כל היבטיה. לבד מזאת, מחקרים מראים כי בהתייחס לאוכלוסייה הלהט"בית, ראייה הוליסטית ואינטגרטיבית על בית הספר כישות ארגונית ייחודית, הינה קריטית לשם הבנת גורמי הסיכון וגורמי החוסן המשעתקים ומעודדים את תופעת הלהט"בפוביה או לחילופין מפחיתים אותה/ מאמר זה כלול שלוש מערכות, החל מרמת המקרו-סיסטם –חוקים ומדיניות כלפי אוכלוסייה הלהט"ב בכלל ובהתייחס למורים ולמורות להט"ב בפרט. עבור, לרמת המזו-סיסטם:– מערכת החינוך ובתוך כך, בתי-הספר וכלה ברמת המיקרו-סיסטם – ליבת הדילמה בחוויה של מורים להט"ב –לצאת או לא לצאת מהארון בפני מעגלים שונים בבית-הספר, לרבות תהליכים תוך-אישיים ובין-אישיים עם משלימי התפקיד.

 

עבודת מחקר (תזה) בייעוץ חינוכי, אוניברסיטת תל-אביב. תהליך ההתבגרות, כשלב התפתחותי נורמטיבי, מאופיין במגוון התנסויות וחוויות באמצעותן מתגבשת ומתעצבת הזהות העצמית והמינית. למתבגרים להט"ב- ששיעורם באוכלוסייה בין 2% ל 10% - מתווספות משימות התפתחותיות ייחודיות. תחילה, עליהם לבחון ולהבין את משכיתם לבני אותו המין בסביבה הטרונורמטיבית. בהמשך, עליהם לקבל את זהותם המינית והמגדרית ולהתקבל בידי אחרים משמעותיים. מטרת המחקר הייתה ללמוד על תהליך ההתבגרות של מתבגרים הומואים, לסביות וביסקסואלים מתוך תפיסת עולמם. על-מנת לשמוע את קולם של המתבגרים בחרנו במתודולוגיה איכותנית וקיימנו ראיונות עומק עם 20 מתבגרים בטווח הגילאים 15-18.5 על-פי עיקרון מקסימום שונות. מהתיאור הסמיך אותו סיפקו המתבגרים עלו חמש התמות הבאות: א. דחייה חברתית. ב. דחייה עצמית. ג. תמיכה חברתית. ד. חוסן נפשי. ה. עמידות. הממצאים אורגנו על-ידנו לתרשים התפתחותי המציג היבטים תוך-אישיים ובין-אישיים בתהליך ההתבגרות של מתבגרים בעלי נטיות חד-מיניות. החל מגילוי הנטייה החד-מינית, דרך התמודדות עם הדחייה העצמית והחברתית ועד הקבלה של הנטייה החד-מינית. ממצאי המחקר מראים כי סיפוק הצרכים הייחודים של מתבגרים בעלי נטיות חד-מיניות מאפשר את שילובם במסגרות חברתיות שונות המיועדות לבני גילם. לנוכח הממצאים מובאת ההמלצה לאנשי-האקדמיה ולאנשי-השדה, להטמיע את הידע בנושא בשלב ההכשרה של מחנכים ויועצים חינוכיים ובמהלך התפתחותם המקצועית. הטעמה של ידע מבוסס מחקר, עשוי להרחיב את מעגלי התמיכה עבור מתבגרים להט"ב.

 

אני מזמין אתכם/ן, להיכנס לבלוג המקוון שלי ברשת החברתית-מקצועית של מוכן מופ"ת. מכון מופ"ת נוסד ב-1983 ע"י האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, כבית-ספר למחקר ולפיתוח תכניות בהכשרת אנשי חינוך והוראה במכללות. הבלוג שלי, על תכניו השונים, עוסק במישרין בסוגיות להט"ביות בזיקה לחינוך ומתעדכן באופן שוטף. בין תכניו ניתן למצוא: רשימה של משאבי תמיכה לקהילה הלהט"בית, מאגר מחקרי מתחום החינוך, תיאור החוויה הבית-ספרית של תלמידים ומורים להט"ב, לרבות סקרי האח"מ, יום ההבנ"ה IDAHO, מדיניות משרד החינוך בנושא, חדשות רלוונטיות – תיקון חוק זכויות התלמיד, משפחות גאות למול מערכת החינוך, עבודת הגננת, המחנכת והיועצת בביה"ס עם תלמידים להט"ב והוריהם, תכניות להפחתת הלהט"בופוביה, מבט גלובלי על הקהילה הלהט"בית במערכות חינוך במדינות מערביות ועוד נושאים שעולים על סדר היום הציבורי-מקצועי.

 

משחקי דמיון של ילדים ביקור בארץ הפלאות מאת שלמה אריאל ספר פורץ דרך זה עוסק בעולם המופלא של משחקי הדמיון של ילדים. משחקי ה - "נגיד ש..." האלה הם אמצעי ההבעה והתקשורת העיקרי העומד לרשותם של ילדים. חשיבותם להתפתחות הילד ולאיכות תפקודו במישורים הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי רבה ביותר. משחק הדמיון מהווה כלי עיקרי בחינוך בגיל הרך ובטיפול בילדים. הספר, המבוסס על סקירה מקיפה של הספרות הרלוונטית ועל ניסיונו רב השנים של המחבר, בוחן את משחקי הדמיון מן הזוויות התפתחותית, הרגשית, התקשורתית-חברתית והבין-תרבותית. הוא מציג גם גישה חדשנית לטיפול בילדים באמצעות משחק וליישומי המשחק בחינוך. הספר מהווה תרומה רבת ערך לכל מי שעניינו בילדים: מחנכים ומחנכות, אנשי מקצועות טיפוליים העובדים עם ילדים ומשפחותיהם, סטודנטים וחוקרי תרבות הילד, הורים, כותבים לילדים ועל ילדים, ועוד. "זוהי זכות גדולה לכתוב הקדמה לספר שבורא מחדש את תחום חקר המשחק בדרך כה חדשנית ומבריקה" מתוך ההקדמה למקור של הספר, הכתוב אנגלית, מאת פרופסור בריאן סאטון-סמית, פרופסור אמריטוס, אוניברסיטת פנסילבניה. "זהו ספר מאתגר ומעורר מחשבה. חוויית הקריאה מרעננת ומאירת עיניים. הניתוח של תהליכי השפה והתקשורת המילוליות והלא מילוליות הספונטאניות מעמיק ומרחיק ראות במיוחד" ג'רום ל. סינגר, פרופסור לפסיכולוגיה ולימודי הילד, אוניברסיטת ייל. ד"ר שלמה אריאל הוא פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי בכיר, בעל תואר דוקטור לבלשנות. הוא מייסד ויו"ר העמותה הישראלית לטיפול במשחק. מחברם של ספרים ומאמרים רבים בתחומי התמחותו: חקר המשחק, טיפול וחינוך באמצעות משחק, טיפול רגיש להבדלי תרבות ואינטגרציה בפסיכותרפיה. הוא מכשיר מטפלים ומחנכים בתחומים האלה בישראל, ארה"ב וארצות שונות באירופה. אריאל כותב גם שירים וסיפורים לילדים. הוצאת ספרים "אח" בע"מ, מאי 2014 (להשיג בצומת ספרים או בהנחה ישירות מההוצאה) בתמונה: תום זיידמן פרויד , איור מתוך "מסע הדג", הוצאת אופיר 1924

 

בניסיון להעלות למודעות הציבורית את האפשרויות והסיכונים של החיים המקבילים ברשתות החברתיות, פירסמתי מאמר דעה ב"הארץ דה מרקר" על הפסיכולוגיה של פייסבוק וטוויטר. על הפנים שאנו מציגים לחברים ברשתות, על הקתרזיס התמידי, ועל האני האידאלי שהחברה מציבה לנו. הפיתוי לזייף זהות ברשת הוא גדול - מה המחיר על כך?

 

ערכו של מסמך זה בהיותו בסיס לשיח מקצועי על הפרקטיקה של עבודת הייעוץ בתהליכי הדרכה ובתהליכי הערכה. השיח בין מתווה זה לפרקטיקה יהפוך מסמך זה למסמך חי המנסח מחדש את עבודת הייעוץ. הסטנדרטים מהווים מעין מצפן מקצועי לעבודת היועצים. הגדרת מרחבי העבודה, אמות המידה לביצוע ומדדים להערכה עשויים ליצור מחויבות מתמדת לפיתוח מקצועי. השירות הפסיכולוגי ייעוצי, אגף ייעוץ.

 

הרצאה זו ניתנה כחלק מסדנא להורים באולפנת 'אמנה' בכפר סבא על רקע מעבר בנותיהם ללמודים במסגרת פנימיה. ההרצאה נבנתה בהתאם למטרות, שהוצבו ע"י הצוות החינוכי של ביה"ס, והותאמה לאוירת המקום. היא מובאת כאן כפי שהועברה, ללא שינויים. המודלים המובאים להלן הוצגו להורים במצגת ממוחשבת. ההרצאה מדברת על השפעת הקשר עם ההורים ומערכת החינוך בתהליך גיבוש הזהות בגיל ההתבגרות.

 

שיעור הנשירה מהלימודים במדינת ישראל עומד על ממוצע ארצי של כ-5% בקרב תלמידי כיתות ט'-י"ב. שיעור זה משתנה בקרב בני אוכלוסיות שונות; בקרב העולים החדשים למשל, שיעור הנשירה עומד על 8.7% בממוצע בגילאי החטיבה העליונה (מערכת החינוך בראי המספרים, 2003), שיעור שהוא גבוה בהשוואה לשיעור הנשירה של ילידי הארץ (3.9%).העבודה הנוכחית עוסקת בנושא הנשירה, אולם בניגוד למרבית המחקרים אשר מתמקדים בנושרים, מתמקדת העבודה הנוכחית בתלמידים שאינם נושרים, לאמור, אותם תלמידים אשר משקיעים מאמצים בלימודים ומתמידים בהם.

 

עולם העבודה תפס תמיד מקום מרכזי בחיינו הבוגרים, ואליו גם מכוונים מרבית מאמצנו בדרך אל עולם המבוגרים. השאלה, האם בישראל נעשה משהו להכנתו של הבוגר לעולם העבודה והתעסוקה העתידי? איך ולמה צריך להכין את הבוגר של מערכת החינוך לקראת המעבר לעבודה כמבוגר? מי צריך לקחת את אחריות על הנושא, ואיך, ניתן לעשות זאת על רקע הדינאמיקה וההשתנות הגבוהה שמאפיינת את עולם התעסוקה?.