מקורות

המאמר הוגש כעבודת גמר ללימודי פסיכותרפיה ונכתב בהדרכת עפרה אשל תחת השם 'על מרחבי הכלה וחוויה רגשית כפולה' על מנת להבין את מקומו של המטפל וחוויותיו הרגשיות, האופן בו הוא מכיל את רגשותיו של המטופל ואת רגשותיו שלו, אני מציע שני מושגים: מרחב הכלה, וחוויה רגשית כפולה. המושג מרחב הכלה מתאר כיצד מתפתחת היכולת להכלה רגשית אצל בני האדם. חוויה רגשית כפולה – זהו מושג המתאר תהליך אוניברסלי ובסיסי שבו אנשים מזהים וחווים את הרגשות המתעוררים בעצמם ואת הרגשות המתעוררים בזולת, במקביל.על מנת להמחיש את המושגים הללו בתהליך הטיפולי, אסיים את העבודה בהצגת מקרה טיפולי. מתוך אתר הבית של עמי ברונסקי

 

בימינו, שבהם שינויים כלכליים קיצוניים, פיטורין לא צפויים ושינוי פתאומי של כל כללי המשחק, ההשפעה אינה רק כלכלית ותעסוקתית אלא גם פסיכולוגית. תחושת הקביעות והוודאות שלנו נפגעת, ונוצרים חרדה ופחד. בתקופה כזו, יש חשיבות להערכות מתאימה. זה הזמן להיעזר ב- networking שלנו, ללמוד ולדעת מה קורה מסביב, להיעזר ולהתייעץ עם אחרים.

 

מהי חרדת נטישה? מתי ולמה היא מתפתחת? מה זה אומר? מה לעזאזל עושים?? על כך ועוד בסקירה הבאה.

 

במאמר אסביר מהו דימוי עצמי, כיצד הוא מתפתח. מה ההשפעות של דימוי עצמי נמוך וגבוה. ובעיקר, מה הדרכים המעשיות והיישומיות שניתן להפעיל כדי להגביר את הדימוי העצמי אצל ילדים, ואצל מבוגרים

 

אורנה בן דור חוזרת אל צמתים משמעותיות בחיי האדם. הפעם: גיל 12, הגיל בו חלה התנתקות מתחושת האחדות עם הרוח ומתחילה הגדרת הזהות העצמית כישות ארצית. (ניתן למצוא פירוט גם על גילאי 5,9 ו-17 לפי האנתרופוסופיה באתר המחברת) מתוך אתר NRG מעריב

 

בחברה בת זמננו ילדים רבים שוהים שעות רבות במעונות יום, עובדה שהובילה לויכוח ציבורי ולמחקר לגבי איכות הטיפול במסגרות אלו והשפעתו על התפתחות הילד. בגלל חשיבות הטיפול האיכותי להתפתחות הילד, יש לבחון היטב את הגורמים המשפיעים על איכות הטיפול, כדי לשפרם. מתפרסם באתר הגיל הרך

 

בגיל 4-5 הילד כבר צריך לדעת לזהות בין אסור למותר גם כשהוא בלי ההורים. אבל זה לא תמיד קורה, ולעיתים נדירות התוצאה היא רצח. מאמר מתוך אתר NRG מעריב

 

פרופ' מארינוס ואן אייז'נדורן, ראש החוג לחינוך ולחקר הילד באוניברסיטת ליידן בהולנד, משוחח עם פרופ' אבי שגיא-שוורץ ופרופ' דוד אופנהיים על הבעיות והסוגיות הסוציו חברתיות הנוגעות לילדי השואה. מתוך "הערוץ האקדמי" של אוניברסיטת חיפה.

 

פריון, הריון ולידה הם נושאי מפתח בשלבי ההתפתחות של האדם הבוגר ולפיכך יש להם משמעויות פסיכולוגיות עמוקות. עיקר תשומת הלב ניתנת בד"כ להיבט הפונקציונלי והרפואי של תהליכים אלו. פחות מידי תשומת לב ניתנת להיבטים הפסיכולוגיים שבהם, שלא פעם משפיעים במידה רבה על הצלחת התהליך ואיכות החיים של המשפחה והאם שמתמודדים עם פריון, הריון ולידה.

 

מחקרים במכרסמים הראו שהורמוני ההיריון מחוללים שינויים לא רק באזורי המוח השולטים בהתנהגות אימהית אלא גם באזורים האחראיים לזיכרון ולמידה. - שינויים אלה במוח עשויים להסביר מדוע חולדות אימהות מצליחות בניווט מבוכים ובלכידת טרף יותר מחולדות שלא הרו. - מדענים חוקרים כעת אם האימהוּת מקנה גם לנשים יתרונות מנטליים. מאמר מתוך הסיינטיפיק אמריקן באתר אורט

 

באמצע החיים, בסביבות גיל ארבעים וחמישים, אנשים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם ההשלכות של השינויים הנפשיים והפיזיים שהגיל מביא עמו. מדובר בתהליכים בלתי נמנעים, משותפים לכולנו - אך גם משתנים מאדם לאדם. בספר בוחנת הפסיכולוגית עליזה גולדשטיין את האפשרויות השונות להתמודדות טובה יותר עם שלב חיים זה, בתחומים של חופש, אהבה ומיצוי, כמו גם אובדן וויתור. הספר מתייחס למגוון היבטים של "גיל התבונה": מזוגיות ותיקה עד גירושים בגיל מאוחר, מהתבגרות הילדים ו"הקן המתרוקן" ועד בגידת הגוף ודעיכת היופי החיצוני, מהחופש לבחור מחדש ועד החיפוש אחר משמעות מחודשת לחיים בגיל המבוגר.

 

"...המחצית השנייה של החיים היא שלב התפתחותי העומד בפני עצמו. המודעות לאפשרות זאת מביאה לצמיחה ולגדילה, ולכן התפיסה שלי לגבי תקופה זו של החיים היא כל-כך אופטימית."