מקורות

אחד ממקורות הלעג העיקריים להומואים מאז ילדותם, דרך התבגרותם ובמשך בגרותם הצעירה מכוון כלפי נשיותם, המאיימת על התדמית הגברית של צעירים הטרוסקסואלים רבים, במיוחד בגיל ההתבגרות. ביטויי לעג אלה נמצאו במחקרים רבים מהשנים האחרונות כטראומה האחראית לשיעור המוגבר של הפרעות נפשיות שונות בקרב קהילת הלהט"ב, הגדלה בתוך החברה ההטרוסקסואלית הדומיננטית, לרוב ללא כל אמצעי תמיכה. במגזרים מסוימים בחברה השכיחות המוגברת של גברים העוסקים במקצועות "נשיים" (גננות ילדים, עיצוב אופנה, איפור וכו') עלולה אף היא להוות גורם המנציח את העמדות השליליות, בעיקר של גברים הטרוסקסואלים. ניסיונות טיפוליים שמכוונים ל"תיקון" "ליקויים" והפרעות בתחומים שונים העלו תוצאות דלות יחסית. בשנים האחרונות אנו עדים לשגשוג הפסיכולוגיה החיובית המכוונת לטיפוח וחיזוק ה"חוזקות", התכונות החיוביות של האדם במקום ניסיון לתקן את "חולשותיו". המאמר עומד על היתרונות היחסיים שיש לגישה זו לגבי טיפול בגברים הומואים דווקא ע"י קבלה וטיפוח תכונות והתנהגויות הנחשבים "נשיים" אך הם תופסים מקום הולך וגדל בחברה, כמו גנני ילדים, מעצבי אופנה ועוד. חיזוק החוזקות האופייניות של גברים הומואים, כחלק מתפיסת הפסיכולוגיה החיובית, מוצעת כמפתח לקבלה עצמית שבעזרת חינוך הציבור לגמישות מגדרית עשויה להקל על סבלם הנובע מלעג להתנהגות נשית.

 

ארבעה מתוך עשרה ילדים בארה"ב חיים בפחד מהוריהם, קובע מחקר בפרינסטון. את מי צריך להאשים? המאמר מציע מבט ביקורתי על ההורות בעת המודרנית מדרווין ועד ג'סיקה בנג'מין: מהאשמת האמהות בתחילת ימי המדע ועד להדדיות וההכרה שמציעות הפסיכואנלטיקאיות הפמיניסיטיות של העת האחרונה. כן נבחנים מושגים כמו טראומה והיקשרות לאור ממצאי המחקר, הקובע כי כמעט מחצית מההורים אינם מהווים גורם של תמיכה רגשית לילדיהם בעתות מצוקה

 

לפי מחקר מעקב הנערך בישראל, המתמקד בפדויי שבי ממלחמת יום כיפור, תסמיני הפוסט-טראומה שפיתחו עלולים לעבור לקרובי משפחה במנגנון של הידבקות. מתוך "הארץ".

 

במאמר זה תתואר תוכנית מובנית של עבודה קבוצתית, המתמקדת בפיתוח חוסן דרך חיבור לכוחות החלמה והתחדשות בטבע. הפעילות משלבת הליכה בחיק הטבע, התבוננות רפלקטיבית ב"תחנות" שונות בדרך בהדרכתו של מומחה בתחום הבוטניקה ופעילות יצירתית, הדהוד ושיתוף בקבוצה. תכנית זו פותחה בעשר השנים האחרונות במסגרת סל"ע, מרכז סיוע לעולה במשבר, בשיתוף עם המרצה לבוטניקה ד"ר צביה שפירא. התוכנית יושמה בעבודה קבוצתית כחלק מסמינרים למשפחות נפגעי טרור ואסונות אחרים, ובעבודה עם צוותי מתנדבים ואנשי מקצוע בתחומים טיפוליים המלווים נפגעי טראומה. עקרונות מנחים ומטרות: •חיזוק תחושת השייכות והזיקה בין היחיד לסביבה הטבעית. •העלאת תקווה וגיוס משאבי התמודדות דרך חיבור לכוחות הטבע. •הכרה בכאב ופתיחת ערוצים לביטוי עצמי תוך שמירה על המרחק המגונן המתאפשר בזכות שימוש במטפורות ובאמצעי הבעה יצירתיים. •יצירת נרטיבים של החלמה, התחדשות וצמיחה. קבוצות יעד: התכנית מודולארית ובנויה חוליות חוליות, כשתוכן הפעילויות מותאם לקהל היעד ולגיל המשתתפים. בתוכנית שלושה מערכי פעילויות (אז שלושה או ארבעה): א. פעילות למבוגרים. ב. פעילות לילדים (גיל 5-12 ולנוער; גיל 13-18)- פעילויות אלה מתאימות גם ליישום במסגרות חינוכיות. ג. פעילות משותפת הורים וילדים. ד. פעילויות המותאמות לקבוצות של מעניקי סיוע- להפחתת שחיקה ותשישות קרבה. יועצות, מטפלים באומנות, עובדות סוציאליות ואנשי מקצוע אחרים בתחום בריאות הנפש יכולים להעביר את הפעילויות לאחר הכשרה קצרה.

 

במשך 30 שנה פיתחה עדנה פואה, פסיכולוגית ישראלית, שיטה לטיפול בנפגעי פוסט-טראומה שחותרת נגד כל הקונבנציות המסורתיות. השיטה הזאת צפויה להציל את חייהם של מיליונים ולמקם את פרופ' פואה בספרי ההיסטוריה של המדע

 

Working with Children who have Experienced Political Violence and Torture A Booklet for Teachers Written by Debra Kalmanowitz (MA, RATh Arts Therapist) and Sheila Kasabova (MA Counselling Aspects in Teaching and Learning) Child and Adolescent Psychotherapy Team The aim of this booklet is to help teachers better understand art therapy1 in the context of schools and its usefulness to children who have experienced political violence and torture.

 

נכתב ע"י ליאורה בר-נתן בשנת 2006 M.A, פסיכותרפיסטית גופנית, מוסמכת ע"י המכון הבינלאומי להתמקדות " כל מצוקה ואיום הם כמו התכווצות בגוף. כל עוד הגוף מכווץ על ידי מצוקה, הוא לובש את צורתה. גוף מתמודד עם הקושי בשעה שהוא הנו הקושי. רוב האנשים מניחים לגופם להתכווץ אל תוך התבנית של השיבושים בחייהם ולהיות אנדרטה לכל הדברים הלקויים, בכל רגע ורגע" יוג'ין ג'נדלין, פסיכולוג-פילוסוף ומייסד גישת ההתמקדות

 

השלכותיה של התסמונת הפוסט טראומטית על ארגון האישיות של הנפגעים ושל בנות זוגם דר' שי שלקס המאמר נכתב בסיועה של דר' רחל דקל, ביה"ס לעו"ס, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן המאמר מבוסס על עבודת הדוקטוראט של המחבר הראשון שנעשתה בהנחייתם של דר' רבקה איצקוביץ' ודר' יגאל גרוס במסגרת המחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן (פורסם ב"שיחות").

 

המאמר מציע התבוננות בהתהליך הפסיכולוגי שעברה אנה, אשר מוצא ביטויו באופן בו נכתב הספר, כמו גם בדינאמיקה של הכניסה והיציאה למעגל הזנות.

 

כיצד מתמודדים עם משפחה דיספונקציונלית, survivors guilt, תקיפות מיניות, אונס, גילוי עריות, אלימות מילולית, אלימות פיסית, ניכור חברתי, חרדת נטישה, חרדה קיומית, דיכאון, דיסוציאציה, פגיעה עצמית, אובדנות, או בקיצור- הפרעת דחק פוסט טראומתית מורכבת? הצצה בגוף ראשון לעולם של whisper, בנסיונותיה להתמודד עם אי קביעות אובייקט, אובדן, טראומה מורכבת, ייצוגי עצמי ואובייקט שליליים, אמיגדלה מול מיינדפולנס, החלמה, שיקום, עדות.

 

מאמרים בנושא טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעת פאניקה; על הפרעה פוסט טראומטית; הפרעת חרדה חברתית; OCD; על תסמונת מעי רגיז; Temporomandibular Disorder; מחלת ריינאוד ועוד. באתר אגודת א.י.ל.י.ם

 

אדם נתקל במערכת הפסיכולוגית שלו באלמנטים שונים שמאיימים להטילו לדיכאון ולהרוס את הדימוי העצמי שלו. למשל, ספק עצמי, עלבון, רגשי אשם, מחשבות שליליות, מחשבות תבוסתניות, רגשות תבוסה, ייאוש וכו´ וכו´. בדרך כלל כל הרגשות הללו ´מרימים ראש´ ומתחילים ´מתקפות טרור מבפנים´.