הוּא כִּוֵּן הַשָּׁעָה וְהֵגִיחַ, וְהֵעִיר, וְהִסְעִיר, וְהִרְנִין
עלון פסיכולוגיה עברית | 27/3/2022 | הרשמו כמנויים
לקראת סוף השבוע העברנו את השעונים למצב 'שעון קיץ', שהוא בעצם יריית הפתיחה של האביב. וכאילו שמזג האוויר מאזין למשחקי השעון שלנו, ולנקודות הציון שאנחנו מנסים לייצר בתוך זמן שלא מפסיק לנוע - אחרי חודש מרץ מהקרים שידענו פה, נראה שהשבוע הולך להיות באמת אביבי וחמים. בזמן אי אפשר באמת לשלוט, אבל אפשר להאזין לאופן בו הוא גומע מרחק, להתבונן באופן העדין אך המתמיד בו הנוף, והגוף שלנו, משתנים. לנפש יש זמן משלה, ובכל זאת, גם עליה החלפת השעון משפיעה, ובעיקר חלוף הימים, החודשים והשנים. אחת השאלות הנוקבות בחדרי הטיפול, שנוכחת תמיד גם אם היא לא מדוברת, היא שאלת הכבוד לזמן – איך לא מאיצים תהליכים שמבקשים את זמנם, ועם זאת – מכבדים את האופן בו הזמן הממשי לא עוצר לרגע.
השבוע באתרנו מאמרים חדשים, טורים ופרקים מספרים, שתוכלו לקרוא בכל שעה במהלך היום:
ישנן נשים החוות צורך לפתח קריירה בגיל המעבר מסיבות שונות, ובהן חוויית הקן המתרוקן הגורמת לרצון להחליף פוריות ביולוגית והורית בפוריות מקצועית; או בשל הגעה לשיא של היכולות, בהן יצירתית ויכולת אמפתית. עם זאת נשים בגיל המעבר עלולות לעיתים להירתע ממימוש של קריירה, משום שההצלחה נתפסת בעיניהן כהרס האובייקט, או בשל קושי בתחרותיות ובהבלטת היחיד, והצטברות משקעים מהורים שהקדישו עצמם לעבודה על חשבון חיי המשפחה. במאמרה של רחל בר יוסף-דדון נסקרים גורמים היכולים לסייע לנשים הנמצאות בקונפליקט סביב פיתוח קריירה בגיל המעבר. לסיום נסקרות עמדות ארכיטיפיות לאורך ההיסטוריה שראו בנשים כוח אפל ומזיק, וכן נסקרת האפשרות הלגיטימית של אישה לוותר על קריירה, על יתרונותיה וסכנותיה.
במדור סקירת הספרים, ד"ר אילנה לח לוקחת אותנו למסע בספרו של גיא פרל "הדבורים של הבלתי נראה": אל שפת השירה בעקבות יונג ונוימן. הדבורים של הבלתי נראה מייצרות את הדבש של העולם שמעבר- העולם הנשגב, המחריד, המפעים, של הלא מודע. הן אוספות את חומרי המציאות, ומתמירות אותם לחומרי נפש. איך? בשאלה המרתקת הזו עוסקים אמנים, אנשי רוח, חוקרים ואנשי טיפול בתקופות שונות, במקומות שונים בעולם ובשפות שונות. אילנה לח סוקרת את הספר של פרל וכותבת כיצד הוא מציע תשובות לשאלה זו מתוך גישה יונגיאנית-נוימניאנית, דרך צלילת עומק לכתביהם של שלושה משוררים, המגלמים את עבודת הדבורים של הבלתי נראה.
ובמדור הספרים - "מסע עם אשת לוט", ספרה של הביביליותרפיסטית נגה בן ששון, חוקר את מוטיב המבט האסור לאחור ואת מבטה של אשת לוט כמייצגים תופעה חיה הנוכחת בעולם הרוח ובחיי הנפש. לצד דברי מדרש עתיקים יפגוש הקורא שירה צעירה, נובלה נועזת ובלוג אינטרנטי, שכותביהם פנו אל הסיפור המקראי וביקשו להסיר ממנו את המלח ולהשיב לו חיים. לאלו מצטרפים קולותיהם של אלו שנענו להזמנה להגיב לסיפור המקראי-ודבריהם זוכים לניתוח מעמיק ורגיש. בפרק מהספר הזמין לקריאתכם, בן ששון קוראת בפרק מתוך הנובלה 'ילדות' מאת מיכל בן נפתלי, שנכתבה בקול בתם של לוט ואשתו. זו יצירה הגותית וגם לירית, המצרפת יחדיו קטעים הנוגעים לטקסט המקראי, על הקשריו הקרובים והרחבים, וזיכרונות אישיים. הקריאה ביצירה נעשית מנקודת מבטה של בן ששון כמטפלת וביבליותרפיסטית.
רשימת הקריאה השבועית של פסיכולוגיה עברית עוסקת בגברים וגבריות בחדר הטיפולים. העיסוק בגברים ובגבריות תופס תאוצה בשנים האחרונות, וקיימת הבנה הולכת וגוברת של הצורך בפיתוח ידע לגבי פסיכולוגיה של גברים וכלי התערבות יעילים על מנת לעזור להם במצוקותיהם. ברשימת המאמרים שלפניכם מופיעים מאמרים שעוסקים בגבריות ובכינון הזהות הגברית, בהתאמת הטיפול הפסיכולוגי לגברים, הן בנגישותו והן בטיפול עצמו, ובהפרעות כמו דיכאון כפי שהן מתאפיינות בקרב גברים
ובינתיים בפסיכובלוגיה:
ד"ר טל פלג-שגיא כותבת הפעם על הקסם בטיפול זוגי –
"זוגיות היא עניין מורכב ומסובך אצל כולנו, ואצל מטפלים הרבה פעמים הטיפול בזוגות נופל לקטגוריה של הלא נודע, המסובך והמרתיע. למה? לדעתי הסיבה העיקרית הינה שבניגוד לטיפול פרטני, בטיפול בזוג לא ניתן לתת 'אמפתיה ללא גבולות'... קל יותר לחוש אמפתיה כשמולנו עומד אדם אחד, שברור מה הפגיעות שבבסיס התנהגותו. כאשר יושב מולנו זוג, אנחנו בעצם מקבלים בעוצמה רבה תמונה של המציאות: לא עוד אדם פגיע, אלא אדם פוגעני. לא עוד אדם עם צרכים, אלא אדם שבהתנהגותו פוגע באחר. לא עוד אדם רגיש, אלא אדם שפועל באופן לא רציונלי ובכך מתקיל את הזוגיות שמולו".
שרה איוניר, שמטפלת גם היא רבות בזוגות, חוזרת לבלוג שלה ומשתפת אותנו בהרהורים על ספרה החדש של יעל משאלי 'מותרות' – העוסק בחווית הפרידה והגירושין -
"משאלי ב"מותרות" חותכת בסכין חד, לאט, בבשר החשוף כשהוא מדמם ופגוע עם חלקים דלקתיים ורקובים. כחדורת שליחות היא מדווחת באמצעות הסיפורים בגוף ראשון, באופן מיקרוסקופי, ספרותי ופיוטי, איך נראות חוויות של צער, בושה, זעם, בדידות, כשלון... עם כל ההפרשות, והמראות והצלילים והקולות המתלווים לכך. היא לא מייפה מאומה, הכל חשוף ומעורטל, ובכל זאת יש איזו מתיקות והומור של משהו חי ומתרחש. של אמת מלאת יופי של היות אדם".
הפרעה נפשית חדשה נולדה: אבל ממושך (prolonged grief). בחודש האחרון האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית כללה את ההפרעה החדשה בעדכון למהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות, ה-DSM. לפי ההגדרה החדשה, ההפרעה מוגדרת כיגון עמוק שנמשך למעלה משנה ומונע מהאדם האבל לחזור לשגרת חייו. החוקרים מקווים כי האבחנה החדשה תאפשר להעניק סיוע לאנשים שלאחר אובדן קשה התקשו לחזור לחייהם.
ובבלוג 'כיכר העיר' שלנו - אגרת הזדהות ותמיכה שך העמותה היונגיאנית הישראלית החדשה המבקשת להזדהות עם החרדה והכאב של העם האוקראיני ולהשתתף בדאגה לשלומם.
אביב / רחל
הֲשָׁכַחְתִּי תְרִיסִים לְהַבְרִיחַ,
אִם דַּלְתִּי לֹא נָעַלְתִּי כַּדִּין? –
הוּא כִּוֵּן הַשָּׁעָה וְהֵגִיחַ,
וְהֵעִיר, וְהִסְעִיר, וְהִרְנִין.
מַה בֵּינִי – הַשְּׁקֵטָה – וּבֵינֶךָ,
אַדְמוֹנִי, מְבֻשָּׂם, וְנִלְהָב?
אֵיךְ אֵדַע לְהָנִיס מִפָּנֶיךָ
אֶת אֲשֶׁר לִי אָגַרְתִּי בַּסְּתָו?
הַאֶרְגַּז? הַאֶגְעַר בָּךְ בְּזַעַם?
הַאַרְחִיק מִגְּבוּלִי? אוֹ אוּלַי…
אוֹ אוּלַי אֶתְרַצֶּה אַךְ הַפַּעַם,
רַק הַפַּעַם… הַפַּעַם וְדַי!
Photo by Jinsoo Choi on Unsplash
