המגמה הקלינית בעברית: משנה"ל הבאה סטודנטים לא יידרשו להעביר אבחון שכולל רורשאך ו-TAT בפרקטיקום
שפיות זמנית | 3/7/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
החל משנת הלימודים תשפ"א (2020-2021) הסטודנטים לתואר שני במגמה הקלינית של האוניברסיטה העברית לא ידרשו עוד להעביר בהכרח את בטריית האבחון ה"קלאסית" - מבחני וקסלר, בנדר, HTP, TAT ורורשאך - במסגרת ההכשרה המעשית שלהם, כך נמסר לסטודנטים מראש המגמה הקלינית, ד"ר יפתח יובל.
מסמך לימודי הליבה במגמות הקליניות של הועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית במועצת הפסיכולוגים מפרט את הכישורים הנדרשים לתחילת התמחות בפסיכולוגיה קלינית וההכשרה במסגרת ההתמחות בשדה. בין היתר נדרש שלימודי התואר במגמות הקליניות יכללו 8 נ"ז בנושאי אבחון והערכה (פסיכודיאגנוסטיקה):
"הלימודים באבחון והערכה יקיפו את כל שלבי תהליך האבחון וההערכה: איסוף מידע ממקורות שונים, ראיון קליני, כלי אבחון להערכה מקיפה, דו״ח פסיכולוגי מקיף, מתן משוב, היבטים אתיים של אבחון, היבטים התפתחותיים, אבחנה ואבחנה מבדלת. כמו כן, ההוראה והלימוד יכללו מבחנים המכסים תחומים מרכזיים של מבנה האישיות, קוגניציה, תפקוד, נוירופסיכולוגיה, פסיכופתולוגיה והפרעות ספציפיות, במגוון כלי הערכה ודרכי חשיבה אבחנתית עדכניים הכוללים מבחן השלכתי, ביצועי ודיווח עצמי.
דרישות מינימום ללימוד מבחנים באבחון והערכה: כישורים קוגניטיביים (וכסלר ומבחנים דומים), רורשאך, MMPI למבוגרים, Achenbach לילדים".
עד כה, באוניברסיטה העברית למדו הסטודנטים 8 נ"ז שעסקו ברובן הגדול בבטריית האבחון הקלאסית. במסגרת השינוי במגמה הקלינית באוניברסיטה העברית, הסטודנטים ילמדו בשנה א' קורסי חובה בהיקף של 4 נ"ז אשר יקיפו את הכלים המרכיבים את בטריית המבחנים הקלאסית, לא כולל HTP, אשר יוסר מתוכנית הלימודים בשל היותו, כך לפי יובל, "חסר תוקף מינימלי". בשנה ב' הם ילמדו קורסי חובה חדשים בהיקף 4 נ"ז, אך אלה לא יתמקדו עוד בבטרייה הקלאסית, אלא בראיון הקליני, בכלים אבחוניים נוספים, ובנושאים כלליים הקשורים למטרותיו ולמגבלותיו של תהליך האבחון. קורס נוסף בפסיכודיאגנוסטיקה יהיה קורס בחירה בהיקף של 2 נ"ז, והוא בעיקר ירחיב אודות מבחני ה-TAT והרורשאך.
יובל הסביר כי הסיבה לשינוי היא התאמת תכנית ההכשרה למסמך לימודי הליבה של הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית. "בפתיחתו של המסמך נכתב – בצדק רב – שהשינויים והתמורות שחלו בתחום בעשורים האחרונים דורשים התעדכנות במסגרת הלימודים באקדמיה", אמר יובל ל"פסיכולוגיה עברית", "ואכן, נקבעו במסמך זה אמות מידה וקווים מנחים שיתייחסו לשינויים אלו. באשר לאבחון והערכה, ההוראות במסמך מדגישות, ואני מצטט: 'פסיכולוג עצמאי אמור להיות מסוגל להתמודד עם שאלה אבחנתית באופן גמיש תוך הבנה רחבה של הממצאים והנסיבות, על מנת שיוכל לתת מענה מקצועי הולם לשאלת האבחון ולהתערבויות המתאימות', ולכן 'בכל אבחון ייבחרו כלי ההערכה המתאימים לצרכי הנבדק והטיפול, וההערכה והאבחון יתוכננו על פי שאלת ההפניה וכלי האבחון ייבחרו בהתאם'. באופן ברור, ההוראות הללו אינן עולות בקנה אחד עם הכשרה אשר מתמקדת בהרכב קשיח כלשהו של כלי אבחון והערכה.
"לפיכך, תכנית הלימודים אצלנו עודכנה כך שתכסה מגוון רחב מאוד של כלי אבחון, תוך דגש על גמישות התהליך והתאמתו למטופל הספציפי ולקונטקסט הטיפולי הרלוונטי. על מנת שהוראות מסמך הליבה יבואו לידי ביטוי גם בהכשרה המעשית, עידכנו את הדרישה שלנו ממקומות הפרקטיקום, כך שהתנסות הסטודנטים בפסיכודיאגנוסטיקה תתאים להוראות הליבה באשר לגמישות התהליך, תוך התאמת הכלים בהם נעשה שימוש למקרה הספציפי, לשאלת ההפניה, ולסטינג הטיפולי. מכיוון שהאבחון אמור להיות מותאם לצרכי המקום, כמובן שאין אנו פוסלים את השימוש בכל כלי אבחון שהוא במסגרת התהליך".
לדבריו של יובל, ההתנסות באבחון במהלך ההכשרה המעשית בתואר הינה עדיין בגדר חובה, אך האוניברסיטה לא תדרוש מהסטודנטים לבצע את הבטרייה הקלאסית, אלא אם יהיה רצון בכך מצד מקום ההכשרה. קורס הדיאגנוסטיקה החדש, שתעביר פרופ' נילי מור, יכלול גם חלק מעשי שיוכל להיעשות במסגרת הפרקטיקום או במסגרת האוניברסיטה. את קורסי החובה והבחירה שיתמקדו בבטרייה הקלאסית תמשיך להעביר ד"ר לאורה קנטי.
