סימני אזהרה לניצול מיני בטיפול נפשי | קבוצת פסיכואתיקה
שפיות זמנית | 28/1/2019 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
קבוצת פסיכואתיקה: אילת כהן-וידר, אתיה ברנהרט-מגן, דורית גורני, טל לבנה, יעל שביד ונורית ענבר-וייס1,2
טקסט זה נכתב כדי לעזור לנשים וגברים הנמצאים בטיפול נפשי, לזהות סימני אזהרה שעלולים להעיד על התרחשותה של פגיעה בעלת היבט מיני בתוך היחסים הטיפוליים, או על סיכון להתפתחות פגיעה כזו. חשוב לציין כי ישנן צורות נוספות של ניצול ופוגענות בטיפול נפשי, אך הן לא יעמדו במוקד הטקסט.
הטקסט גובש ונוסח בהסתמך על ידע תאורטי והיכרות ישירה ועקיפה של המחַברות עם מקרים של פוגענות וניצול מיני בטיפול נפשי, ובהשראתם של טקסטים דומים באנגלית המצויים ברחבי הרשת.
השפה העברית מקשה על ניסוח ניטרלי מבחינה מגדרית. התמודדנו עם בעיה זו בצורות שונות לאורך הטקסט. בכל המקרים, התיאורים מתייחסים לכל השילובים המגדריים.
הקדמה
טיפול נפשי חייב להתקיים במרחב מוגן ובטוח שבו ניתן מקום לחקירת מגוון רחב של רגשות, תחושות ומחשבות, מתוך ביטחון שלעולם לא ייעשה שימוש לרעה בתכנים העולים בטיפול, ברגשות המטופלים ובפערי הכוחות המוּבְנים ביחסים הטיפוליים. העבודה הטיפולית נועדה במהותה לשרת את צרכי המטופלים, להקל על מצוקתם ולתרום להתפתחותם הרגשית.
רובם הגדול של המטפלים בנפש פועלים במקצועיות ובאופן אתי, מתוך תחושת שליחות לגבי עבודתם. עם זאת, לצערנו ישנם גם מקרים שבהם מטפלים מועלים באמון שניתן בהם ומנצלים לרעה את כוחם ואת התלות הנפשית הנוצרת בתוך קשר טיפולי. אם המטפל עושה שימוש בקשר לטובתו שלו, למען סיפוק של דחפיו ורצונותיו, הקשר הופך לפוגעני ומזיק. למותר לציין כי התנהגות כזו אינה מקצועית ומהווה הפרה של כללי האתיקה ולעתים גם עבירה על החוק3.
להלן יתוארו סימני אזהרה לניצול בעל אופי מיני בטיפול נפשי, בדרגות שונות של חומרה ומובהקוּת. מקצתם מהווים הפרה חד-משמעית של כללי האתיקה (או אף של החוק), ודי באחד מהם על מנת להעיד כי המטפל חרג באופן בוטה מתפקידו והטיפול כבר אינו מקום בטוח עבורכם.
סימנים אחרים עשויים להיות נתונים לפרשנויות שונות, בהתאם להקשר. ואולם, אם הצטברו מספר סימנים עמומים ו/או אתם חשים שמשהו לא תקין מתרחש ביחסים הטיפוליים, חשוב שתתייחסו לכך ברצינות. בשלב ראשון, מומלץ לשטוח את החששות בפני המטפל/ת. מטפלים שפועלים באופן מקצועי ואתי אמורים להתמודד עם ביטויים של ספק או ביקורת באופן ענייני, ישר ומכבד, תוך גילוי נכונות לבדוק את עצמם. תגובה שאינה עניינית, רצינית וכנה, היא סימן מדאיג לגבי מקצועיות המטפל/ת.
אם תגובת המטפל/ת אינה מניחה את דעתכם, אם אתם חושדים שיש פגם מקצועי ואתי בהתנהלות המטפל/ת והטיפול אינו מרחב בטוח ומיטיב עבורכם, חשוב שלא תישארו לבד עם הספקות. רצוי לשתף בהם אדם קרוב שאתם סומכים על דעתו, או אפילו מטפל/ת אחר/ת. כדאי להישען גם על שכל ישר, אינטואיציה ותחושות בטן.
בסופו של דבר, אם הגעתם להכרה שהיחסים הטיפוליים הפכו לנצלניים ופוגעניים, או מקנן בכם חשד עיקש שהם מתפתחים בכיוון כזה, אנו ממליצות על עזיבת הטיפול. בנוסף להפסקת הטיפול תוכלו לשקול פנייה לקבלת עזרה, בירור המקרה או הגשת תלונה. בהמשך הטקסט יפורטו כמה אפיקים אפשריים לפניות כאלה.
סימני אזהרה וסימנים המעידים על פגיעה מינית בתוך היחסים הטיפוליים
- המטפל אומר לך שאת מיוחדת ואין לו קשר כזה עם אף מטופלת.
- פגישות הטיפול מתארכות ללא זמן סיום מוגדר.
- המטפל מרבה להתייחס למראה גופך ולהופעתך החיצונית, לרוב באופן מחמיא (למשל: "שמלה חדשה?", "איזה בושם טוב", "את נראית טוב היום").
- המטפל מחמיא לך באופן מוגזם והתנהגותו יוצרת אווירה של חיזור, פלירטוט או פיתוי.
- המטפל מגלה בך עניין רומנטי או מיני, מתאר את משיכתו כלפייך ומחמיא לך על גופך ומיניותך.
- המטפל משתף אותך בקשייו הזוגיים, אולי אפילו רומז כי את מבינה אותו טוב יותר מאשתו.
- המטפל שולח לך מסרים עם רמיזות רומנטיות ו/או מיניות בין פגישות הטיפול.
- המטפל לוחץ עליך לספר לו פרטים אינטימיים על חיי המין, ההיסטוריה המינית או הפנטזיות המיניות שלך, ואינו מרפה. הוא מתעניין בהם באופן שמעורר בך אי-נוחות וחשש שהוא פועל ממניעים אישיים ולא טיפוליים (למשל, מתוך דחף מציצני).
- המטפל מספר לך שיש לו פנטזיות מיניות עלייך ו/או משתף אותך בתכנים של פנטזיות מיניות שלו, בין אם הפנטזיות נוגעות אלייך ובין אם לא.
- המטפל רומז על אפשרות לרומן ביניכם במהלך הטיפול או לאחר סיומו ("אם רק לא היינו מטפל ומטופלת...").
- המטפל מנסה ליצור רושם כוזב שהוא יכול להשתחרר מן ההגבלות החלות עליו ביחס אלייך כמטפל ("כשהטיפול יסתיים כבר לא נהיה מטפל ומטופלת, רק גבר ואישה"; "הפסקתי לגבות ממך כסף על המפגשים שלנו, לכן אנחנו כבר לא ביחסים טיפוליים").
- המטפל מודה שהתנהלותו מתנגשת עם הקוד האתי, החוק או הנורמות המקצועיות, ומציע ש"זה יהיה הסוד שלנו", או רומז כי הקוד/החוק כביכול אינם חלים עליו או על הקשר המיוחד ביניכם.
- המטפל מציע לך הצעה רומנטית או מינית, מרומזת או מפורשת, במהלך הטיפול או אחרי סיומו.
- אנשים קרובים שאת סומכת על כושר השיפוט שלהם, חושדים שהקשר הטיפולי מתפתח בכיוון פוגעני, ומביעים דאגה מכך.
- המטפל יוזם מפגשים מחוץ לחדר הטיפול, ללא הנמקה טיפולית ברורה ומשכנעת כיצד היציאה מהחדר תשרת את התהליך הטיפולי. (דוגמה להנמקה משכנעת היא כשהמפגש נערך בשעות הטיפול, למטרה מוגדרת - כגון טיפול בחרדה ממקומות הומי אדם - ובמסגרת של פרוטוקול טיפולי מוכר).
- במהלך הטיפול מתרחש מגע גופני כלשהו (כגון חיבוק) בין המטפל לבינך, בלא שתתקיים ביניכם שיחה גלויה ומעמיקה על משמעות המגע והשפעתו. (יצוין כי במרבית הגישות הטיפוליות, מגע גופני בכל מקרה אינו חלק מהיחסים הטיפוליים).
- מתקיים מגע גופני חוזר בין המטפל לבינך מבלי שהתקיימו כל התנאים הבאים:
- למטפל יש הכשרה פורמלית ומעמיקה בטיפול נפשי המשלב מגע.
- הוסכם מראש במפורש כי הטיפול הנפשי עשוי לכלול מגע גופני.
- המטפל ביקש את הסכמתך למגע בכל פעם מחדש וכיבד את גבולותיך.
- למגע יש הנמקה טיפולית משכנעת והוא לעולם אינו בעל אופי ארוטי.
- המטפל נענה להצעה רומנטית או מינית מצדך, במהלך הטיפול או אחרי סיומו.
- המטפל נוגע בך באופן ארוטי או מיני, בהסכמה או שלא בהסכמה.
- המטפל מתנה את המשך הטיפול במתן טובות הנאה מיניות, או מציע לך לשלם עבור הטיפול במעשים מיניים.
- המטפל מדגיש שאסור לך לשתף אחרים במה שקורה ביניכם, ומאיים ששיתוף כזה יהרוס אותו.
- המטפל מפעיל לחץ לא סביר, מניפולציות או איומים על מנת למנוע את סיום הטיפול, כשאת מביעה כוונה כזאת.
- המטפל כופה עליך מגע מיני בניגוד לרצונך.
ניצול ופוגענות מסוגים נוספים
כאמור, טקסט זה מתמקד בפגיעה מינית ביחסים הטיפוליים, אך ישנן צורות נוספות של ניצול ופוגענות בטיפול, שעשויות להופיע לצד הניצול המיני או באופן בלתי תלוי. למשל, ניצול רגשי וכספי מסוגים שונים, או ניהול הטיפול בגישה כוחנית ומשפילה ותוך התעללות רגשית ומילולית סמויה. מפתח חשוב לזיהוי פוגענות סמויה בטיפול הוא ערנות לתחושותיך הנפשיות והגופניות. אם ערנות זו מובילה אותך לחשוד שהמטפל מתנהג בצורה לא ראויה, היוצרת אצלך כאב נפשי ותחושה רעה ביחס לעצמך, חשוב לנסות לייצר מרחב לבירור תחושות אלו, בתוך הטיפול ו/או מחוצה לו.
דרכי התמודדות
אם עברת פגיעה מינית או אחרת במסגרת של יחסים טיפוליים, קרוב לוודאי שתזדקק/י למרחב טיפולי בטוח על מנת לעבד את הפגיעה הקשה שחווית ולהחלים ממנה. לצד ההתמודדות הרגשית קיימים אפיקים שונים לבירור ולהגשת תלונה על המטפל/ת, בהתאם לשיוך המקצועי שלו או שלה ולאופי הפגיעה. למשל, פנייה לוועדת האתיקה באיגוד המקצועי של המטפל/ת, לוועדת התלונות במשרד הבריאות, למרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, לעמותות כגון "אחת מתוך אחת", ואף למשטרה.
קבוצת פסיכואתיקה מציעה את עצמה ככתובת נוספת לתמיכה והתייעצות ראשונית במקרים של חשד לפוגענות בעלת אופי מיני בטיפול נפשי. חברות הקבוצה פועלות בהתנדבות והעזרה ניתנת ללא תשלום, ותוך התייעצות הדדית בין חברות הקבוצה. ניתן לפנות אלינו לדואל psychoethics1@gmail.com. אנו מתחייבות לשמור על חיסיון הפרטים המזהים של הפונות והפונים, בכפוף לחובת הדיווח על פי החוק.
תגובות לטקסט
נשמח לקבל תגובות, הערות והצעות לשיפור. בחודשים הקרובים נרכז את ההצעות שיתקבלו לקראת גיבוש גרסה נוספת של הטקסט. כתובתנו psychoethics1@gmail.com ודף הפייסבוק שלנו נקרא "פסיכואתיקה".
הערות
[1] לפי סדר אלפביתי של שמות המחברות. המחברות הן פסיכותרפיסטיות חברות קבוצת 'פסיכואתיקה', העוסקת בהתמודדות עם התופעה של פגיעה מינית במסגרת יחסים טיפוליים.
[2] המחברות מבקשות להודות לאנשי המקצוע שקראו גרסאות מוקדמות של הטקסט, עודדו אותנו להשלים ולפרסם אותו ותרמו את הערותיהם המועילות. ביניהם נמנים אפרת אבן-צור, פרופ' גבי שפלר, דר' צביה זליגמן, דר' יורי סלע, דר' שרון לוי, איריס ישראלי ובלה שגיא. כל האחריות על תוכנו של נוסח זה מוטלת כמובן על המחברות.
[3] להבהרת ההבדלים בין כללי האתיקה המקצועית לבין דרישות החוק, ראו סעיף ד' במאמרו של גבי שפלר מ-2012 "אתיקה מקצועית וחוק בפסיכולוגיה", בקישור: https://www.hebpsy.net/....asp?id=2871
