לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
אילוף עריות – על פרברטיזציה בחסות התקשורת

אילוף עריות – על פרברטיזציה בחסות התקשורת

רועי סמנה | 11/11/2017 | הרשמו כמנויים

גבירותיי ורבותיי, מסתבר כי אינצסט הוא השחור החדש. הטאבו הגדול מכולם, הטאבו על גילוי-עריות, זוכה בתקופה האחרונה למתקפת יחסי ציבור המנסה לעשות לו מיתוג-מחדש. האיסור על העריות מאפיין, בצורה זו או אחרת, כל חברה אנושית. בין אם בשל סיבות אבולוציוניות ובין אם בשל מניעים חברתיים, משחר ההיסטוריה נחשב מין בין בני משפחה מקרבה ראשונה לאסור ומוקצה. מקורה של המילה אינצסט הוא בלטינית ופירושה, באופן הולם, הוא טמא או מלוכלך. ובכל זאת, למרות הכל, האינצסט מסתמן כדבר האופנתי הבא.

זה התחיל, אולי, בסדרה המגה-פופולארית 'משחקי הכס', עם עלילותיהם הרומנטו-ארוטיות של האחות והאח לבית לאניסטר – סרסיי וג'יימי. העונה השביעית של הסדרה, ששודרה לא מכבר, הסתיימה במשגל בין ג'ון סנואו לדאינריז. "הרגע בין השניים משקף את השינוי שחל בצופי 'משחקי הכס', שבעונה הראשונה סלדו מהרעיון של גילוי עריות כשנחשף הקשר בין ג'יימי וסרסיי, ובעונה הנוכחית מעודדים את מימוש המתח המיני בין אחיין ודודתו" כותבת חן חדד, מבקרת 'הארץ'*.

*****

ניתן אולי היה להתנחם בכך ש'משחקי הכס' משוטטת במחוזות הפנטזיה, אילולא פורסם לא מזמן** שתוכנית ריאליטי אוקראינית עסקה בשאלה הלוהטת למי שייך תינוקה של ילדה בת 12. הילדה הודתה בשידור חי כי אבי התינוק הוא אחד מבני משפחתה, אשר אנס אותה, והקהל עצר את נשימתו בציפייה לגלות, בתוכנית הבאה, מי הוא האב: אביה החורג, אחיה החורג, או אחיה הביולוגי.

גם ישראל לא נשארת פראיירית: הפרומואים בשבוע האחרון בישרו על "סיפור לא ייאמן על משולש אהבה אסור". ערוץ 10, שנאבק כעת בשני ערוצים מסחריים במקום באחד, רכב על הטרנד הישן-חדש והציע גם הוא את ליטרת האינצסט שלו. "משולש האהבה האסור" הסתבר כסיפור עגום על יחסים זוגיים מיניים בין אב לביתו החורגת, כאשר בשלב מסוים הבת נכנסה להיריון מאביה החורג, כשבמקביל אימה אף היא נשאה את ילדו ברחמה. "מאוד קל לגנות את האהבה הזו, יש בה משהו מאיים" אמר אמנון לוי, המגיש, בליברליות מרשימה בפתח התוכנית וקרא לנו שלא להיות שיפוטיים. בעוד הדרמה של סופוקלס על המלך אדיפוס הסתיימה בטרגדיה הגורמת לנו לפקפק בכדאיות משאלותינו האינצסטואליות, כאן הובילו אותנו באף, כמו מאלפי עריות מיומנים, אל כלוב של הפי-אנד.


- פרסומת -

מי שתמיד ידעו לזהות במהירות וביעילות את האופנות המתחלפות הם אנשי הפרסום כמובן ואכן, זכינו ממש לאחרונה גם לפרסומת חדשה בה דוגמנית-העל בר רפאלי מציצה בתשוקה פרברטית ניכרת לעין על חלקי-אובייקט של גבר שרירי ומושך רק כדי לגלות בסוף, במבוכת-מה, שמדובר באחיה – און רפאלי. "לעזאזל עם הטאבואים הארורים האלה" רומזים לנו בקריצה המפרסמים.

*****

במאה ה-21, טוען בולאס, התפתחה צורה חדשה של חשיבה: חשיבה אופקית, המאופיינת ב"מיגור תיעדוף המחשבות לטובת שקילויות ההופכות את כל הרעיונות לתקפים באופן שווה" (p. 543). בחשיבה אופקית אין עוד סדר היררכי, כל הדברים שווים ואף אחד מהם אינו חשוב יותר ממשנהו. דוגמא טובה לכך אפשר למצוא, איך לא, בתקשורת, שם אותה מידת רצינות מוקדשת לדיווח על הניסויים הגרעיניים של קים ג'ונג-און כמו לדיווח על מעלליה האחרונים של קים קרדשיאן. בולאס מתייחס בהקשר זה לתהליך של הומוגניזציה, הניזון מתהליכי הגלובליזציה שעובר העולם, תהליך מתפשט המנסה להפחית הבדלים בין דברים ובין אנשים. בולאס מכנה את התקופה הנוכחית 'עידן המבוכה' (age of bewilderment), אך האם לא יהיה מדויק יותר לכנות אותה, כשם ספרם המרתק של האנליטיקאית דניאל קנפו והסופר רוקו לו-בוסקו, 'עידן הפרברסיה'?

ג'נין סשגה-סמירג'ל, אחת הכותבות הבולטות והחשובות על הנושא, רואה בפרברסיות לא רק הפרעות מיניות המשפיעות על מיעוט מהאוכלוסייה, אלא מימד הקיים בנפש האנושית באופן כללי, פיתוי המשותף ואורב לכולנו. היא סבורה כי בכל אחד מאתנו 'גרעין פרברטי' נסתר, מנומנם, העשוי להתעורר בנסיבות מסוימות. הפיתוי הפרברטי, אומרת סמירג'ל, הוא להכחיש ולמסמס את ההבדלים בין המינים ובין הדורות, להרוס את המציאות וליצור יקום חסר-הבדלים, חסר-מובחנות, חסר-גבולות, כזה שבו הכל אפשרי, כזה שבו הכאב הנפשי של הכרה באובדן, בחוסר ובמוות נמנע מאיתנו.

לדברי קנפו ולו-בוסקו הפרברסיה המאפיינת עידן זה נובעת מהתמודדות עם חרדות על רקע מלחמות בלתי-נגמרות, מאי-ודאות כלכלית מתמשכת, משחיתויות חוזרות ונשנות, מאובדן האמון בהנהגה, מהעדר חזון קוהרנטי מאחד ומהתערערות הולכת וגדלה של הקשרים החברתיים. לכל אלו מתווספות התפתחויות טכנולוגיות ותקשורתיות עצומות ובהן כמובן האינטרנט, התורם במידה רבה, לדעתי, לפיתוי הפרברטי. אשליית השפע, היכולת שלנו לדפדף בקלילות בין העיקר והטפל, להיות ניזונים רק מדעותיהם של אנשים שנראים וחושבים כמונו, ליצור חברויות כוזבות עם אנשים חשובים וידועי-שם, כל אלו מחזקים את החשיבה האופקית ואת ההומוגניזציה הפרברטית אליהם מתייחס בולאס. נדמה שהשאיפות הראויות לתקינות פוליטית ולפלורליזם מכבד איבדו שליטה ונותנות כעת רוח גבית לכאוס תרבותי שבו אין עוד גבוה ונמוך, טוב או רע. בעברית, מסביר אבנר ברגשטיין, המילה שפה מתייחסת לאופן תקשורת, "אך עשויה לציין גם גבול, תחימה קצה של מהות אחת ותחילתה של אחרת" (עמ' 29). מגדל בבל חשיבתי-תפיסתי-תרבותי הולך ונבנה בתקופה זו, קומה אחר קומה, ובלבול הגבולות, בלבול השפות בין הרוך והתשוקה, הוא אחת התוצאות של תהליך זה.

*****

אני לא חושד בגופי התקשורת, הגלובליים או המקומיים, שיש להם איזו אג'נדה נסתרת לעודד אותנו לגילוי-עריות או לפרברסיה אחרת. האג'נדה היחידה שלהם, והגלויה לגמרי, היא לייצר כסף. ואכן, הנתונים בשטח מעידים: סקס (עם קרובי משפחה) מוכר. בבדיקה שערך אתר הפורנו הגדול בעולם נמצא שמילות החיפוש הפופולאריות ביותר ב-2016 עבור הגולשים האמריקאים באתר היו "אם חורגת"***, ולא רחוק מהן, במקום השלישי, "אחות חורגת"****.

מאחר ואמצעי התקשורת נלחמים על תשומת ליבנו, מתמודדים מול אינסוף ערוצי המידע הפתוחים בפנינו ברשת, הם עושים שימוש נואש ברטוריקה היפרבולית ובחומרים סנסציוניים, וכל המקצין הרי זה משובח. ביון מדבר על השימוש בהיפרבולות***** כדרך לעורר אצל המיכל מוטיבציה להכיל ולעבד את הרגש המושלך אליו. הגזמת הרגש נעשית כדי למשוך תשומת לב ולהגיע אל האובייקט, אך אם האובייקט אטום ודוחה עוצמת הרגש המבוטא הולכת וגוברת. התעסקות עם הצד האפל שלנו, ה'צל' במונחים יונגיאניים, מושכת לא מעט תשומת לב ותשומת לב שווה, כאמור, כסף. המחיר האמיתי, עם זאת, הוא ההקהיה השיטתית שאנו, הצופים, עוברים. זו שגורמת לנו, כדברי המבקרת של 'הארץ', לעודד "את מימוש המתח המיני בין אחיין לדודתו". זו שעלולה לעוור אותנו למשמעויות ולהשלכות הקשות של יחסי גילוי-עריות (גם אם הם בין אנשים בוגרים, גם אם הקשר המשפחתי אינו ביולוגי), יחסים המושתתים כמעט תמיד על ניצול של פערי גיל, מעמד ומגדר.


- פרסומת -

כמו אימו הפתיינית של הפרברט-לעתיד, כך מפלרטטת התקשורת עם הגרעין הפרברטי שלנו, מטשטשת את הקו בין המותר והאסור, ולאחר מכן, צדקנית שכמותה, מיתממת ומדווחת בפנים מזועזעות על מקרים נוראיים של אונס, ניצול מיני ופגיעות בתוך המשפחה, כשהיא מתענגת על תיאורים סמי-פורנוגרפיים של האירועים המחרידים. "ומיד אחרינו – הכוכב הבא לאירוויזיון. המשך צפייה מהנה".

* הביקורת המלאה מופיעה כאן: https://www.haaretz.co....um-1.4390303

** ראו כאן, למשל: https://www.onlife.co.il/139164

*** בדירוג העולמי זכתה מילת חיפוש זו "רק" למקום השני. ראו כאן: https://www.alternet.or...pornhub-2016

**** יש לציין כי במרבית הסרטונים המשתתפים אינם באמת קרובי משפחה, אך הם עושים מאמצים רבים כדי לדמות גילוי-עריות

***** היפרבולה – אמצעי רטורי של שימוש בהגזמה

לקריאה נוספת –

ברגשטיין, א., אמת רגשית שמעבר לשפה – מבט מהפסיכואנליזה, מהפילוסופיה היהודית ומהמיסטיקה היהודית, שיחות ל' (1), 42-29, 2015

פרנצי, ש., בלבול השפות בין המבוגרים לילד: שפת הרוך ושפת התשוקה. בתוך: בלבול השפות בין המבוגרים לילד. תל-אביב: עם עובד, 2003

Bollas, C., Psychoanalysis in the age of bewilderment: On the return of the oppressed. The International Journal of Psychoanalysis, 96, 535-551, 2015

Chasseguet-Smirgel, J., Perversion and the universal law. International Review of Psycho-Analysis, 10, 293–301, 1983

Knafo, D., & LoBosco, R., The age of perversion: desire and technology in psychoanalysis and culture. Abingdon: Routledge, 2017

Paul, R. A., Incest Avoidance: Oedipal and Pre-Oedipal, Natural and Cultural. Journal of the American Psychoanalytic Association, 58, 1087–1112, 2010


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: תיאוריה והמשגות תיאורטיות, פסיכואנליזה, ביקורת, פסיכולוגיה במדיה ובתקשורת
מיכל גינדין
מיכל גינדין
חברה ביה"ת
רחובות והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
סמדר כרמי
סמדר כרמי
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
חיפה והכרמל, עפולה והסביבה, יקנעם והסביבה
אסתר תירוש
אסתר תירוש
עובדת סוציאלית
שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)
עדינה פרצובסקי
עדינה פרצובסקי
עובדת סוציאלית
חיפה והכרמל, רמת גן והסביבה
מאיה לנגר
מאיה לנגר
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)
דיקלה ימין
דיקלה ימין
עובדת סוציאלית
טבריה והסביבה, עפולה והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של רועי סמנה

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

איתן טמיראיתן טמיר8/12/2017

"מה שקורה בגינוסר נשאר בגינוסר". הי רועי, יש המון חלקים טיפוליים חיוביים בעבודה טיפולית סמלית של פנטזיה על גילוי עריות והם חסרים לי בטקסט שלך, שמדלג על פני השטח בין דוגמאות ברוח התקשורתית של התקופה וב"סירוב" להכיל ולשלב את המורכבות של כסף, תשוקה, טאבו , טאבו ורוח התקופה. לכן מבחינתי גם אתה מפלרטט עם הגרעין הפרברטי של הקוראים, מבלי לגעת לעומק בסוגיות העמוקות בטקסט.
הספרות הדינמית דווקא עשירה בביטויים סימבוליים נורמטיביים של גילוי עריות ביחסים בין אחאים, איתם ניתן לעבוד מצוין בקבוצה אנליטית על תקיעויות שמפריעות לאינטימיות גניטלית. בספרו של מוריס ניצון, The Group as an Object of Desire: Exploring Sexuality in Group Therapy נידונים לעומק תהליכים מודעים ולא מודעים המתרחשים ברגרסיה קבוצתית אינססטואלית בין תשוקה ריגושית במשיכה מינית בין אחים לבין משאלה בוגרת לשיח הדדי בוגר. ביון מציע את הנחת הבסיס הפרוטומנטלית של pairing - כאשר היא מתבטאת בקשר מיני בין שני משתתפים בתוך קבוצה טיפולית, היא ממש מבהילה ומניסיוני אף מסכנת את קיומה. שם נדרש מנחה/משתתף שישמש פונקציית אלפא יעילה ויתעל את החרדה לדיאלוג.
גם בקהילות המקצועיות שלנו מתקיימים כל העת ביטויים מרומזים מאוד ליבידיניאליים של גילוי עריות ביחסים בין אחים ואחיות למקצוע. דוגמא אחת מני רבות היא ההתייחסות לכנס השנתי של הפסיכולוגים הקליניים בגינוסר כמרחב פתייני, מיני, שקשה לתרגם אותו לעיתים כהתרגשות של יחסים בין אישיים לאור קרבה מבורכת בין עמיתים בודדים למקצוע.

עפרה מירון-ליכטרעפרה מירון-ליכטר16/11/2017

רוח הזמן. קראתי את דבריך בעניין והתפעלות. הסכמתי להם מאוד. זו כנראה רוח הזמן, או חלק ממנה. מעניין לחשוב מה חלקה של הפסיכולוגיה בכך.

מוריה בן חמומוריה בן חמו12/11/2017

תודה רועי. על הפשטות והאומץ.
ארחיק לכת ואוסיף על דבריך, הכה-ברורים, נושאים נוספים שבהם התחושה היא כי הפיתוי הפרברטי מתפרץ וטבואים מיניים הולכים ונפרצים, הולכים ופונים לתחומי הצל שבנפש האדם והעולם. עידוד להפיכת ילדות לאובייקט מיני, לפורנו (או קרוב לכך) בשעות הפריים-טיים, לקשרים מיניים עם קטינות ועוד (לכל אלו לא חסרות כמובן דוגמאות), בלי לחבר קמפיינים חשובים כמו הקמפיין הנוכחי לשורשים אלו. וכמובן רק ארמוז ולא יותר על הלגיטימציה האדירה לנושא שבו (ציטוט ממאמרך) "הפיתוי הפרברטי, אומרת סמירג'ל, הוא להכחיש ולמסמס את ההבדלים בין המינים". סליחה אם עיוותתי את דבריך ומן הסתם לקחתי אותם גם למקומות שלא חפצת בהם.