התרחקות, התקרבות: אבי אבן על שיריו של מאיר הדר
חברי הקהילה | 25/6/2010 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
מאיר הדר הוא משורר.
במהלך כמעט ארבעים השנים האחרונות פגשתי אותו שלוש פעמים בערך. בפעם האחרונה, בחתונת בתו של חבר משותף, שאל אם יוכל לשלוח לי ספר שירה שפירסם זה עתה. ספרו הראשון. הסכמתי מיד. ואז התנה עמי תנאי: אם אקרא את ספרו ואמצא בו עניין, אכתוב עליו לאתר "פסיכולוגיה עברית" ואם לא, לא.
מאיר הדר הוא פסיכולוג קליני.
רשמי כאן נכתבים מתוך תחושת הזדהות עם שיריו. ואני מתיר לעצמי לדבר בהם, בשיריו, מתוך עצמי בלבד. גם אני סולד מאנשים הבאים לשבח או לספוד וחוזרים ומעלים על נס את עצמם. אבל גם אני פסיכולוג קליני ואמון על ההנחייה: דבר על עצמך תחילה.
בַּחֲלוֹמִי אֲנִי רוֹאֶה אֶת אָבִי
בּוֹרֵח מִבֵּיתוֹ
נוֹטֵש מֵאֲחוֹרָיו אֶת אֲחוֹתוֹ וֽהוֹרָיו
נוֹדֵד בַּסּֽתָו הַקָּפוּא בּֽיַעֲרוֹת גָּלִיצְיָה
נֽדוּדִים שֶאֵין לָהֵם
לֹא סוֹף
וְלֹא הַתְחָלָה
לֺא שַיָּכוּת
וְלֹא מְחִילָה
כשאתה קורא שורות אלה, אתה מזהה מיד את המעין ממנו שאב מאיר הדר את השורות :
הַבֶּכִי הַקָּפוּא הַזֶּה
לֹא יַהֲפוֹך לְשִיר
הַדִּמְעָה הַמָּרָה הַזֹּאת
לֺא תַּהֲפוֹך לִכְאֵב
הַקָרְבָּן לֹא יַהֲפוֹך
לִמְחִילָה
לא. אין זו שואה של עם. זוהי שואה פרטית לגמרי. שואה של אב אחד ובן אחד.
השם המופיע על כריכת הספר הוא 'התרחקות'. זהו כצפוי גם שם השיר הראשון בספר, אך זה גם השיר היחיד העומד בו בבדידות גמורה. אין שם עוד מלבדו שום שיר.
בעקבותיו באים הפרקים: 'כל כך הרבה אהבה, חשבתי שאשתגע', 'וקרוב כל כך לאדמה' ו'קצף גלים, נוצות כנפי מלאכים'. כל פרק שופע את שיריו. רק 'התרחקות' נותר עורג בבדידותו:
אֲנִי מִתְרַחֵק מֵאֲנָשִים בּוֹדְדִים
פֶּן תִּפָּגַע בְּדִידוּתִי.
עולם של שברים ומכיתות חוגג לו בספרון הדק הזה. עולם שפנה ממנו יום. שפנה ממנו אלוהים. שפנו ממנו התקווה והיאוש. עולם שאין בו: תְּחוּשַת נִצָּחוֹן / וְאֵין כּנִיעָה / אֵין הַשְלָמָה / וְאֵין אַכְזָבָה.
וכל שיש בו עתה היא:
חֶלְקַת קֶבֶר קְטַנָּה, נִסְתֶּרֶת מֵאִיש
קוֹרֵאת לִי: "בּוֹא בּוֹא...
אבל פעם:
הָיָה רֶגַע
שֶבּוֹ חַשְתִּי אֶת הָאׁשֶר
אַדְמַת כֻּרְכָּר וְרֵיחַ גֶּשֶם.
רֵיחוֹת הַשָּרוֹן.
יַלְדוּתִי הַרְחוֹקָה.
ובין לבין מצוי הפרק 'כל כך הרבה אהבה. חשבתי שאשתגע'.
בסוף ספרו מחפש מאיר הדר "שוּרָה מֻצְדֶּקֶת לְסִיּוּם".
והרי במו ידיו כתב את השורה: "אַתָּה יָכוֹל לָמּוּת עַכְשָו... זֶה לֹא נוֹרָא כָּל כָּך".
האמנם?
התרחקות, מאיר הדר. הוצאת גוונים. 77 ע'