הַיּוֹם אֲנִי גִבְעָה, מָחָר אֲנִי יָם

עלון פסיכולוגיה עברית | 16/3/2025 | הרשמו כמנויים

בחג הפורים שפקד אותנו בסוף השבוע הזה, יש הצעת הגשה אחרת להוויה – אפשר לבדוק את האפשרות להיות משהו ומישהו אחר. הסיפור הוא לא מוכרח המציאות. המציאות היא לא מה שנכתב בפרק הבא של הסיפור. אולי לרגע אפשר להפוך את הכל, לחשוב ולהרגיש את הדבר המוכר לעייפה, באופן שלא שערנו. זו קריאה להתבלבל, היכן שהידיעה קרושה מדי ולוותר לזמן קצר על הפנטזיה לדעת הכל. להתעקש על אי הידיעה, אי ההבחנה, אי האבחנה. מי (לא) יודע, אולי דברים חדשים ממתינים שם, מחכים למצוא את דרכם למציאות ולשגרה.

השבוע באתרנו מאמרים מקצועיים חדשים ועוד:

הטיפול המקובל כיום בתסמונות הטיקים השונות, וביניהן תסמונת טורט, משלב מספר טכניקות התנהגותיות, שנמצאו יעילות מאוד בהפחתת הטיקים ובטיב ניהולם, אך במקרים מסוימים איתן נותנות מענה מספק למטרה הרחבה יותר – שיפור הרווחה הנפשית של הפרט. מאמרה של הילה בר יפעת סוקר הפרעות טיקים שונות ומציג את השיטות העיקריות המקובלות לשיפור התפקוד היומיומי והרווחה הנפשית של הסובלים מטיקים. לצד ההתערבויות ההתנהגותיות והקוגניטיביות המוכרות בספרות, מוצג במאמר גם הטיפול הדינמי החווייתי, המתמקד ברגשות חסומים.

בהתבסס על ספרה של דיאן פול-הלר, מאמרה החדש של אפרת ליה שחף מתאר כיצד ילדים שחווים דחייה עקבית או היעדר זמינות רגשית מפתחים אסטרטגיית הישרדות המתבטאת בהסתמכות יתר על משאבים פנימיים וצמצום הביטוי החיצוני של רגשות וצורכי קשר. בבגרותם, אנשים אלה נוטים להיראות עצמאיים ובלתי תלויים, אך מתקשים לפתח מערכות יחסים אינטימיות ומספקות. המאמר מפרט את המאפיינים המרכזיים של היקשרות נמנעת, כולל קושי בזיהוי צרכים אישיים, נטייה לעיבוד קוגניטיבי על פני רגשי, ועכבות במחוות גופניות, ומציע דרכים מעשיות להתמודדות ושינוי דרך עבודה מודעת על פיתוח יכולת גדולה יותר לאינטימיות וחיבור רגשי, תוך הדגשת האפשרות לשינוי ופיתוח היקשרות בטוחה יותר.

קבוצות טיפוליות
רשימה עדכנית של קבוצות פעילות בכל הארץ. ניתן להוסיף פרטים אודות קבוצות נוספות באופן חופשי

בציבור הרחב, נהוג לתפוס טראומה, אישית, לאומית או גלובלית, כאירוע הרסני אשר מצמצם את האישיות ודוחק את האדם לכדי קיום הישרדותי בלבד. במאמרה עוסקת יעל חורי כהן באופן בו הקבלה היהודית, וקבלת האר"י בפרט, מציעה לבחון טראומה גם בעיניים אחרות. המקובלים פיתחו שפה תמציתית וייחודית אשר מניחה יסודות למגע עם השבר יחד עם האפשרות לגלות בו משמעות ואף להתפתח מתוכו.

בפסיכובלוגיה -

במדור קריאה מודרכת, נחי אלון קורא בספרה של עמלה עינת - הדלת עדיין נעולה: הבטחה ושברה – הטיפול בהפרעות למידה. 

"ספרה החדש של החוקרת, המטפלת והסופרת ד"ר עמלה עינת מצטרף למחקריה רבי-הפנים על השפעותיהן של הפרעות למידה על הסובלות והסובלים מהם. ממנה למדנו כי הפרעות אלו משפיעות לא רק על לימודיהם של תלמידים, כי אם גם על חייהם - כילדים ולאחר מכן כמבוגרים - במשפחה ובחברה, בתעסוקה ואף בחיי הזוג והמשפחה. למחקריה אלו נודעת חשיבות רבה לתחומי החינוך, הקהילה והטיפול". פרק מהספר זמין לקריאתכם

רֵאשִׁית הַבְּרִיאָה – בְּתִקְוָה – ד"ר מרים אבנרי-כהן כותבת על הקשר בין שבר לתקווה, דרך סיפורו של יותם חיים ז"ל ואמו איריס - 

"כשמתבוננים בסיפורם של איריס ויותם חיים, ניתן לראות בו לא רק סיפור פרטי, אלא גם סיפור כלל-אנושי על תקווה שמתפתחת מתוך צמצום. בדגם הזה של התקווה, החושך, החיסרון, האתגר - מושך אליו קו של אור. תבנית זו אינה רק סיפור אנושי מרגש - היא משקפת עיקרון רוחני שטמון ביסוד הבריאה. כדי להעמיק בהבנה זו, נפנה למי שהאיר את מהותה הרוחנית של התקווה - הרמח"ל".

Photo by 蔡 世宏 on Unsplash