אם רק תחייכי, מי לא יתאהב בך
עלון פסיכולוגיה עברית | 14/10/2012 | הרשמו כמנויים
רוחות של סתו שוב נושבות ובשורות על בחירות בחורף הקרוב. חודש חשוון בפתח, וכבר קריר בערבים. בפתח מכתב זה נסב את תשומת לבכם למאמר בחירת העורכת, העוסק באפשרות ליצור סביבה מאפשרת למתבגרים בטיפול וגם בזירה החינוכית. מאמרו של דני שראל "הפנטזיה על רצח הורה בגיל ההתבגרות: של מי הפנטזיה הזו?" מעלה את השאלה האם הקושי לראות את האחר כסובייקט בפני עצמו ולפיכך הצורך להשמידו הוא לא גם נחלת המבוגרים, הוריהם ומוריהם של המתבגרים? מעורר מחשבה. ועוד על הקשר הורים-ילדים, בביקורת על ספרו של בולאס "היסטריה". אורנה אפק טוענת שאופן ההתנסחות המתעתע של בולאס בספר על נקיטת פיתוי הורי כלפי ילדים הוא מסוכן וראוי שננקוט זהירות יתר בקריאה ובכתיבת טקסטים. טענה זו מתכתבת עם מאמר על נושא קשה: פדופיליה ופרברסיה. נעמה בר-שדה מצביעה על הקושי בשיקום פדופילים ועל הקשר בין עמדות המטפלים והנחלת הידע הטיפולי שבידינו ובין תגובות הציבור. ועוד נגיעה בשאלה של סטיגמות ודחייה - ליאור גרנות מתארת את עבודתה כתרפיסטית בבית חולים פסיכיאטרי, בתנאים קשים, עם מי שהחברה מעדיפה להשכיח.
קישור לכתבה על זכויות עובדים ביחס למבחנים פסיכולוגיים שנערכים להם במקום העבודה מובא ב"שפיות זמנית". וכתבה חשובה נוספת, על אנורקסיה כחלק מהחברה המערבית. נסיים את המקבץ ברשימתה של רות נצר, בעקבות הצפייה בסרט "היו זמנים באנטוליה". נצר בוחנת את מקומן של הנשים בחברה הטורקית בת זמננו. ובהמשך לשני הפוסטים הללו העוסקים בנשים, זהו חודש המודעות לסרטן השד, שאחת מכל תשע נשים בישראל חלתה או תחלה בו. מועד מתאים לפתוח את היומן ולתאם בדיקה מוקדמת.
"אם רק תחייכי, מי לא יתאהב בך
מי שאת רוצה יבוא
אל תלכי עם מי שלא." (מילים: מאיר גולדברג, לחן: יצחק קלפטר)