עמדתי בגשם וחיכיתי לך, רועד מציפייה ורוח
עלון פסיכולוגיה עברית | 22/12/2024 | הרשמו כמנויים
ידיעות על התקדמות המסע ומתן, מפיחות תקווה נרעדת, אבל גם מעוררות דאגה דרוכה. האם תהיה עסקה? ומי יכלל בה? ומה יהיה עם מי שלא? ואיך אפשר עוד להמתין? או להותיר מאחור חלק מהחטופים? ובכל זאת עסקה? תקווה? אכזבה? הלב זהיר בתגובותיו, מבולבל מריבוי המידע, שומר בעבודת נפש אינטנסיבית ועם זאת עדינה על האפשרות להאמין, לקוות, לייחל. הגשם שטף בסוף השבוע את הרחובות שלעולם אינם ערוכים לכל השפע הזה, הציף את הדרכים. כולנו רועדים מציפייה ורוח.
השבוע באתרנו מאמרים מקצועיים נהדרים, טורי דעות ופרקים מרתקים מספרים:
מאמרה של נטע ענבר סבן עוסק בתופעת ההתמכרות למסכים אצל מתבגרים ומתבגרות, שהיא כידוע עמוקה ומפושטת ביותר. עומק ההתמכרות ניזון מהתפקיד הדואלי שהעולם הווירטואלי ממלא: מצד אחד מרחב פוטנציאלי למימוש פנטזיות והתפתחות והיותו אובייקט מעבר המאפשר חיבור אל משאבים רגשיים, ומצד שני העובדה שהוא נותן מענה במציאות לצרכים חברתיים ושל תפקוד לימודי. מכאן שלשם גמילה מההתמכרות לעולם הווירטואלי יש לנקוט בגישה של ניהול השימוש ולא של הכחדה. לשם כך ניתן להפעיל את הרובד הקוגניטיבי ולאפשר למתבגרים.ות להבין וללמוד את הדרכים לשנות תבניות חשיבה המובילות להרגלים התנהגותיים. זאת בשילוב עם טכניקות התנהגותיות מקובלות כאשר המתבגר.ת מעורב במציאת הפתרונות המתאימים עבורו.ה.
מאמרה מעורר המחשבה והלב של רינה לזר הוא סוג של יומן ימי-מלחמה
"המתייחס לחוויותינו כמטפלים וכבני ובנות המקום הזה בעת הזאת ובייחוד לחוויה אחת - זו הנכתבת/מוארת פחות בהתייחסות לחבלה הנוראה ולדאגה הנוראה שמלווה את כולנו במידות שונות - תחושת הבדידות. עבודת הטיפול היום שונה מכל מה שחווינו בעבר: מידת המעורבות ההדדית במפגש הטיפולי והצורך לשאת כאב עבור המטופל ואתו, כאב שמהדהד את זה של המטפל ומעורר אצל שניהם תחושת בדידות שאיני זוכרת כמוה. זו בדידות הנחווית ביחד הן בטיפול והן בתוך קולקטיב חבול - זה שמוחה ו/או זה שמתגייס לעזרת האחר. המון סולידרי ובודד. המאבק הוא על שימור הבית, מאבק על שייכות וכאב ההיתלשות. החוויה המשותפת לרבים של אובדן הבית שהכרנו וההרס שאנו חווים ומחוללים כאחת מביאים לתחושה קשה של תבוסה וויתור – היכנעות - המסוכנות לנפש יותר מכל. על מנת לתארה, לחבור לאחרים ולהילחם בה כתבתי את המאמר הזה".
- פרסומת -
במדור הספרים תוכלו להתוודע לספר 'קו ארוך מחוק - מחשבות על תקווה בימי מלחמה' בעריכתן של מירי רוזובסקי, מוריה דיין קודיש, המכיל שמונה־עשרה מסות של כותבים שונים, אנשי רוח, אומנים ופסיכואנליטיקאים – פרופ' מירב רוט, פרופ' דנה אמיר, נוגה פרידמן, יובל אביבי ועוד. הטקסטים מציעים מבט פסיכואנליטי, רעיוני ואומנותי, על מושג התקווה בישראל של היום. על האפשרות להרגיש אותה, או לפחות להבין את טיבה, בימים של פחד, ייאוש וכאב. המבטים השונים יוצרים מעין קליידוסקופ המאפשר הצצה על הכוח, הקושי וההכרח – לקוות.
זמין לקריאתכם פרק מרתק מתוך הספר, מאת חני בירן – 'מקום לדאגה ומקום לתקווה - התבוננות בעיוותי הראייה של שני עמי האזור' - הניגודים החיוניים בחיים, כפי שמוצגים אצל צ'ארלס דיקנס, ביון ווויניקוט, שבמסגרתם קיימת תנועה מתמדת של יצירה והרס, אור וחשכה, תקווה וייאוש. הטקסט מדגיש את הצורך בהבנה האנושית העמוקה של הקיום, תוך הכרה בכך שגם במצבים הקשים ביותר, כמו במלחמות או טראומות, יכולים להתרחש רגעי חסד וחמלה שמניעים תקווה. בנוסף, הטקסט מציין את הפערים התודעתיים בין עמים ואומות, ואת הצורך לעבור משאיפה לבעלות על טריטוריה לשייכות הדדית ופלורליסטית, מתוך הבנה שמרחבים משותפים יכולים להיבנות בלי אלימות.
וכבכל שנה, בדקנו כמה עלה טיפול פסיכולוגי בשנת 2024 – זו שנה שהתנהלה בצל מלחמת "חרבות ברזל" המתמשכת והתאפיינה בעליות במדד המחירים לצרכן של כ-3.5% וביציבות בריבית בנק ישראל. בדקנו כמה עלה טיפול פסיכולוגי פרטי בשנת 2024? האם חלה התייקרות בתעריף הטיפול הנפשי בשנה האחרונה? והאם היתה למלחמה השפעה על כך? אנו מגישים בפניכם את המחירון העדכני של 'פסיכולוגיה עברית' לטיפול נפשי פרטי. מה הבדלי המחירים בין פסיכולוגים עוסים ומטפלים באמנויות? מה פערי המחיר בין אזורים שונים בארץ, ובין מטפלות למטפלים?
שוב לא יהיה לי רגע / חנוך לוין
שוב לא יהיה לי רגע
כמו הרגע שלִפְנֵי.
הכל היה עוד אפשרי,
הכל היה פתוח,
עמדתי בגשם וחיכיתי לך,
רועד מציפייה ורוח.
אז באת והתחבקנו,
וכבר נעשה הווה,
וכך עמדנו חבוקים –
ואיפה הגשם ואיפה הרעד,
ואיפה את לפני שבאת.
שוב לא יהיה לי רגע
כמו הרגע שלִפְנֵי.
Photo by Ani Kolleshi on Unsplash
