המדפסת 'שנחטפה'
רוית קיי | 17/3/2025 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
ביום הארור ההוא המדפסת שלי השתגעה. לא רק היא, כולנו. כל מה שהאמנו בו, בעיקר שאנחנו מוגנים, קרס בתוך כמה שעות. כנראה מתוך הזדהות קרסה גם היא.
בהתחלה חשבתי שזה מקרי - "תאונת עבודה". אבל באותו הערב היא פלטה בפעם הראשונה דף שחור ועליו מסומנת הספרה אחת. תהיתי לפשר הדף השחור, הרי הדפים שהכנסתי למדפסת היו בצבע קרם.
לא ייחסתי לזה חשיבות מרובה, כי אחר כך היא המשיכה להדפיס כרגיל. עד שלמחרת בערב בדיוק באותה השעה נפלט עוד דף שחור ועליו הספרה 2. כך, בכל ערב נפלט עוד דף שחור ועליו ספרה עוקבת, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10. היא ואני נכנסנו לשגרה בכל יום היא פולטת עוד דף ואני משליכה אותו לפח. אז עדיין לא הבנתי את פשר העניין.
באחד הערבים נפלט דף ג'ינג'י ועליו הייתה הספרה 11 כך גם למחרת נפלט עוד דף ג'ינג'י ועליו טבועה הספרה 12. תהיתי לגבי הג'ינג'יות מעולם לא ראיתי דף ג'ינג'י אבל העובדות דיברו בעד עצמן. חיפשתי רמזים כל שהן על הדפים. אולי סימבולים, אולי מילים אבל חוץ מהצבע הג'ינג'י והספרה לא היו שום סימנים מטרימים לעתיד לבוא
*******
לאט לאט נחשפו ממדי הזוועה, עוד ועוד סרטונים הופצו, עוד ועוד עדויות. את הרוב לא פתחתי ואת הטלוויזיה סגרתי. הכול היה בלתי נסבל, לא ניתן לעיכול, ואני הייתי צריכה לשמור על השפיות שלי בשביל מטופליי הטראומטיים מהמלחמה ומהנובה.
*******
המדפסת המשיכה לפלוט בכל ערב דף שחור אחד: 13, 14, 15 וכן הלאה. הפח שלי התמלא בניירות שחורים ומהם בצבצו השניים הג'ינג'יים עד שגם הם כוסו, 50, 51, 52, 53 54.
*******
במהלך חודש נובמבר 2023 היא התחילה לפלוט מלבד הדפים השחורים עם המספרים גם דפים לבנים חלקים, בסך הכול 105 דפים. קצתי בשחורים ושמחתי בלבנים. אולי כמוני גם היא הרגישה שבתקופה ההיא חדר קצת אור לעולמנו החשוך. אולי גם היא כמוני התרגשה לצפות בהם משתחררים, ואולי גם היא קיוותה שישימו לזה סוף ויחזירו את כולם הביתה.
לפעמים כשהיו דיבורים על אפשרות לעסקה היא הייתה מדפיסה דף חצי שחור וחצי לבן, אולי מזדהה עם התקווה שלי. היו ערבים שהייתה שבה מדפיסה דפים לבנים חלקים ללא שום ידיעה מטרימה בתקשורת. עם הזמן למדתי שלמחרת תתפרסם ידיעה ששוחררו מבצעים הרואיים עוד כמה חטופים בחיים, כמספר הדפים הלבנים שהדפיסה. הייתה פעם שהדפיסה ללא שום פשר דפים לבנים ועליהם מצויר X . עם הזמן למדתי שלמחרת נשמע על עוד טרגדיה שקשורה אליהם, כמו בפעם ההיא שנמצאו ששת החטופים שנהרגו במנהרה או מתי שגל מאיר איזנקוט ואייל מאיר ברקוביץ נהרגו בניסיון הרואי לחלצם.
*******
לפני כחודשים אירחנו חברים, והערתי משהו לגבי הצורך בעסקה. את דבריו נגד העסקה לא אשכח לעולם. "מה זה 100 לעומת 10 מיליון, טרגדיות קורות וזאת רק עוד טרגדיה". באותו הרגע החדר התחיל להתמלא בעשן סמיך שעלה מהקומה התחתונה. רצנו מבוהלים ואז ראיתי את המדפסת שלי כמו שלא ראיתי אותה מעולם קודם לכן. עשן כבד היתמר מתוכה, והיא התנשפה במאמץ רב ופלטה דפים בזה אחר זה ועליהם תמונות החטופים. כמה מהתמונות היו על דף לבן עם X והכיתוב "אינו בן החיים"; ושאר התמונות היו על דף לבן שעליו נכתב "בין החיים", ושני דפים ג'ינג'ים עם התמונות של הקטנים ועליהם כתוב "לא ידוע - יש חשש כבד לגורלם".
זה היה מחזה קורע לב. עוד ועוד תמונות התפזרו ברחבי החדר ואנחנו כולנו עמדנו והסתכלנו בהן פעורי פה. כל מה שיכולתי להגיד לו באותו הרגע הוא 'תסתכל להם בעיניים ותגיד לי שהם רק 100 מתוך 10 מיליון'. היא נרגעה רק אחרי שפלטה את כל התמונות של כולם. בלב שבור אספתי את הדפים - 100 במספר - ותהיתי אם היא ידעה משהו שאנחנו לא ידענו, מי לחיים ומי לקבורה.
*******
לאחרונה התבשרנו על המוות האכזרי של שירי ושני הג'ינג'ים הקטנים. החשש הכבד הפך למציאות קשה מנשוא. בסך הכול עד עכשיו נפלטו ממנה 510 דפים שחורים. נותרו עוד 59 חטופים שמחכים להשתחרר. אני מקווה שכמה שפחות דפים שחורים ייפלטו, ותוהה באיזו ספרה הסיוט הזה ייגמר, מייחלת לכמה שיותר דפים לבנים חלקים, ולא יכולה להכיל עוד דף לבן עם X עליו. מה שאני כן יודעת הוא שהיא לא תפסיק עד שאחרון החטופים ישוב.
לזכרו של גל מאיר איזנקוט